"תחום הרכב – הסמן הימני בעולם הרובוטיקה"

"תחום הרכב הוא הסמן הימני בעולם הרובוטיקה. כמעט כל יצרניות הרכב מייצרות מכוניות שמכילות יכולות חצי אוטונומיות ויש כבר מיזמי מכוניות אוטונומיות, כמו זה של גוגל (Google). עד 2020, חלק גדול מהמכוניות החדשות יכילו יכולות חצי אוטונומיות", כך אמר דורון יצחקי, מנהל משאבי התשתיות והשירות באגף המחשוב של שירותי בריאות כללית.

יצחקי דיבר במפגש של פורום CTO מבית אנשים ומחשבים, אותו הוא גם הנחה, שנערך באחרונה ב-yes Planet בראשון לציון. דבריו עסקו בעולם הרובוטיקה ובהשפעותיו על תחומים שונים, בהם הרכב, התעסוקה והרפואה.

"כשמכניסים אלמנטים רובוטיים, ההשפעה המידית היא על עולם התעסוקה. אם מקשרים זאת לתחום הרכב, התחזיות אומרות ששני שלישים מנהגי המשאיות באירופה ובארצות הברית יאבדו את משרתם עד 2030", אמר.

לדברי יצחקי, "העובדים לא יהיו חסרי תעסוקה אלא יעברו לעבודה אחרת. השינוי הוא בסוגי העבודה והרובוטים לא ייצרו אבטלה משמעותית".

מה מאיץ את התפתחות הרובוטיקה?

יצחקי ציין כמה מגמות שלדבריו מאיצות את התפתחות הרובוטיקה: מזעור המחשוב; כוח מחשוב אדיר הזמין במעבדים גרפיים, שמאפשר עיבוד מהיר; התפתחות ה-Deep Learning – מתוך מידע ולא באמצעות כללים; יכולת אחסון מידע בהיקפים אדירים; וירידת מחירי הרובוטים".

הוא דיבר על תחום הקובוטיקה – רובוטיקה שיתופית. "זוהי קטגוריה חדשה המציבה על קו הייצור רובוטים יחד עם בני אדם. ב-2013 הושק בקסטר – הקובוט הראשון, והוטמע בארגונים תעשייתיים שונים".

רובוטיקה בעולם הרפואה

יצחקי אמר כי יש שימושים רבים ברובוטיקה בעולם הרפואה ומנה כמה מהם. כך, "יש את רובוט דה וינצ'י, שעושה ניתוחים. אחד הניתוחים שהוא הכי טוב בהם הוא ניתוח להסרת הערמונית. הוא קיים בשמונה בתי חולים בארץ, בהם אסותא, בילינסון, הדסה ואיכילוב".

עוד הוא דיבר על כך שבדיקות מעבדה נעשות במקומות רבים על פס ייצור רובוטי לחלוטין, באמצעות ראייה ממוחשבת. כן הוא ציין את השימושים של ווטסון (Watson), מחשב העל של יבמ (IBM), בעולם הרפואה.

תחום נוסף הוא ננו-רובוטים – רובוטים זעירים – בתחום הרפואה. "כך, למשל, הננו-רובוטים מאפשרים להכניס לגוף האדם גלולות שמצלמות ומזהות בעיות בריאותיות, יכולות לסלק את הפסולת ועוד. יש גם רספירוציטים – ננו-רובוטים שמחליפים כדוריות דם אדומות ומכילים פי 200 יותר חמצן מהן. באמצעותם ניתן לחיות ארבע שעות בלי חמצן", ציין.

רותי קורצברג, מנהלת אגף טכנולוגיות מידע בקופת חולים מאוחדת. צילום: יניב פאר

יצחקי דיבר גם על סיכוני האבטחה שטמונים ברובוטיקה בעולם הרפואה והזכיר את המקרה של ההאקר ברנבי ג'ק, שהשתלט ב-2011 על משאבת אינסולין אלחוטית והזריק לחולה מנת יתר.

בית המרקחת הרובוטי הראשון

רותי קורצברג, מנהלת אגף טכנולוגיות מידע בקופת חולים מאוחדת, הציגה את בית המרקחת הרובוטי הראשון, שהקופה השיקה בירושלים.

היא ציינה כי מאוחדת היא הקופה השלישית בגודלה בישראל, עם 1.2 מיליון מבוטחים, 3,500 מרפאות, 130 מכונים, 50 מרפאות שיניים ועוד מכונים חיצוניים. "בשנים האחרונות אנחנו מבצעים בקופה מהפך טכנולוגי גדול", אמרה. "כשהגעתי למאוחדת היו הרבה מערכות שהשתמשו בטכנולוגיות ותיקות והייתה מעט מאוד השקעה במחשוב. בשנים האחרונות אנחנו מכניסים טכנולוגיות בקצב ומאחדים מערכות. דרך זה נוכל לשפר את השירות, להביא ערך מוסף למטופלים ולצעוד בנתיב של המהפכה הרביעית".

קורצברג אמרה כי "יישמנו את בית המרקחת הרובוטי ואת בוט זימון התורים הראשונים בישראל. כמו כן, ווטסון מודד אצלנו את איכות רישום הנשים בהריון".

על בית המרקחת הרובוטי היא סיפרה כי "הרובוט הוא זה שמאתר את התרופות ומביא אותן, כדי שהרוקחים יהיו זמינים יותר למטופלים. התחלנו את הפרויקט משולחן השרטוטים, עיצבנו את תהליכי העבודה והטמענו את הרובוט. עוד משלב הבינוי חשבנו איך המרקחת צריך להיראות, איך הוא יהיה חלק מהמרכז הרפואי, איך הרוקחים יעבדו ואיך הלקוחות יקבלו ממנו שירות".

לדבריה, "חיברנו את מערכת הירפא של בתי המרקחת למערכת הלוגיסטית ואחר כך לסאפ (SAP) שלנו. זה יישום ראשון של המערכת בישראל ושל ירפא מול אוטומציה".

"הרובוט יודע לעשות שני תהליכים: לקבל את התרופות, לסרוק ולאחסן אותן, ולנפק תרופות ללקוח", ציינה קרוצברג. "הלקוח פונה דיגיטלית לרופא והוא מנפיק מרשם, שמחכה ללקוח. כשהרוקח מעביר כרטיס הוא רואה את המרשמים הדיגיטליים של הלקוח שעומד מולו והרובוט מקבל פקודה אילו תרופות הרוקח בחר. הוא אוסף את התרופות לפי האלגוריתם החכם והן נערמות מאחורי העמדות בבית המרקחת דרך תעלות, על פי העמדה שממנה בוצעה ההזמנה".

היא הוסיפה כי העלות לכל רובוט עומדת על 600 אלף שקלים – מהם חצי מיליון לרובוט עצמו ו-100 אלף נוספים לשרתים ולחומרה נוספת. אל מול זה, ציינה קרוצברג, חל שיפור בשירות בבית המרקחת, הרוקחים חזרו להתמקד בלתת שירות ללקוחות, זמן הנפקת התרופות וההמתנה התקצר, הטעויות הצטמצמו והנפקת התרופות מדויקת יותר מהעבר.

הפרויקט זכה לפרסים מטעם אנשים ומחשבים והמועצה הלאומית ללוגיסטיקה. קרוצברג ציינה כי בנובמבר 2017 תפתח מאוחדת בית מרקחת דומה בחדרה ובשנה הבאה – שני בתי מרקחת נוספים. עם זאת, היא אמרה ש-"המטרה הסופית שלנו היא לא להפוך את כל בתי המרקחת לרובוטיים, אלא להטמיע אותם בבתי מרקחת עמוסים במיוחד".