מסמכים: המיליארדר הרוסי שהשקיע בטוויטר ובפייסבוק קשור לקרמלין

פייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twitter) קיבלו השקעות גדולות מחברה אשר לה קשרים עם תאגידים בבעלות הקרמלין – כך חושף אוסף חדש של מסמכים חסויים, המכונה Paradise Papers. המסמכים מעידים על כך שלאותה משקיעה – קרן ההשקעות DST Global, שאותה ייסד המיליארדר הרוסי יורי מילנר – היו קשרים פיננסיים לשתי חברות רוסיות שנמצאות בבעלות ממשלתית, הידועות בתפקודן כאמצעי להובלת עסקות רגישות פוליטית שבהן מעורב הקרמלין.

אין כל אינדיקציה שהקרמלין השפיע על טוויטר או פייסבוק

הדיווחים מסתמכים על רשומות ציבוריות של תאגיד Isle of Man, על מסמכים מהדליפה של מסמכי פנמה, שהתרחשה בשנה שעברה, ועל מצבור הרשומות החסויות המכונות Paradise Papers, שאותן השיג העיתון הגרמני סודויטשה צייטונג (Süddeutsche Zeitung).

הרישומים מראים שאחת החברות בבעלות הקרמלין, VTB Bank, העבירה בחשאי 191 מיליון דולר ל-DST Global, שהשתמשה בכסף ב-2011 כדי לרכוש נתח גדול בטוויטר. עוד מצוין בהם שחברה בת של הקרמלין – ענקית האנרגיה גזפרום (Gazprom) – מימנה באופן ניכר חברת Offshore שביצעה השקעה גדולה בפייסבוק יחד עם DST Global.

מילנר ושותפים אחרים בעסקות צברו רווחים גדולים, כאשר מכרו את מניותיהם זמן קצר לאחר ההנפקות הראשונות של פייסבוק ב-2012 ושל טוויטר ב-2013.

אין כל אינדיקציה לכך שהקרמלין השפיע על טוויטר או על פייסבוק, או קיבל מידע פנימי על החברות כתוצאה מהשקעות הקשורות למילנר. אבל גילוי זה מראה ששנים לפני שרוסיה התערבה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, שהתקיימו בשנה שעברה, כבר הייתה לקרמלין מעורבות כלכלית במדיה החברתית האמריקנית.

גילויים אלה מגיעים בתקופה שבה חוקר הקונגרס האמריקני את תפקידן של ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות בהפצת מידע שגוי ופייק ניוז מכוונים לשינוי דעת הקהל, שאותם שתלה רוסיה במהלך מסע הבחירות של דונלד טראמפ לבית הלבן. פייסבוק וטוויטר, יחד עם הענקית הנוספת ויריבתן, גוגל (Google), אף העידו ב-1 בנובמבר בפני ועדה מיוחדת של הסנאט שעוסקת בחקר הנושא.

פרטי הקשר של הקרמלין לעסקות נחשפו בחקירה משותפת של הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים, הניו-יורק טיימס (New York Times), ה-BBC ושותפים אחרים מעולם התקשורת.

מילנר: "בסך הכל ביזנס"

במכתב ששלח מילנר לתקשורת בהתייחסו לנושא כתב המיליארדר: "הרעיון שאנחנו עובדים למען רוסיה כדי להמריד את המדיה החברתית נגד הדמוקרטיה האמריקנית הוא סיפור מהאגדות, מסיבות רבות. הראשונה – ציר הזמן: ההשקעה הראשונית שלנו בפייסבוק הייתה במאי 2009 – תקופה שבה היחסים בין ארצות הברית לרוסיה היו שונים מאוד, קצת אחרי שהילרי קלינטון ביקרה במוסקבה ולחצה על כפתור 'Reset' (ליחסים – ג"פ), והשקענו הן בפייסבוק והן בטוויטר ב-2013-2014, הרבה לפני הבחירות בארצות הברית. השנייה – השיטה: עסקות אלה לא העניקו – לא ל-DST ולא למשקיעים – כל השפעה או שליטה על פעילותן של החברות שהשקענו בהן. השלישית – ההקשר: הבנק הרוסי (שהשקיע ב-2011 – ג"פ) כלל פחות מ-5% קרנות שלנו, והיה רק אחד ממספר משקיעים מוסדיים בבעלות המדינה מרחבי העולם. ודרך אגב, קבלת מימון מבנק רוסי לא הופכת אותך אוטומטית לסוכן של הקרמלין".

מילנר הוסיף וכתב כי "במציאות, ההשקעות של DST Global בעמק הסיליקון היו מונעות על ידי לוגיקה עסקית טהורה, המבוססת על עשור של ניסיון בטכנולוגיית האינטרנט. ב-2009, לאחר ניתוח ממצה של רשתות מדיה חברתית רבות בעולם, קבענו שפייסבוק הייתה הזדמנות השקעה אטרקטיבית – קביעה שהוכחה כנכונה".

העובדה שמילנר היה שותף להשקעות גדולות בטוויטר ובפייסבוק הייתה ידועה לציבור כבר בעבר. מה שמחדשים ה-Paradise Papers הוא המידע אודות הקשר של ממשלת רוסיה להשקעות אלה.

פייסבוק וטוויטר מסרו שבדקו כראוי את השקעותיו של מילנר. "ראוי לציין שכמשקיע פסיבי, ל-DST Global לא היו זכויות הצבעה או חברות במועצת המנהלים", אמר דובר פייסבוק. הוא הוסיף כי "ההשקעה בוצעה לפני שמונה שנים ו-DST Global מכרה מאז את אחזקותיה בפייסבוק – אחזקות שהסתיימו לפני חמש שנים, כשהונפקנו לציבור". מ-DST Global לא נמסרה תגובה.

יצוין כי מילנר קשור גם לחתנו של דונאלד טראמפ, ג'רד קושנר, שמשמש כיועץ בכיר לנשיא. הן קושנר והן מילנר הם בעלי נתחים בסטארט-אפ הנדל"ן קאדרה (Cadre) – השקעה שהרימה לא מעט גבות, כשנחשף שקושנר לא גילה כראוי את דבר היותו בעל עניין בחברה כאשר הצטרף לבית הלבן.

איך קשורה אפל לחשיפות?

בלי כל הקשר לקשרים לכאורה עם ממשלות זרות, המסמכים חושפים שענקית טכנולוגיה אמריקנית אחרת, אפל (Apple), חיפשה מקלט מס חדש ברחבי אירופה והקריביים.

החברה ספגה באחרונה ביקורת ותרעומת על עסקה שלה עם ממשלת אירלנד, שאפשרה לה להימנע מלשלם כמעט כל מיסוי על מה שהם כמעט כל הרווחים שלה בשווקים הגלובליים. הנציבות האירופית הורתה לאפל לשלם השלמות מס בסכום עתק בגובה 13 מילארד דולר, בגין התחמקותה מתשלומי המסים באירופה.

מאפל לא נמסרה תגובה.