האם יש עתיד למחשבי המיינפריים בארגונים?

הדעות לגבי עתיד מערכות המיינפריים חלוקות בקרב אנשי ה-IT. מצד אחד קיימת הדעה המונעת ומבוססת על יכולות הווירטואליזציה ומכוונת למעבר לשרתי ענן וירטואלי בהקדם האפשרי. מהצד השני נמצא את התומכים הסבורים כי אלה מחשבים גדולים, אמינים וחזקים ועדיין יש להם תפקיד בארגון של היום. אז, מי צודק?

אם לשפוט לפי הנתונים היבשים הרי הגידול בביקוש לשירותי מיינפריים הוא נמוך. בקבוצות דיון המיועדות למהנדסי מיינפריים, מתלבטים בעיקר בבקשות להפניות עבודה יחד עם שאלות ותשובות טכניות. נראה שארגונים מתקשים יותר למצוא אנשי מקצוע חדשים בתחום.

ניתוחי השוק אינם תומכים בהכרח בקביעה שהמיינפריים לא מת עדיין. שיעור הצמיחה הצנוע בחמש השנים הקרובות צפוי בעיקר בתחום הדורש ביצועים גבוהים יותר, ולא ברמת הכניסה שבה שרתי Windows/Linux הם תחרותיים יותר ויותר.

כדאי לשים לב שמכירות של מכונות חדשות אינן מגלות לנו כמה ארגונים עדיין משתמשים באותן המכונות הישנות. השוק לא יכול לגדול הרבה, אם בכלל, אבל יש בו חיים עדיין. יש גם רמת אמון גבוהה עד כדי לוחמנית מצד אלה שעדיין מעורבים, יחד עם מינון גבוה של ציניות על תחליפים פוטנציאליים.

להחזיק מעמד מקסימום 10 שנים

שנים רבות אני חוזר וטוען שבמידה מסוימת מיינפריים הוא "תפיסת עולם" ולאו דווקא מכונה מסוימת. ניהול "חוות שרתים" גדולה על כל מרכיבי השו"ב שלה, תכנון התפוסה, אבטחת המידע, ניהול הייצור ועוד, מורכב לעתים בסדרי גודל מאותם שירותים הניתנים תחת "קורת גג" אחת של מערכת מיינפריים המצוידת באוסף utilities מובנים בתוכם, המספקים את כל השירותים הללו בצורה אמינה ומיטבית.

מחשבים מרכזיים מודרניים אינם מוגדרים על פי ביצועי המחשב אלא בעיקר על פי תכונות אחרות, כמו תכנון הנדסי פנימי ברמה גבוהה, אמינות גבוהה, אבטחת מידע קפדנית, ו-"תאימות לאחור בזמן" בתוכנה (היכולת לתמוך בהפעלת תוכנה ישנה בסדרות מחשבים חדשות).

מחשבים אלה מסוגלים לפעול, ואף פועלים למעשה, בהצלחה במשך שנים ללא כל הפסקה כשתיקונים ושדרוגים מבוצעים כאשר המחשב ממשיך לפעול. באופן כזה בדיוק עובדות מערכות Legacy רבות של ארגונים (כ-92 בנקים מתוך 100 הבנקים המובילים בעולם), אשר התשתית שלהן היא על מחשב מיינפריים הנותן להן את האפשרות לעבוד כבר מעל 40 שנה ללא תקלות, עם אמינות גבוהה ואבטחת מידע קפדנית. כאשר במשך השנים הללו עבדו עם המערכת לא מעט צוותים ועדיין היא הייתה נוחה לשימוש ולא דרשה שינויים דרסטיים בתשתית המערכת.

כמי שהתנסה בפרויקטים של מודרניזציה והגירה של שרתים פיזיים לסביבות VMware, אני לא חושב שמישהו שגדל על מערכות מיינפריים יחפש כל דרך אפשרית להתרחק מהם. מנהלים נוטים לחשוב שהם יכולים לחסוך כסף על ידי ירידה מהמיינפריים כי המחשבים האלטרנטיביים זולים יותר. אבל במציאות, אספקת תוכנה ארגונית הניתנת להפעלה על כל פלטפורמה היא מאתגרת ויקרה כיוון שהיא זקוקה לתכנון מחדש, תכנון קיבולת ועוד. לא בכדי הכישלונות הגדולים ביותר בפרויקטים של מודרניזציה קשורים בירידה ממיינפריים (מערכות ליבה בנקאיות, מערכות ביטוח לאומי, מערכות לוגיסטיות, שכר ועוד).

כל מה שיחליף את המיינפריים יחזיק מעמד מקסימום 10 שנים, ידרוש שינוי נוסף ולא ייתמך עוד, כי כך עובדת היום כלכלת המחשבים.

על הארגון להחליט עם מי הוא רוצה להיות שותף

נראה שיש גם השפעה דורית כשמדובר בטכנולוגיה מיינפריים. עובדים צעירים יותר מניחים שמי שכותב COBOL חייב להיות מיושן. אבל ארגונים חשובים עדיין משתמשים ב-COBOL כי זה טוב וזה נכון גם לגבי מיינפריים. הסיכון בגישה כזו נובע מפרישה של אנשים שיודעים כיצד לתכנת את המערכות האלה כראוי, אם כי אם לשפוט על פי קבוצות דיון יש עדיין הרבה מהנדסים מיומנים זמינים.

באופן אינטואיטיבי זה הגיוני לעבור מתוך גוש מתכת מסורבל לפלטפורמה וירטואלית הניתנת להרחבה ומאובטחת. יחד עם זאת, רק בגלל המושג האינטואיטיבי המושך זה לא הופך להיות הגיוני כלכלי או מסחרי. הספקים רוצים לדחוף אותך להיות מנויים בענן כי זה עוזר להם כספקים לנעול אותך איתם. על הארגון להחליט עם מי הוא רוצה להיות שותף, ספק החומרה או ספק הענן.

גם בכל הנוגע לאבטחת המידע הפתרונות בסביבת המיינפריים סגורים יותר ואמינים יותר מאשר אפשרות פריצה דרך סרבר נגוע ברשת.

צפוי אפילו להיות גידול זמני בפופולריות של המיינפריים וישנה התעוררות מחדש בגלל ה-Big Data ששרתים רגילים לא יכולים לעמוד בקצב. ההתעוררות עלולה להסתיים בעוד כמה שנים עם השיפורים הצפויים בטכנולוגיה של השרתים.

נראה איפה שלמיינפריים נכון עוד תפקיד בסביבה של ארגון ה-IT היום. וכדברי מארק טוויין: "הדיווחים על מותו של המיינפריים נראים מוקדמים ומוגזמים".