כתבי אישום לנאשמים בסחר במידע רפואי רגיש של מטופלים

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה באחרונה לבית משפט השלום בחיפה, ארבעה כתבי אישום נגד שבעה נאשמים בפרשת סחר נרחב במידע רפואי רגיש, על חולים ומטופלים בתחום שירותי הסיעוד – תוך פגיעה בפרטיותם.

כתב אישום הוגש נגד עובד בכיר לשעבר בקופת חולים לאומית, שבית המשפט אסר, לבקשתו, לפרסם כל פרט מזהה אודותיו. הנאשם היה אחראי להוצאת מידע רפואי על המטופלים ממאגרי קופת החולים לחברות הסיעוד. כתב האישום הוגש במסגרת הסדר טיעון, לפיו בית המשפט יטיל עליו – בהסכמתו – מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, קנס כספי ומאסר על-תנאי.

כתב אישום שני הוגש נגד וואיל ברכה (48) משפרעם, ששימש כאח בחדר המיון של בית החולים רמב"ם בחיפה. ברכה נאשם אף הוא בפגיעה בפרטיות, בכך שהוציא מידע רפואי על מאושפזים, וזאת בלא ידיעתם.

עוד הוגש כתב אישום נגד פאריד אבו נאג'י (62) ובת זוגו לשעבר, אמתיאז אבו נאג'י (54) – שניהם מנצרת. השניים נאשמים בפגיעה בפרטיות, לאחר שסחרו במידע הרפואי ושימשו כציר המרכזי לביצוע פעולות הסחר במידע.

כתב אישום רביעי הוגש נגד מ.ס.ד חיפה העוסקת בהשמה סיעודית, מנהלה לירון בזק (42) מרגבה וקרין בוכובזה (36) מרגבה. הם נאשמים בעבירות של פגיעה בפרטיות, לאחר שקיבלו מידע על מאות מטופלים – ופנו אליהם כדי להציע להם שירותי סיעוד.

פרשת "והדרת" נחשפה בנובמבר 2016

פרשת הסחר במידע רפואי זכתה לכינוי "והדרת". היא נחשפה בנובמבר 2016, במסגרת חקירה של הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר הרשות למידע, טכנולוגיה ומשפט – רמו"ט) על ידי יחידת החקירות הפליליות. כתבי האישום הוגשו על ידי עו"ד אפרת פאר-גרונדלנד ואיתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

במהלך החודשים האחרונים נערכו במחלקת הסייבר שימועים לתריסר חשודים בביצוע עבירות של סחר במידע רפואי אישי ורגיש למטרות רווח בתחום שירותי הסיעוד. זאת, לאחר שהחקירה העלתה כי המעורבים השונים, ובהם עובדת סוציאלית בבית החולים רמב"ם שבחיפה, אח בבית החולים רמב"ם, עובד בכיר בקופת חולים לאומית, שתי חברות סיעוד (שי – חברה לשירותי סיעוד ומ.ס.ד חיפה) וכן מנהלים וסוכנים בחברות שירותי סיעוד וטלה-רפואה בצפון – מכרו מידע רפואי על מטופלים בבתי החולים וקופת החולים – לחברות סיעוד. אלו האחרונות רכשו את המידע, על מנת לבצע שיווק ממוקד למטופלים. הסחר במידע הרפואי האמור נעשה במשך כשלוש שנים, ללא ידיעה או הסכמה של המטופלים, בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות.

מלבד ארבעת כתבי האישום שהוגשו נגד שבעה נאשמים, על שי לשירותי סיעוד הוחלט להטיל קנס מינהלי בסך 400 אלף שקלים, וזאת על סמך הקביעה כי החברה השתמשה בפרטי מידע אישיים על אודות מאושפזים, שמקורו במאגרי המידע של בתי החולים בהם אושפזו – לצרכיה העסקיים, ללא ידיעתם, או הסכמתם, של המאושפזים. הקנס שולם על ידי החברה. הפרקליטות החליטה להגיע להסדרים מותנים עם שני חשודים נוספים, לפיו הם ישלמו למדינה עשרות אלפי שקלים.

מכתבי האישום עולה, כי העובדים במוסדות הרפואיים שהיו בעלי נגישות למערכות המידע, מסרו למתווכים (בני הזוג לשעבר אבו נאג'י) מידע חסוי ופרטי אודות מטופלים. המתווכים התקשרו עם חברות שירותי סיעוד וטלה-רפואה והעבירו אליהן רשימות פרטי קשר של לקוחות פוטנציאליים ("לידים"). חברות אלה פנו לאותם אנשים על מנת לשווק להם את שירותיהן, תוך שהן מנצלות מידע פרטי רפואי רגיש אודות הקשישים.

"המוטיבציה לביצוע העבירות – כסף"

ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, אמר כי "בפרשה זו נחשפה תופעה של סחר במידע אישי למטרות רווח כלכלי ויצירת יתרון מסחרי, תוך ניצול מצוקתם האישית של המטופלים ומשפחותיהם. סברנו שהכרחי לעלות מדרגה מבחינת מדיניות האכיפה שלנו בתחום זה ולהשריש את התפיסה כי הוצאת מידע אישי ושימוש במידע אישי הן עבירות פליליות, שגוררות העמדה לדין פלילי וענישה – במקרה של הרשעה".

"המוטיבציה לביצוען של עבירות מידע הולכת וגוברת והמידע שווה כסף, ואין לנקוט בגישה סלחנית כלפי מי שמבצעים עבירות מידע, בוודאי כאשר הדבר נעשה באופן שיטתי".

עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות, ציין כי "הרשות רואה בחומרה רבה סחר במידע אישי רגיש כמידע רפואי. חובת השמירה על פרטיות החולים מצד עובדי הממסד הרפואי היא מהחשובות שישנן. נוכח חוזק הראיות שבוססו בחקירתנו, הנאשמים הודו וקיבלו על עצמם – במסגרת הסדרים – עונשים משמעותיים. נמשיך לבצע אכיפה תקיפה כנגד גורמים שמבצעים עבירות במידע אישי רגיש, כמידע רפואי, בדגש על ניצול מצבם של אוכלוסיות פגיעות, המתקשות להגן על עצמן, כגון חולים ומשפחותיהם".