זו הייתה השנה שהייתה בתקשוב הממשלתי

שנת 2017 משאירה לבאה אחריה, 2018, שורה ארוכה של אתגרים ותכניות למימוש החזון התקשובי של הממשלה. המשימה העיקרית היא השלמת העברת שירותי הממשלה לעידן הדיגיטלי והפיכת צמד המילים "ממשלה בקליק" למשהו מוחשי ומעשי.

השנה הגישה רשות התקשוב הממשלתי, בראשותו של יאיר פראנק, את האסטרטגיה התקשובית של הממשלה, שנשענת על שתי זרועות: האזרח במרכז ומובייל תחילה. פראנק הציג את התכניות האלה בשני אירועים מרכזים בהם השתתף: אירוע האזרח 360, שנערך בבנייני האומה בירושלים, וכנס המחשוב הממשלתי השנתי e-Gov של אנשים ומחשבים.

פראנק פירט את העשייה של הרשות בכל מה שקשור לתשתית הטכנולוגית, שתאפשר את מימוש האזרח במרכז. הכוונה היא בעיקר לתפיסה שלפיה כל שירות חדש שעולה לאינטרנט יהיה דיגיטלי כבר מיומו הראשון, כולל ממשק במובייל. בתרבות הפנים ממשלתית זוהי מהפכה של ממש, שקורית בימים אלה ומחליפה את התפיסה שקודם נייצר את השירות ואחר כך נהפוך אותו למקוון. מדובר בשינוי כיוון של 180 מעלות.

לדברי פראנק, "הדיגיטל חינך את הממשלה וכעת נותר לחנך את הציבור". כוונתו הייתה לכך ששירותי הדיגיטל הממשלתיים צוברים תאוצה ועכשיו צריך ליידע את האזרחים, כדי שישתמשו בהם. התוצאה היא קמפיין רב ערוצי שהממשלה העלתה במדיות השונות, כדי ליידע ולעודד ביצוע פעולות מול הממשלה ומוסדות הציבור מבלי הצורך להגיע פיזית למשרדים.

הקמפיין עלה לאחר שסקרים הראו שחלק מהציבור כלל לא ידע על השירותים אונליין, שכבר היו קיימים, ושרבים מאלה שהיו מודעים לקיומם לא השתמשו בהם פשוט כי הם לא האמינו שזה יעבוד.

אלא שלצד הקמפיין, כדי שהמשימה שהממשלה לקחה על עצמה – להחזיר את אמון הציבור בשירותי האונליין שלה ולדרבן את האזרחים להשתמש בהם – תצליח, צריכים עובדיה בכל המשרדים לעבוד הרבה יותר קשה ולשנות דפוסי עבודה ותרבות ארגונית – הן ברמה הפנים משרדית והן בתרבות השירות ויצירת חוויית הלקוח. המהפכה, כאמור, מתרחשת בימים אלה, אבל יש לא מעט פקידים שעדיין חוששים מחדשנות ומעדיפים להיצמד לפקס ולטלפון הקווי, כאילו לא המציאו את האינטרנט ואת הטלפון הנייד לפני אי אילו עשורים.

כעת, על סף 2018, הממשלה כולה צריכה לממש את מה שכלול בקמפיין היפה שהעלתה. אף אחד לא משלה את עצמו שבסוף השנה הקרובה משרדי הממשלה יהיו ריקים מאדם וכולם יקבלו שירותים דרך המובייל או המחשב האישי, אבל הציפייה היא שיותר ויותר אנשים יקבלו חוויית שירות טובה יותר בפעם הבאה שהם יצטרכו לקבל תשלום ממשרד מסוים או להעביר לו טופס – בין אם זה פיזית או אונליין.

בריאות דיגיטלית

טור זה כולל סיכום לא רק של עבודת רשות התקשוב, כי אם גם של העבודה הטכנולוגית במשרדי ממשלה נבחרים. כך, גם השנה הובילה שירה לב עמי, מנמ"רית משרד הבריאות, את החזון הדיגיטלי במערכת הבריאות. 2017 הייתה שנת שיא בפעילות של מערכת הבריאות במה שקשור למהפכת הרפואה המותאמת אישית. לב עמי דיברה בכנס e-Gov על אסטרטגיית הבריאות הדיגיטלית ואמרה כי היא כוללת את הרכיבים הבאים: התאמת הטיפול הרפואי למאפיינים של המטופל; חתירה לעשות יותר בפחות, כדי לחסוך משאבים ולהתייעל, מבלי לפגוע במטופל; ופעולות שמבטיחות שהמידע הנכון על המטופל יהיה במקום הנכון ובזמן הנכון.

לדבריה, התחום הזה מתפתח בישראל במהירות ויש לו פוטנציאל להיות עוד ענף ייצוא בתחום ההיי-טק. כחלק מהמהפכה, בוצעו כמה פעולות: בין היתר, מערכת הבריאות גייסה את המובייל על ידי הטמעת אפליקציית תרופות שמורידה את יוקר המחיה. במקביל, נעשו פעולות לצמצום זמני ההמתנה לניתוחים – דבר שהביא לחיסכון של 530 מיליון שקלים למערכת הבריאות. מהלך זה הוא חלק מהטמעה שיטתית של חדשנות בתהליכי העבודה והכנסת קוד פתוח בפיתוח התיק הקליני עבור ארגוני בריאות קטנים, שאין ידם משגת ליישם מערכות מיעד מורכבות.

בשנה הקרובה אמורות לחול או להמשיך שתי התפתחויות משמעותיות: האחת היא מערכת אופק, עם הגרסה החדשה של איתן, שמספקת רצף טיפולי במערכת הבריאות ומאפשרת לרכז את כל המידע על המטופל רק לזמן הטיפול, מבלי לפגוע בפרטיותו ובחסיון הרפואי.

מוקד פעילות נוסף שיזם המשרד, באמצעות אגף התקשוב שלו, הוא עבודה צמודה עם סטארט-אפים, שיתנו פתרונות לאתגרי המאה ה-21 בתחום הבריאות: הזדקנות, ריבוי מחלות כרוניות, אורח חיים לא בריא ומחסור במשאבים. המשרד ביצע השנה שיטה חדשה של מכרזים, שנקראים "מכרז הפוך", שבהם היזמים מתבקשים לייצר פתרון לבעיה מתוך סך כל הבעיות שהוצבו בפניהם. זאת, בניגוד לשיטה הרווחת, שבה המשרד מגדיר את הבעיה ואת אופי הפתרון, ומבקש הצעות. המכרזים האלה יימשכו גם בשנה הבאה.

משרדים נוספים

גם במשרדי ממשלה אחרים בוצעו פרויקטי מחשוב שמטרתם הרחבת השימוש בתקשוב לטובת האוכלוסייה שמקבלת שירותים. למשל, פרויקט המעבר לשמונה מספרי רישוי, שאותו הוביל מנמ"ר משרד התחבורה, צור אהרון, ושבוצע בשיתוף מוסט מקבוצת מלם תים.

אחד הפרויקטים המרכזיים, שלמרות ההתנגדויות פרץ השנה את מסגרת הפיילוט, הוא המאגר הביומטרי. החל מיוני האחרון, כלל אזרחי ישראל שבאים להוציא או לחדש תעודת זהות או דרכון, מחויבים לעשות זאת בצורה ביומטרית. לא עוד הנייר והעטיפה הכחולה של פעם, מעתה כל תעודות הזהות והדרכונים ממוחשבים וחכמים.

בתחילה, היה בלשכות משרד הפנים לא מעט כאוס, עם אזרחים שבאו לחדש את הדרכונים שלהם לפני תקופת הטיסות של הקיץ ואנשים שרצו לראות את הפלא החדש או שפג התוקף של התעודות הישנות שלהם. אלא שלאחר מכן הבלגן סודר ונראה שכעת הסדר שב על כנו, לפחות באופן יחסי.

במערכת החינוך הושם ב-2017 דגש על הרחבת התקשוב בבתי הספר, העמקת תכניות חמש יחידות לבגרות במתמטיקה ותגבור ממשי של מה שקשור ללימודי הסייבר – מבית הספר היסודי ועד לתיכון. גם השנה תתקיים אליפות הסייבר לבתי הספר ברחבי הארץ, שתכתיר את הדור הבא של המומחים בתחום מבין בני הנוער.

לסיכום ניתן לומר ש-2017 הייתה עמוסת פעילות במחשוב הממשלתי, ונראה שהשנה הבאה תעלה עליה. מה שנותר הוא לאחל שאנשי הטכנולוגיה של הממשלה יצליחו במשימתם, כדי לשפר עוד יותר את השירות שהיא נותנת לאזרחים.