מהפכת הנגשת האתרים לאנשים עם מוגבלות – מהצד הארגוני

מזה עשור מתחוללת מהפכת הנגישות לאנשים עם מוגבלות בישראל שמטרתה לאפשר לאלה שנגזר עליהם לחיות עם מוגבלות להמשיך לקיים אורך חיים נורמלי של עבודה, לימודים, בילויים, צרכנות ועוד. מהפכה זו הינה מהפיכה עולמית.

באו"ם מוגדרת נישת האנשים עם המוגבלות בכ-18%-15% מאוכלוסיית העולם – המיעוט הגדול בעולם The Biggest Minority In The World.

מהפכה זו כוללת הנגשת מבנים, רחובות, פארקים אך גם הנגשה של ארגונים ועסקים והשירותים הניתנים על ידם ללקוחתם.

מהזווית העסקית הרעיון פשוט – לוודא כי השירותים הניתנים על ידי הארגון/העסק ללקוחות מגיעים באופן נגיש ל-100% מהלקוחות ובכלל זה, אלה שמתקשים קרי אנשים עם מוגבלות וקשישים. הנגשה זו בהגדרה טובה לארגון בעיקר מאחר וזו מגדילה את קהל המשתמשים. נכון ל-2017, נושא זה מוסדר בחקיקת השוויון בכנסת ובעיקר במסגרת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – נגישות לשירות מ 2013.

שימוש בטכנולוגיה מסייעת

אחד הנושאים המהותיים הנדרש להנגשה במסגרת השירותים הינו אתרי האינטרנט והאפליקציות – אלה משמשים את הארגונים למטרות תדמית, שיווק ומסחר.

אתר אינטרנט או אפליקציה נגישה הם בנראות זהים, עם זאת הם מאפשרים לכל אחד לגלוש, הן לעיוורים מוחלטים בסיוע תוכנת קורא מסך והן לאנשים עם מוגבלות בידיים תוך שימוש בטכנולוגיה מסייעת.

על מנת שאתר יהיה נגיש בהתאם לתקנה 35 לתקנות נגישות השירות, עליו לעמוד בדרישות התקן הישראלי 5568 לעניין הנגשת אתרי אינטרנט קרי לעמוד בדרישות של WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide ברמה AA.

מדובר בהתאמות בכל תבנית ובכל דף ברמת הקוד, על הקפדה בעריכת התוכן באתר באופן נגיש, בהנגשת המסמכים והסרטונים שמצורפים וניתנים להורדה, בהצהרת נגישות הכוללת פרסום הסדרי הנגישות של האתר והארגון ושל פרטי רכז הנגישות ולבסוף סימון האתר כנגיש.

מאז 2013 לצד העשייה המרובה התגלו גם קשיים ומכשולים ביישום ובהטמעה שדרשו שינויים בחקיקה ואיזונים.

מחד גופים רבים עסקו מאז 2013 בהטמעת הנגשת אתרים ואף פותחו כאן בישראל מספר פתרונות טכנולוגיים מקוריים המסייעים בהנגשה חלקית כגון User1st ,MakeSense, נגיש בקליק, Inclusite ,UIAccessbility, קומפוזדוק להנגשת מסמכים ועוד, מאידך צפו עוד ועוד סוגיות המחייבות איזונים בין החשיבות להנגשה לבין יכולת הנגשה והעלויות הכרוכות בכך.

אחד הנושאים המהותיים היה נושא הנגשת מסמכים, עלויות הנגשת מסמכים רטרו אקטיבית הינה לעיתים גבוהה ביותר. ישנם מקרים רבים בהם השימוש במסמכים אלה מועט ביותר ולכן ההשקעות בהנגשתם מהוות בזבוז משאבים. והדבר הנכון לעשות הינו להנגיש באופן חד חד ערכי מסמכים שלקוח עם מוגבלות מבקש.

עמותת נגישות ישראל בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי מובילה מזה תקופה ארוכה רביזיה בתקנה 35 לעניין הנגשת אתרי אינטרנט. מטרת הרביזיה הינה ליצור איזון בין הצורך בנגישות מחד ובין הקושי ביישום החובה ולקונות רבות שהתגלו בתקנה 35 מאידך.

העמותה פעלה רבות לקידום הרביזיה מול נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וגורמי עניין רבים אחרים.

בדיון רחב בנושא בכנסת ישראל בראשות ח"כ אילן גילאון, יו"ר תת-ועדה לנושא הנגישות, אושר נוסח עדכני של התקנות.

עיקרי הרביזיה

● חובת הנגשת מסמכים – תהיינה החל מ-26 באוקטובר 2017, טפסים למילוי במחשב יהיו נגישים גם רטרואקטיבית ובהתאם להנחיות התקן ישראלי 5568 – חלק 2 (חלק חדש שבימים אלה מנסח הנחיות והחרגות להנגשת מסמכים).
● תביעות לא יתאפשרו ללא שליחת הודעת דרישה לתיקון ומתן זמן סביר, אך לא יותר מ-60 יום לתיקון (עד התיקון ינתנו חלופות נגישות).
● תכני צד שלישי – האחריות להנגשה איננה על בעל האתר.
● אפליקציות – נדרשות לעמוד בתקן הישראלי ובהנחיות מערכות ההפעלה בהן פותחו לעניין נגישות ולפחות לשתי מערכות הפעלה.
● או – או – חייב שיש לו אתר מותאם לאינטרנט וגם יישום המעניקים שירות זהה, חייב להנגיש רק אחד מהשניים ויפרסם קישור לאופציה הנגישה.
● תכני וידיאו – כתוביות לקטעי וידיאו מוקלטים תהיינה חובה רק לרשות ציבורית או חברות עם מחזור ממוצע מעל חמישה מיליון שקלים.
● הצהרת נגישות/פרטי רכז – חובה לפרסם הצהרת נגישות כולל מידע בדבר התאמות הנגישות ופרטי רכז הנגישות ובהתאם להנחיות התקן הישראלי 5568.
● פטורים ודרישות מופחתות –
● פטור 1 טכנולוגי על ידי מורשה נגישות ואיש מקצוע – יהיה תקף לשלוש שנים וניתן להארכה לשלוש שנים נוספות כאשר מעבר לכך נדרש אישור בידי נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
● פטור 2 כניסה מוגבלת 500 משתתפים – פטור מראש מהנגשה כאשר נדרשת הרשמה מראש או אם יש פחות מ-500 משתתפים בו זמנית. אלא אם אדם עם מוגבלות מבקש התאמה.
● פטור 3 לעוסק פטור או לעסק עם מחזור שנתי ממוצע שאינו עולה על 100 אלף שקלים – פטור לחלוטין מנגישות.
● פטור 4 לחייב שהמחזור השנתי הממוצע אינו עולה על 300 אלף שקלים – פטור לחלוטין מנגישות עד 26 באוקטובר 2020.
● פטור 5 לחייב שהמחזור הממוצע שלו גבוה מ-300 אלף שקלים ואינו עולה על מיליון שקלים – רק אתרים קיימים יהיו פטורים מנגישות ובלבד שדרכי ההתקשרות עימו יהיו נגישות. הפטור תקף לשלוש שנים ולאחר שלוש שנים נדרש החייב לבצע בדיקה נוספת כדי לראות אם עומד בתנאי הפטור. אתרים חדשים לעומת זאת יידרשו להיות נגישים באופן מיידי.
● פטור 6 פטור נגישות פרסומות – אין צורך להנגיש פרסומות ובלבד שישנה חלופה נגישה למידע על השירות המופיע בפרסומת.
● פטור 7 פטור רשת חברתית – פטור אם תשתית הרשת החברתית אינה מאפשרת נגישות.

עמותת נגישות ישראל פועלת לקידום הנגישות תוך שמירה על איזונים בין קהל המשתמשים – אנשים עם מוגבלות וקשישים המהווים 29% מאזרחי המדינה לבין המטמיעים השונים (ציבורי, עסקי, מלכ"רי).

העמותה סבורה כי הרביזיה הינה מבורכת באופן עקרוני.

לכל בעלי האתרים חשוב לזכור, אומנם מדובר בחקיקה אך יש מאחוריה עניין עסקי. מידע נוסף ונרחב נמצא באתר האינטרנט של העמותה. בנוסף לכל המפתחים חשוב להירשם לקורסים מקצועיים ללמוד את הנושא.

אנו לרשותכם – אם הנגשתם, פעלתם כחוק ובעיקר פעלתם באחריות תאגידית, חוקית, מקצועית וחברתית.

אנו, האנשים עם מוגבלות, מעריכים זאת מאוד.

ביחד ננגיש את ישראל.

הכותב הינו מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל.