ספר חדש: ההיסטוריה של תעשיית התוכנה בישראל ב-600 עמודים

במסגרת חגיגות ה-70 למדינה, כדאי לציין גם את תרומת ההיי-טק בכלל ותעשיית התוכנה בפרט לכלכלה ולחברה בישראל. הזמן, כמו גם התדמית של ההיי-טק, המזוהה בעיקר עם הדור הצעיר, שמממש את חלומותיו באמצעות סטארט-אפים, דחקה את ההיסטוריה והשורשים – מאיפה כל זה התחיל.

זו אחת הסיבות שהביאו את עמירם שור וד"ר ישראל בן דור להוציא לאור את הספר הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי, שסוקר את תולדות תעשיית טכנולוגיית המידע ועיבוד הנתונים מראשית שנות ה-60 ועד היום. 600 עמודי הספר (בהוצאות אפי מלצר) מתארים, דרך סיפור חיו של שור, את תולדות ענף ה-IT – כיצד מערכות המידע והנתונים שימשו את ראשי המדינה, החברות והכלכלה ככלי שסייע להם ליישם את הליבה העסקית והחזון החברתי-כלכלי.

שור הוא מחלוצי ענף התוכנה בישראל, יליד 1938, תעשיין ואיש עסקים, סא"ל (מיל'). מי שנחשב באחרונה לשומר הסף של תעשיית התוכנה עומד במשך שנים רבות בראש הארגונים היציגים שלה ותחת מטרייתם ניהל מאבקים ציבוריים, כשהמפורסם שביניהם הוא המאבק להכרה בתוכנה כתעשייה לכל דבר.

את פרק ההקדמה לספר בחר שור להכתיר בכותרת "אין חיים בלי הזיכרון". "נטלתי על עצמי משימה להסביר עד כמה יש חשיבות להנחיל לדור הצעיר בינה מחשובית, לפזר את הערפל סביב הסייגים התוקעים מקלות בגלגלי התעשייה ולהציג את כסילותה של הרגולציה, שעוצרת ובולמת מיזמים פורצי דרך, על אף שחשוב להבין שרגולציה אינה מילה גסה", הוא כותב.

מרד המסים של מנהלי בתי התוכנה

כאמור, אחד הפרקים היותר מעניינים בספר עוסק במאבק העיקש שניהל שור בשם איגוד בתי התוכנה והתאחדות התעשיינים על מנת לשכנע את ראשי המדינה להכיר בתוכנה כתעשייה לכל דבר, ולא להכניס אותה תחת הקטגוריה של שירותים. בין היתר, הם רצו למנוע הטלת מס מעסיקים על ראשי התעשייה הזו. המס היה תוצאה של חוק שחל על חברות ועסקים שהוגדרו כשירותים. שור וחבריו ניהלו מאבקים בזירות שונות כדי לשכנע את ראשי המשק שתעשיית התוכנה מייצרת כלים שמסייעים למדינה להתנהל טוב יותר והיא גם אחד ממנועי הייצוא. אבל זה לא ממש הועיל – ב-1985 קיבלו כל בתי התוכנה דרישה לתשלום מס מעסיקים.

"כיו"ר איגוד בתי התוכנה, נקטתי בצעד חריג והוריתי לכל חברי האיגוד, ראשי תעשיית התוכנה, שלא לשלם את המס, כלומר – לעשות מרד מסים", הסביר שור. "במשך חמש שנים אכן לא שילמנו מס, על אף שידענו את ההשלכות שיש לכך – אבל לא הייתה ברירה. ראשי האוצר והכלכלה סירבו להכיר בנו כתעשייה, על אף שהיו פסיקות של בתי משפט שקבעו את ההיפך. באחד הימים ערכו ביקורת פתע מטעם מס הכנסה וגילו כמובן את העובדה שאנחנו לא משלמים. הפכנו לעבריינים".

הוא המשיך: "משרד האוצר דרש מאתנו את כל הסכומים והמשמעות של זה הייתה חיסול של רוב העסקים בתחום התוכנה, כי הם לא יכולים היו לעמוד בנטל. נערכו דיונים על כך בבתי המשפט. חלק מהשופטים לא השתכנעו ואחרים פשוט לא הבינו את המשמעות, עד שיום אחד קיבלנו פסק דין משמעותי משופט בחיפה, שקיבל תהודה ציבורית רבה וסימן את הניצחון שלנו. בינתיים, האוצר לא ויתר על סכומי העבר, מה שלא היה סביר. 'ניצחתם בקרב, אבל לא במלחמה', הם אמרו לנו".

"הלכתי לשמעון פרס ז"ל, שכיהן ב-1985 כשר האוצר. הוא הבין את המשמעות, לקח אותי ביד למשה גביש, שהיה אז נציב מס הכנסה, ואמר לו: 'תעשיית התוכנה היא תעשיית העתיד. תפתור את הבעיה'. ואכן, מאז החלו הדברים להסתדר, וב-2008 בוטל מס המעסיקים".

עטיפת הספר

"אנשי היי-טק צריכים להצטרף לזירה הפוליטית"

בספר יש 15 פרקים, שבהם מתאר שור את ילדותו בראשון לציון, שהפכה ממושבה לעיר. כמו כן, הוא מספר על הניסיון הלא מוצלח להקים קואופרטיב לשירותי מחשוב, שלימים הפך להיות המודל של שירותי מיקור-החוץ בענף המחשוב. על בסיס זה הקימו מאוחר יותר שור ואריה שמש את לשכת השירות הפרטית הגדולה מלל, שבמשך 25 שנים שירתה את המוסדות והגופים הגדולים בישראל, עד שנמכרה כחברה ציבורית לפורמולה ולגופים נוספים.

ב-1992 פנה שור לעסקי ייעוץ וקידום עסקים, בהם קידום פרויקטים בתחום העיר החכמה בסין. בהמשך הוא ביצע פעילות ציבורית במסגרת איגוד בתי התוכנה, עד לאיחוד המלא בתוך התאחדות התעשיינים. הוא ייצג את התעשייה בכנסת ובממשלה, ונלווה לשרים ולראשי ממשלות במשלחות רשמיות שנועדו להדק את הקשרים של ישראל עם העולם. בנוסף, הקים שור את איל"א וגופים נוספים לעידוד המדע וההשקעות.

שור בטוח שישראל תמשיך להיות אומת החדשנות אבל הוא מדגיש שחייבים להגביר את התמיכה בחינוך הטכנולוגי, לעודד כניסת נשים וככלל להרחיב מעגל האנשים שמצטרפים להיי-טק, בין היתר באמצעות הכשרה מקצועית.

הוא אינו מסתיר את דאגתו מהנעשה בזירות הציבוריות והפוליטיות, ואומר לסיום: "הייתי רוצה שיותר אנשים מוכשרים מההיי-טק, כאלה שכבר עשו משהו בחייהם, יצטרפו לזירה הפוליטית ויהיו בין אלה שמשפיעים ומקבלים החלטות שישפיעו על כל חלקי החברה בישראל".

הראיון המלא עם שור, כולל ציטוטים מהספר, יופיע בגיליון הבא של המגזין מנהיגים מבית אנשים ומחשבים, שיוקדש ל-70 שנים למדינה.