יצירתיות, חמלה וחוש ביקורת יקנו לכם יתרון בעולם העבודה העתידי

במאה ה-18, עם המהפכה התעשייתית רבים איבדו את פרנסתם לטובת המכונות שהחליפו באחת אינספור ידיים עובדות. במהלך השנים שחלפו מאז, מהפכות טכנולוגיות נוספות ערערו את שוק העבודה והפכו את מפת התעסוקה.

עתה אנו ניצבים לפתחה של מהפכה – אולי המאיימת מכולן – מהפכת הבינה המלאכותית. חברת המחקר גרטנר (Gartner) מדווחת כי עד 2025 שליש מהמשרות הקיימות היום יבוצעו על ידי בינה מלאכותית. גם חברת היעוץ מקינזי (McKinsey) מעריכה כי רובוטים מאיימים להשתלט על 45% מהמשרות הקיימות היום.

אבל כפי שהמהפכה התעשייתית גזלה מקומות עבודה, כך היא גם יצרה מקומות עבודה חדשים, ואילצה את כוח האדם להתפתח, להשכיל, לרכוש הכשרה ולהתאים את עצמו למשרות החדשות.

תעשיית הרכב שצמחה בסוף המאה ה-19, ייתרה מקצועות כמו סייסים או בוני מרכבות אבל הולידה מקצועות חדשים כמו נהגים וטכנאי מכוניות. מקצועות כמו "מדען נתונים" (Data Scientist), "מקדם אתרים בגוגל", "יוטיובר" או "מנהל קהילות ברשתות חברתיות", אשר היום הם מקצועות מן המניין, כלל  לא היו קיימים לפני 20 שנה. אפילו לדמיין אותם לא ניתן היה.

לכולנו יש תחליף

האם מהפכת הבינה המלאכותית דומה למהפכות הטכנולוגיות שקדמו לה? במובנים רבים כן, אבל במובן אחד היא שונה. אם בעבר המומחים לימדו את המכונות כיצד לבצע פעולות מסוימות, בצורה דומה ככל שניתן לדרך בה אנשים מבצעים אותן, הרי שהיום המכונות לומדות בעצמן, ועקומת הלמידה שלהן – איך לומר את זה – מעוררת קנאה. לכן, עתידנים רבים מצהירים כי הבינה המלאכותית תחליף לא רק תפקידים מונוטונים אלא גם עורכי דין, רואי חשבון, מתכנתים, אנשי שיווק ומכירות, עיתונואים וכותבי תוכן ואולי אפילו רופאים.

נבואות אפוקליפטיות ללא ספק. אילו מקצועות בכל זאת ישרדו ואילו כישורים כדאי לכוח העבודה העתידי לטפח? מותר לציין כי מקצועות המחייבים יצירתיות יוצאת דופן ישרדו. לצידם ישרדו גם מקצועות המבוססים על  סימפטיה, חמלה, תקשורת פנים אל פנים, מצד אחד, מלאכות פיזיות מצד שני, ומקצועות המחייבים תהליכים של קבלת החלטות, מצד שלישי. בכל אלו הבינה המלאכותית תתמוך אך לא תוכל להחליף את הגורם האנושי. כי בכך מותר האדם מן המכונה החכמה.

גם במקצועות עליהם הבינה המלאכותית תשתלט ותחליף חלק ממשימות היומיום של העובד, לא הכל שחור, שכן מגמה כזאת תוכל דווקא לשפר את חייו המקצועיים של העובד, לא כל שכן, של הארגון.

בתחומים כמו טכנולוגיות מידע, ייצור, שירותים פיננסים ומשאבי אנוש בהם יש משימות רבות בעלות אופי רפטיטטיבי – המכונה תחליף את העובד האנושי ותשחרר אותו מן החלק השגרתי והשוחק של העבודה, וכך תאפשר לו לצמוח ולנוע לעבר תפקידים משמעותיים, מעוררי השראה, מהנים ולכן גם ברי השפעה.

בסופו של דבר, כך נראה, ישרוד המודל המשולב, כמו למשל בתחום של חוויית לקוח, שירות ותמיכת לקוחות – לקוח המתקשר לקול סנטר ישיב על מספר שאלות אוטומטיות ואז יופנה למענה אנושי, של האדם המתאים ביותר לפתרון הבעיה וכך יצא נשכר ושבע רצון.

כל עוד המחשבים ימשיכו להישען  על לוגיקה, הסתברות וחשיבה רציונלית ואילו בני האדם יטפחו את הצדדים הרגשיים ואת האינטואיציות שלהם – תיווצר כאן סינרגיה יוצאת דופן. תכונות אשר עד היום נתפסו כ-"חלשות", יקנו לבעליהן יתרון תחרותי שכן, אחרי הכל  לא נרצה כי רובוטים יחליפו שופטים, גננות, מורים או עובדים סוציאליים.

הכותבת היא מנהלת אזורית של ServiceNow, המתמחה באוטומציה חכמה של תהליכי עבודה בענן.