"הממשלה חוטאת בגדול בכל מה שקשור לטכנולוגיה בחינוך"

"הפערים הדיגיטליים לא מטופלים ואחת הבעיות הגדולות של מערכת החינוך לא נפתרת. ממשלת ישראל חוטאת בגדול בכל מה שקשור לטכנולוגיה בחינוך", כך אמר דרור אלוני, ראש מועצת כפר שמריהו ולשעבר איש חינוך, שבין היתר ניהל את גימנסיה הרצליה. הוא קרא להעביר משאבים "לאיפה שבאמת צריך אותם – לפריפריה".

אלוני אמר את הדברים בפאנל שנערך במסגרת כנס החינוך והטכנולוגיה Edutech 2018 של אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך באחרונה באולם האירועים LAGO בראשון לציון. מנחה הפאנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, שהנחה גם את הכנס – לצידם של פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ואורי בן ארי, יו"ר ונשיא קרן אתנה.

לדבריו, הדברים חמורים עד כדי כך ש-"יש מוסדות חינוך רבים שאין להם תקשורת אינטרנט נורמלית. האם צריך עמותה שתספק למורים כלי עבודה אלמנטרי כמו מחשב? האם לא מובן מאליו שהמעסיק צריך לתת למורה את העט והנייר של המאה ה-21? מדוע אנחנו צריכים להתחנן שמורה יגיע לכיתה עם כלי עבודה אלמנטריים? האם יעלה על הדעת ששרברב לא יגיע עם מפתח שבדי?"

הוא ציין כי אחת הסיבות העיקריות למצב היא העדר גוף מתכלל לקידום החינוך, שיתווה את המדיניות, ירכז את הפעולות שצריך לעשות ויוודא את הביצוע שלהן.

עם זאת, אמר, "נעשו גם דברים טובים: כשגדעון סער היה שר החינוך, הוא השקיע רבות בתשתיות אינטרנט לבתי הספר בדרום ובצפון. לאחר מכן בא שר חדש ואמר שהאידיאולוגיה שלו הייתה לימוד משמעותי. כשאמרו לו שמחשב זה דבר שצריך להחליף בכל 3-4 שנים, הוא השיב: תעבדו עם מה שיש. כך גם השר הבא. לכן, הלכו לעמותות, ומשרד החינוך אף הזמין עבודה בנושא מעמותה, אבל מאז שהוגשו המלצותיה לא התקיים במשרד החינוך דיון אחד על מנת להגדיר את הפעילות".

הכל שאלה של כסף

מטעם משרד החינוך דיבר בפאנל גנאדי קמנצקי, סגן מנהל מינהל הפיתוח ומנהל אגף בכיר למיפוי ותכנון מוסדות חינוך. הוא ציין כי "המורה הוא במרכז, אבל בלי תשתיות זה לא מספיק – ולהפך".

בתגובה לדבריו של אלוני הוא אמר ש-"אחד המחסומים המרכזיים להתרחבות הטכנולוגיה, והתשתיות הטכנולוגיות, במערכת החינוך הוא הנושא התקציבי. מדובר בסכום של מיליארדים. רק אם מדברים על המבנים, מבלי לקחת בחשבון את המחשוב – צריך תוספת של לפחות 30% לכל בית ספר יסודי ולפחות 20% לכל בית ספר על יסודי".

גנאדי קמנצקי, סגן מנהל מינהל הפיתוח ומנהל אגף בכיר למיפוי ותכנון מוסדות חינוך במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "המורים הם אנשים שלימדו אותם בצורה אחרת, הם עבדו בצורה אחרת והצמיחו דור היי-טק שהעלה את ישראל על המפה. נדרש מערך חדש של הכשרה, אבל זה כרוך בתקציבים אדירים, שבלי לחץ חברתי חזק לא יוכלו להגיע".

עם זאת, קמנצקי ציין שמשרד החינוך מקבל ממשרד האוצר את חלק מהתקציבים שהוא מבקש, אולם "הם הולכים לבנייה של תשתיות בסיסיות. אנחנו צריכים תוספת של 30%-40%. שר החינוך, נפתלי בנט, דופק על השולחן, אבל לא תמיד האוצר מסכים לתת את התקציבים".

"חוץ מזה", הוסיף, "נדרש שינוי בשיטת העבודה. M-21 היא אחת הדוגמאות. הצענו במסגרתה למורים עצמם לייעץ לתכנון המרחב האדריכלי שבו הם מלמדים, העברנו את הכובד אליהם".

מהי תכנית M-21?

מיקי אריאן כדריה, מנהלת אגף בכיר למיפוי ותכנון במינהל הפיתוח, הסבירה על התכנית. "זאת לא תכנית שיפוצים של מבני בתי ספר ותו לא, נקודת המוצא שלה היא פדגוגית. אנחנו מאמינים בחשיבה הוליסטית שקושרת את כל סביבות החיים יחד, ומיישמים את השינוי בכל רחבי בית הספר, ממש מרהטים את הכיתות מחדש", אמרה.

מיקי אריאן כדריה, מנהלת אגף בכיר למיפוי ותכנון במינהל הפיתוח במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

"השינוי הגדול שקרה במקומות שבהם הפרויקט כבר יושם הוא שצוותי מורים חשבו על המרחב מתוך המקום הפדגוגי, מבלי שהסביבה הפיזית תהפוך למכשול. כיתת האם פרצה את הגבולות לשטחים האחרים של בית הספר", ציינה אריאן כדריה.

לסיכום היא אמרה ש-"אנחנו חייבים להחזיר את האיקונוגרפיה החינוכית לתכנון הפיזי, כדי לתת ביטוי לפרדיגמות עמוקות".

איך השינוי מיושם בבתי ספר שונים?

בפאנל השתתפו גם כמה מנהלי בתי ספר, שסיפרו על יישום הטכנולוגיה בהם. שוש קיפר, מנהלת שש שנתי בבית הספר החדש בחולון, אמרה כי "לפני שבע שנים קמה אצלנו קבוצה של אנשים חושבים, שדנה בשאלה כיצד ייראה בית הספר העתידי. הם נסעו לסן דייגו, התאהבו בתהליך הלמידה שם – למידה מבוססת פרויקטים – ואנחנו מיישמים את זה בבית הספר שלנו. מטרת העל שלנו היא שוויון הזדמנויות לכל תלמיד ותלמידה, למצוא את הלמידה הרלוונטית עבורם ולצד זה, להעניק להם את עקרונות ההיי-טק וערכי בית הספר שלנו".

שוש קיפר, מנהלת שש שנתי בבית הספר החדש בחולון. צילום: ניב קנטור

ד"ר קרן רז-מסר, מנהלת תיכון מית"ר בגני תקווה, ציינה ש-"בית ספר עתידי לא אומר רק שינוי טכנולוגי, אלא ככלל, הסתגלות למיומנויות של המאה ה-21. המחקרים מראים שבית הספר העתידי הוא כזה שיש בו טכנולוגיה, אבל הוא בנוי על היכולת לפתח יצירתיות, שיתופיות ויכולות למידה עצמאית. אנחנו מיישמים זאת ובוחנים איך זה משפיע על התלמידים".

ד"ר קרן רז-מסר, מנהלת תיכון מית"ר בגני תקווה. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף היה מקס סיון, מנהל בית הספר שבח מופת בתל אביב. הוא ציין כי "הסוד שלנו הוא השיטה: למידה יותר פרטנית, פרסונלית. אנחנו משתמשים בשש שיטות למידה שונות ונותנים לילד את האפשרות ללמוד מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. אני רוצה שתלמיד יהיה בעל ערכים, ידע בסיסי ורחב ושידע ללמוד לבד, כדי שהאוניברסיטאות ירדפו אחרי התלמידים שלנו ולא הפוך".

מקס סיון, מנהל בית הספר שבח מופת בתל אביב. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "אחד הסודות שלנו הוא שתלמידים בוחרים אותנו. אני ממליץ לפתוח את אזורי הרישום, כי כשילד בוחר – הוא מרגיש אחריות על הבחירה שלו ולומד טוב יותר".

אלי פרץ, מנהל בית הספר מבואות הנגב. צילום: ניב קנטור

אלי פרץ, מנהל בית הספר מבואות הנגב, אמר כי "צריך ליצור את הסיבות לשינויים תודעתיים משמעותיים אצל המורים. בלי זה, השינוי הנדרש לא יקרה. אנחנו מיישמים את זה אצלנו בכך שאנחנו נותנים למורים להכין בעצמם יחידות לימוד. יש לזה מחיר יקר – למורים אין מומחיות בהכנת יחידות לימוד – אבל מורה לא יכול ליצור תלמיד מתפתח אם הוא לא עושה את זה בעצמו".