"חשוב לספר את הסיפור של ערי הפיתוח – גם ברשת"

"הארכיון הדיגיטלי של ערי הפיתוח מראה קהילות חיות, תוססות ומתמודדות", אמר ד"ר עדי פורטוגז, הממונה על תשתיות המידע במכון בן גוריון ויוזם פרויקט ארכיון מגיע לקהילה

ד"ר עדי פורטוגז, הממונה על תשתיות המידע במכון בן גוריון ויוזם פרויקט ארכיון מגיע לקהילה. צילום עצמי

מהו מכון בן גוריון?
"מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות הוא מכון מחקר של אוניברסיטת בן גוריון, הממוקם ליד שדה בוקר. המכון הזה מנהל את ארכיונו האישי של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, והוא חלוץ הדיגיטציה בישראל ובין הראשונים בעולם בכל הקשור בהנגשה דיגיטלית של מסמכי ארכיון. כלל הארכיון נסרק ונמצא במערכת של אידאה (Idea). הפרויקט התחיל באמצע שנות ה-80, קיבל זינוק בשנות ה-90 ומאז הוא נגיש ברשת".

מה כולל פרויקט ארכיון מגיע לקהילה?
"זהו פרויקט שבמסגרתו אנחנו מקימים ארכיונים בערי פיתוח ובערים בדואיות בדרום. אלה ארכיונים שיספרו את הסיפור של הקהילה המקומית. האוספים יקוטלגו על פי כללי קטלוג ארכיוניים ויונגשו לקהילה, לקהל החוקרים ולציבור הרחב באמצעות מערכת ה-ALM של אידאה.

אנחנו נכנסים לשדה שנקרא Digital humanities – מדעי רוח דיגיטליים. בסופו של דבר, מאגר המידע הזה אמור לעלות גם על הצורך המתפתח במהרה במדעי רוח דיגיטליים".

מה החשיבות של החומרים הללו?
"כיום, אם רוצים למצוא חומר על ירוחם או מצפה רמון, צריכים ללכת לגנזך המדינה, כי הערים עצמן לא שמרו חומרים. מה שיוצא מזה הוא תמונה מעוותת והקהילות נתפסות כפסיביות, שכל הזמן מייחלות לסיוע של הממשלה. כאן מדובר בחומרים שהקהילה יצרה לאורך השנים שמסיבות כאלה או אחרות לא נשמרו או שהם בסכנת התכלות, כגון חומרים שנמצאו במרתפים טחובים, ארכיון שנשרף ואז נשטף וכדומה. הצלחנו להציל חומרים ממקומות כאלה.

החומרים האלה מספרים את ההיסטוריה של הקהילות הללו – קהילות חיות, תוססות ומתמודדות. חשוב לספר את הסיפור של ערי הפיתוח – גם ברשת".

באילו סוגי חומרים מדובר?
"החומרים הם מסוגים שונים וסוגות שונות. בשלב הראשון ייאספו ויונגשו לקהל אוספים מירוחם, מצפה רמון, אופקים וחורה, שכוללים את החומר המנהלי של הרשות המקומית וכל מה שהצלחנו להניח עליו את היד מארגונים למיניהם – למשל גרעינים תורניים במצפה רמון, עמותות בירוחם, בתי עסק באופקים, בתי ספר בחורה, קטעי עיתונות ואנשים פרטיים.

בנוסף, יש דברים שמצאנו, בהם סרטי קופה של מחלקות גבייה של רשויות מקומיות, שאפשר יהיה ליצור מהם מסד נתונים באמצעות Big Data ולנתח אותם.

בנוסף, ננסה לבצע סריקות OCR (ר"תOptical Character Recognition) של המסמכים. כך, יש סיכוי שתהיה נגישות לא רק למטה דטה אלא גם לנתונים עצמם.

יצוין שאנחנו שמים דגש על פנייה לקהלים גדולים, כדי ליצור משהו שיהיה אינטרנטי ופתוח לכולם".

היכן ימוקמו החומרים – הפיזיים והדיגיטליים?
"הרעיון הוא להקים את הארכיון ולעשות דיגיטציה, כך שהחומרים הפיזיים יישארו בקהילה, לשימוש שלה, והאוספים הדיגיטליים יועלו למערכת של ארכיון בן גוריון. כך ייווצר מאגר מידע רחב ומפותח, שיאפשר מחקר ועיון בכל מה שנמצא בו וקשור לערי הפיתוח".

האם מדובר רק בטקסטים או במדיות נוספות?
"החומרים מגוונים, מסוגי מדיה שונים. בימים אלה אנחנו מסיימים את הפיילוט עם ארבע ערים ראשונות וההערכה שלנו היא שנגיע לכ-500 תיקים, שכל אחד מהם יכול להכיל בין 200 ל-300 עמודים, ולכ-100 פריטים אודיו-ויזואליים, כגון קלטות שמע, קלטות VHS ואמצעים ישנים יותר – בהתאם לתקופה שבה מדובר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים