"IIoT הוא אחת מאבני הבניין של המהפכה התעשייתית הרביעית"

"IIoT הוא אחת מאבני הבניין של Industry 4.0, המהפכה התעשייתית הרביעית", כך אומר אמיר אלוני, מייסד ומנכ"ל LeaderMES, בתשובה לשאלותיו של אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, ברב שיח בהנחייתו לקראת כנס IIoT-Industry4.0, אשר יתקיים ביום ב', 13 בנובמבר ב-LAGO.

"IIoT (ר"ת Industrial Internet of Things) הוא למעשה תשתית המאפשרת למפעלים תעשייתיים לעשות את המעבר אל Industry 4.0. אכן בקרים תעשייתיים ופסי ייצור אוטומטיים קיימים שנים רבות, אבל המהפיכה האמיתית היא מהפיכת המידע: היכולת – שלא היתה קודם – לאסוף את המידע, לנתח אותו, להנגיש אותו למשתמשים, לנהל אותו וכו'. IIoT מאפשר עבודה בטכנולוגיות ענן, שמשמעה שקיפות ונראות אמיתית של תהליכי הייצור בזמן אמת, ויצירת מצב בו כל רכיבי הייצור מתקשרים זה עם זה באופן המאפשר זרימת מידע חלקה, יעילה ומועילה."

בתשובה לשאלת אלתר מהו בעצם ההבדל בין IoT ,IIoT ו-Industry 4.0 אומר אלוני כי "IoT (האינטרנט של הדברים) הוא מונח המתאר מכשירים וכלים פיזיים בהם מוטמעים רכיבי אלקטרוניקה, תוכנה ורשת, המאפשרים למכשירים ולכלים אלה לאסוף ולהעביר מידע. IIoT מתייחס לשימוש ב-IoT בסביבה תעשייתית.

לדבריו, "משמעותה של המהפכה התעשייתית הרביעית טמון בכך שהמידע הרב, שהפך נגיש ובר-ניהול בעזרת הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו כיום, משפיע על הדרך שבה מתנהלים מפעלי תעשייה".

"המהפכה הזו באה לידי ביטוי במפעלים ברבדים שונים. תחילה מדובר ברובד המידע – איסוף וניתוח המידע, תקשורת בין רכיבי יצור, שקיפות של תהליכי הייצור באמצעות עבודה בענן ועוד. רובד העובדים – האפשרות להעצים את יכולות העובדים על ידי מתן כלים מתקדמים לעבודה קלה ויעילה יותר; רובד התכנון – יכולות תכנון והגדרת מוצרים עם גמישות ויעילות יוצאות דופן; רובד הבקרה – האפשרות ליישם במפעלים שיטות ניהול ובקרה מתקדמות: Lean manufacturing ,advanced analytics ועוד; רובד תהליכי הייצור – התייעלות וגמישות המאפשרות ייצור סדרות קטנות, הטמעת רובוטיקה מתוחכמת ועוד".

האם המפעלים בארץ צריכים לפעול בנושא או להמתין לבאזז הבא?
"אין סיבה שמפעלים בארץ ימתינו", אמר אלוני. "רוב המפעלים מביטים אל הייצוא, ו-Industry 4.0 על נגזרותיו הופך לסטנדרט עולמי בתעשיה. למעשה, אין מה להפסיד על ידי המעבר להתנהלות זו, אלא רק להרויח – בהתייעלות, בשורה התחתונה, בשימור עובדים ובתחרותיות".

"השלב הראשון שעל המפעלים לבצע הוא מעבר לניהול מידע נגיש וגמיש באופן מלא. הטמעת OEE היא התחלה שמאפשרת מחד בסיס איתן להתקדמות אל עבר הטמעת Industry 4.0 במפעל, ומאידך מאפשרת שיפור והתייעלות מיידים בתהליכי הייצור, באופן המתבטא היטב – החל מראשית התהליך – בפרמטרים בהם נמדדת תפוקת המפעל".

לסיכום אמר אלוני כי "Industry 4.0 מצוין לתעשייה הישראלית. הוא מאפשר התייעלות שיכולה להתבטא באחוזים ניכרים בשורת הרווח שמרבית המפעלים נאבקים עליה יומיום. הוא מאפשר שימור מקומות עבודה במשק המקומי, הוא עוזר להגברת התחרויות של מפעלים בשוק הבינלאומי, הוא מאפשר חסכון במשאבים יקרים וניצול יעיל יותר של תשומות".

"התועלת יכולה להתבטא בכל מפעל בפני עצמו ובתעשיה הישראלית כגוף אחד, ואנו תקווה כי ההשקעה בתהליכים אלה תקבל ביטוי גם בסדר העדיפות הלאומי, עם תמיכה ממשלתית נרחבת יותר".