הנתונים – הנפט של עידן הדיגיטלי

ארגונים רבים מאמצים את הטרנספורמציה הדיגיטלית והופכים אותה למרכיב משמעותי באסטרטגיה העסקית והדיגיטלית שלהם. חברת המחקר הבינלאומית IDC, המפרסמת תחזיות ומחקרים שונים בתחום הדיגיטלי, צופה  שעד סוף שנת 2017 שני שליש מהמנכ"לים של החברות הגדולות בעולם (רשימת G2000) יאמצו את הטרנספורמציה הדיגיטלית כנושא מרכזי במסגרת האסטרטגיה העסקית שלהם.

במסגרת הדיון על הטרנספורמציה הדיגיטלית יש לתת לנושא הנתונים (Data) מקום מיוחד וייחודי. מטרת המאמרים הקרובים היא למקד את הדיון בנתונים ובחשיבותם בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית ולהצביע על אוסף של נושאים בהם הנתונים מהווים את לב העניין.

בראיון למקינזי (McKinsey) שכותרתו "Rewiring Citi for the Digital Age" שהתפרסם בדצמבר 2016 עם דון קלאהאן, ראש חטיבת התפעול והטכנולוגיה של Citi, אחד הבנקים הגדולים בעולם. הוא מצוטט כאומר "האינפורמציה חשובה בדיוק כמו הכסף". הוא התייחס כמובן לענף הבנקאות, אבל ניתן לומר שבעידן הדיגיטלי האינפורמציה הפכה לחשובה כמעט כמו המוצר או השירות ברוב הארגונים.

רוב היישומים שאנחנו מכירים הם חסרי ערך

נתונים היוו תמיד משאב ארגוני חשוב ותשתית הכרחית עבור מערכת דיגיטלית. קשה לחשוב על יישומים דיגיטליים ללא מרכיב הנתונים: מערכות מידע ארגוניות כגון ERP ,CRM או Billing ,BI; יישומי מסחר אלקטרוני באינטרנט כגון עליבאבא (Alibaba ), אמזון (Amazon), eBay ואחרים; יישומי רשתות חברתיות כגון יוטיוב (YouTube), טוויטר (Twitter), פייסבוק (Facebook), ווטסאפ (WhatsApp) ואחרים; יישומי מובייל לניווט כמו Waze, להזמנות חדרים בבתי מלון כמו Booking.com או TripAdvisor, להשכרת חדרים כמו Airbnb או להזמנת הסעות כמו אובר (Uber) ואחרים. כל היישומים הנ"ל, בלי יוצא מן הכלל, משתמשים, מעבדים ומנהלים נתונים.

למרות חשיבותם הרבה לכל היישומים הנ"ל, ההתייחסות אליהם הייתה בדומה להתייחסות שלנו למנוע של מכונית – אנחנו לא ממש מבינים כיצד הוא עובד, אולם ברור לנו שבלעדיו המכונית חסרת ערך. כך גם הנתונים – בלעדיהם רוב היישומים שאנחנו מכירים הם חסרי ערך.

בעידן הדיגיטלי הנתונים עוברים לחזית העסקית, זוכים לכבוד הראוי להם ובמידה מסוימת ל-"חיים משל עצמם". הם הופכים למשאב משמעותי ביכולת הארגון לייצר יתרון תחרותי, לקבל החלטות חכמות, לייצר מוצרים חדשניים ובחלק מהמקרים הנתונים עצמם הופכים למקור חדש של הכנסות. יש כאלה הקוראים לתופעה זו של העלייה בחשיבות הנתונים בשם כלכלת הנתונים (Data Economy).

במסגרת המאמרים נציג מספר נקודות מבט שונות על העלייה בחשיבות הנתונים והפיכתם למשאב קריטי או כפי שגם קוראים להם הנפט של העידן הדיגיטלי. הנושאים בהם נעסוק בסדרת מאמרים זו הם:

● התפוצצות הנתונים – נסקור את הגידול הדרמטי בכמות הנתונים, במגוון של סוגי הנתונים ובמהירות היווצרות הנתונים בעידן הדיגיטלי.

● התפתחות האנליטיקה והעלייה בחשיבות הנתונים – נשתמש במודל של פרופ' דבנפורט כדי לסקור את השלבים בהתפתחות האנליטיקה העסקית והעלייה בחשיבות הנתונים כמשאב ארגוני. נראה כיצד האנליטיקה התפתחה משלב של מערכות לדיווח וניתוח העבר, לשלב של מערכות מבוססות Big Data ואנליטיקה מתקדמת המאפשרת חיזוי ועד לשלב של הפיכת האנליטיקה לחלק בלתי נפרד מהמוצר או השירות של הארגון.

● חשיבות הנתונים בהתפתחות המערכות הלומדות (Machine Learning) – החשיבות של האינטליגנציה המלאכותית בכלל ושל המערכות (מכונות) הלומדות בפרט, נמצא בעליה מתמדת. הנתונים מהווים את אחת התשתיות החשובות של טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות אלו.

● מודלים עסקיים מבוססי נתונים – נציג מספר מודלים עסקיים המאפשרים לארגון לחולל זרם חדש של הכנסות המבוסס על נתונים.

● הגישה לנתונים של ארגונים אחרים – נציג את המגמה החדשה יחסית של פתיחת מאגרי נתונים של ארגונים לארגונים אחרים. נתייחס לשיטת Open Data המקובלת במגזר הציבורי/ממשלתי ולשיטת ממשקי התכנות (API’s) המקובלת בסקטור העסקי ומאפשרת גישה לנתונים ויישומים של ארגונים אחרים. שתי השיטות האיצו את החדשנות והביאו לפיתוח של יישומים חדשים ומתקדמים.

● מנהל נתונים ראשי (Chief Data Officer) – נסקור בקצרה את התפקיד החדש בחלק מהארגונים, מנהל הנתונים הראשי, כמי שאחראי למפות ולהנחות את הארגון כיצד לנהל ולהפיק את מירב הערך מהנתונים.

במאמר הבא נסקור את התפוצצות הנתונים – Data Explosion.