מחקר: הבינה המלאכותית מנצחת עורכי דין בכירים

LawGeex הישראלית, שמפעילה פלטפורמת AI בנושאי חוק ומשפט, מצאה כי המערכת זיהתה בעיות בחוזים משפטיים בדיוק של יותר מ-10% מעורכי דין בני אנוש, ובמהירות הגבוהה פי מאות אחוזים מהם

האם הבינה המלאכותית תחליף את עורכי הדין, לפחות בדברים מסוימים? אילוסטרציה: BigStock

בינה מלאכותית היא התחום החם ביותר בטכנולוגיה כיום. יישומים מעשיים של יכולות למידת מכונה כוללים שימושים יומיומיים שהתרגלנו אליהם למשל בעת שימוש בשירותי תרגום השפה של גוגל (Google), בתוכנות זיהוי פנים, כמו אלה של פייסבוק (Facebook) או אפל (Apple), ואפילו במסננים המדליקים שמתלבשים על תמונה או וידיאו, כמו אלה שהביאה סנאפצ'ט (Snapchat) לעולם.

גם חברות טכנולוגיה שעוסקות בתחום המשפט טוענות כבר מזמן שכלי למידת המכונה שהן מציעות יכולים לחולל שינוי בעבודת אנשי החוק והמשפטים, מכיוון שהם מדויקים ויעילים במיוחד. אבל, כמו תמיד, ספקות כרסמו בנוגע לאמיתות הדברים, בעיקר בשאלה האם התוכנה יכולה לדייק כמו עורך דין בן אנוש.

תוצאות מחקר חדש של LawGeex הישראלית – חברה שמציעה פלטפורמת בינה מלאכותית בעולמות החוק והמשפט – יכולות להרגיע כל חשש מסוג זה אצל חברות ששואפות ושוקלות אימוץ מערכות AI ככלי עבודה. המחקר הוכיח שהאלגוריתמים של החברה לא רק שסיפקו זיהוי מדויק להפליא של שפת המפתח במספר חוזים משפטיים, אלא שהיו מהירים פי מאות אחוזים יותר מבני האדם בביצועיהם את המשימה.

מקור: LawGeex

מקור: LawGeex

מדובר בפעם הראשונה שבה בינה מלאכותית הדיחה עורכי דין מההובלה של עבודה משפטית מקצועית בזיהוי של סיכונים בחוזים מסחריים יום יומיים. במחקר השיגה פלטפורמת ה-AI המשפטית של LawGeex דיוק של 94% באבחון סיכונים בהסכמי סודיות – אחד מההסכמים המשפטיים הנפוצים בעולם העסקי. זאת, לעומת ציון ממוצע של 85% שהשיגו עורכי הדין המנוסים שהשתתפו בניסוי. כמו כן, המערכת השלימה את האתגר בתוך 26 שניות, לעומת 92 דקות בממוצע לעורך דין.

במחקר השתתפו 20 עורכי דין מסחריים שמחזיקים בעשרות שנות ניסיון והתמחו בחברות כמו גולדמן זאקס (Goldman Sachs) וסיסקו (Cisco), ובמשרדי עורכי דין בינלאומיים בולטים. הם, כמו גם מערכת הבינה המלאכותית, ניתחו חמישה חוזים שמורכבים מ-153 פסקאות שכתובות בשפה משפטית, תחת תנאים מבוקרים המדמים יום עבודה שגרתי שבו עורכי הדין בודקים ומאשרים הסכמים. המחקר נעשה בהתייעצות עם פרופסורים למשפטים מהאוניברסיטאות סטנפורד, דיוק ודרום קליפורניה.

לפי עו"ד גרנט גולובסן, עורך דין בתחום הקניין הרוחני שהיה אחד מהמשתתפים שהתחרו נגד מערכת הבינה המלאכותית, המשימה שביצעו הבודקים הייתה דומה מאוד למה שעורכי דין רבים עושים מדי יום. "רוב המסמכים – בין אם זה צוואות, הסכמי הפעלה לתאגידים, או דברים כמו הסכמי סודיות בעולם ההיי-טק – דומים מאוד", אמר, בהבהירו את מידת היכרותם של הנבדקים את העבודה ומהותה.

מקור: LawGeex

מקור: LawGeex

במסמך המסכם של המחקר מתריעים החוקרים בפני אנשי המקצוע בתחום כי "עורכי דין שלא ינצלו את יתרונה התחרותי של הטכנולוגיה צפויים שלא לשגשג בעשור הבא".

"שימוש ב-AI – רווח נקי למחלקות המשפטיות"

LawGeex היא סטארט-אפ ישראלי המאפשר לצוותים משפטיים ברחבי העולם לבצע אוטומציה של ניתוח חוזים באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב אלגוריתמים של למידת מכונה, למידה עמוקה, ניתוח טקסטים וידע של עורכי דין מקצועיים. החברה נוסדה ב-2014 על ידי נורי בכור, עו"ד מסחרי, שמשמש כמנכ"ל החברה, ואילן אדמון, מומחה בינה מלאכותית. LawGeex מעסיקה כ-40 עובדים ומחזיקה משרדים בתל אביב ובניו-יורק.

בכור אמר ש-"המחקר מוכיח ששימוש בכלי בינה מלאכותית מדויק ומהיר יותר מעורך דין מקצועי במטלות מסוימות".

לדברי פרופ' ג'יליאן האדפילד, פרופסורית למשפטים ולכלכלה באוניברסיטת דרום קליפורניה, "מחקר זה מחדד את הרווח הטמון בשימוש ב-AI בעולם המשפטי. מבחינת יעילות, ייתכן שהמשמעות גדולה אף יותר מהתוצאות שנמצאו בו, מאחר שעורכי הדין שסקרו את המסמכים הללו היו ממוקדים לחלוטין במשימה: הבחינה לא שקעה לתחתית רשימת המטלות שלהם ולא זכתה לבדיקה חפוזה בזמן שמיהרו לצאת ולאסוף את הילדים, למשל. בנוסף, הניסוי מוכיח שהטכנולוגיה יכולה לקדם את פתרונן של שתי בעיות ולהפוך את בדיקת החוזה למהירה ולאמינה יותר. באופן זה, יוכלו מחלקות משפטיות לפנות משאבים ולהתמקד בעבודה איכותית יותר".

מתעניינים בבינה מלאכותית? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס Future of AI של אנשים ומחשבים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים