כיצד לתמוך בשינוי בתעשיית הרכב האוטומטית?

המאה ה-21 טומנת בחובה את השינוי הגדול ביותר בתעשיית התחבורה. האינטרנט של הדברים (IoT) והמכונית האוטונומית ישפיעו על אופן בחירת הרכב שלנו והשימוש בו. יצרני הרכב מצדם מנסים להכניס חדשנות בהיבטים של עיצוב המכוניות, חיבור לרשת ונהיגה אוטונומית. השינוי הזה נחוץ לתעשיית הרכב שצריכה לשמור על מעמדה העתידי, תוך דרישה לשימוש במינימום משאבים ולהפחתת הזיהום והרעש שהמכונית יוצרת.

לפי חברת הייעוץ Roland Berger, ענף המכוניות האוטונומיות עומד בפני נקודת מפנה: עד לשנת 2030 הם מעריכים שמכוניות אוטונומיות יהוו 30% מהמכוניות על הכביש. באותו זמן אחוז הקילומטרים שניסע במכוניות הפרטיות שלנו ירד מ-70% ל-45%. במציאות זו יצרנים יהיו חייבים להסתגל לשינוי. ואכן רובם עובדים כבר עכשיו על נהגים אלקטרוניים, אוטונומיים ומחוברים וגם על שירותי ניידות חדשניים. יזמים אלו יצליחו לממש את החזון שלהם בהתאם לתרבות השירות, הליכי הייצור וסביבת העבודה הדיגיטלית.

ניתן לחלק את התפתחות תעשיית הרכבים האוטונומיים לכמה שלבים:
● שלב 0 הוא השלב שבו הנהג היה אחראי לכל, ללא עזרה ממערכת תמיכה.
● שלב 1 הוא השלב שבו נכנסו מערכות התמיכה הראשונות כמו מעצורי חירום אוטומטיים. בשלב זה הנהג מנווט את הרכב ומתבונן בתנועה.
● שלב 2 הוא שלב בו המכונית יכולה לנהוג אוטומטית גם בכביש המהיר, ואם התנועה הופכת לדחוסה, ניתן לקחת שליטה מהמכונית.
● שלב 3 מאופיין באוטומטיות ברמה גבוהה. המערכות יכולות להשתלט על הניווט לחלוטין ואפילו להתחמק ממכוניות אחרות ולהימנע ממכשולים. למרות זאת, הנהג לא מסיר את עיניו מהכביש וחייב תמיד להיות מוכן להתערב בכל זמן. זהו ההבדל העיקרי בהשוואה לנהיגה אוטומטית לחלוטין שתהיה השלב הבא. בשלב זה, אם הנהג לא יגיב לאזהרות, אז המערכות יפעלו בצורה אוטומטית.
● שלב 4 הינו שלב בו המכונית מחוברת לסביבה שלה ולזרם התנועה במטרה לקרוא תמרורים או לתקשר עם רכבים אחרים. בעזרת למידת אלגוריתמים ניתן לשפר את יכולות קבלת ההחלטות ולנווט את הרכב. נהג הרכב הופך במקרה זה למשתמש ברכב, כאשר אינטליגנציה מלאכותית משתלטת על הנהיגה.

מערכות רכב משתנות היום, כמו בתעשיות אחרות, מפלטפורמה של חומרה לפלטפורמה של תוכנה, ממוצרים לשירותים ומכלכלת הון לכלכלה המבוססת על תקציבים. המטרה הלא-ישירה היא כיצד ניתן להפיק רווח מהנתונים שנאספים כל הזמן ביחס לכל היבט של הנהיגה שלנו.

מבחן בודד של נהיגה אוטונומית ברכב יוצר בין 5 ל-50 טרה-בייט של נתונים ביום. מכאן מובן ההיקף הענקי של משימת האחסון וניתוחם. המשימה מסובכת עוד יותר על ידי האינטראקציות המורכבות בין הרכבים לנתונים המנוהלים בצורה מרכזית. רוב העיבוד המיידי יתרחש ברכב, בעוד אנליזות וניתוח אלגוריתמים יבוצעו בדטה סנטר.

לא נוכל להתמודד עם דרישות אלו בפתרון שנשען ברובו על אחסון. אלטרנטיבה אחרת לתהליך העיבוד הזה היא מערכת אחסון שיכולה לתמוך באחסון מידע בהיקף גדול במיוחד ובמחיר משתלם ושגם תבטיח שהנתונים יהיו במיקום הנכון בזמן הנכון בצורה שתהיה גם יעילה מבחינת מחיר.

השמירה על פרטיות של הנתונים, הזמינות והריבונות גם הם מהווים שיקולים משמעותיים בתעשיית הרכב האוטונומי. גם הצורך באבטחת המידע כאן הוא ברור. מערכת אחסון מתאימה צריכה להיות בעלת אפשרויות של הפצת הנתונים, השמירה שלהם, המחיקה שלהם וכמובן שמירה על רגולציה. זמינות של נתונים בכל זמן מאפשרת פיתוח מהיר יותר ולכן תהווה מרכיב מרכזי באספקת מוצרים חדשניים ושירותים.

הכותב הינו מנכ"ל נט-אפ (NetApp) ישראל.