"משרד הבטחון ביטל פרויקט ניהול פיקדון בבלוקצ'יין"

"משרד הבטחון ביטל פרויקט ניהול הפיקדון בבלוקצ'יין", כך אמר צחי לוטטי, מנהל מעבדת החדשנות בבנק הפועלים במהלך מפגש Meeup של החוג למערכות מידע במכללה האקדמית תל אביב-יפו והלשכה לטכנולוגית המידע שעסק בתחום החוזים החכמים והבלוקצ'יין."

לדברי לוטטי, "היוזמה פותחה על ידי בנק הפועלים, אך היא נועדה לשרת כל חייל משוחרר בכל אחד מהבנקים, ומול כל אחד ממוסדות הלימוד".

צחי לוטטי, מנהל מעבדת החדשנות בבנק הפועלים. צילום: מוטי סדובסקי

הרעיון בבלוקצ'יין, אמר, "הוא לקחת תהליך בנקאי שכלל הרבה מאוד עבודה אנושית. לדוגמה פקדון לחיילים משוחררים – ולמכן אותו. החייל צריך לבוא לבנק עם סט של מסמכים ותנאים והבנק צריך לבדוק שזה הוא והכסף עובר למכללות אקדמיות. פנינו למשרד הבטחון, פיתחנו דמו שבו הבנק יוכל ליישם את הפקדון באמצעות בלוקצ'יין – חוזה חכם שיבדוק האם החייל עומד בתנאים ללימודים במוסד המסוים – ואז מעבירים את הכסף ישירות לקופת המוסד. לצערנו, משרד הבטחון הפסיק את הפרויקט".

"כשבנק רוצה לתת שירות חדש לגורמים חיצוניים, הוא בונה API – ממשק. זה מאוד פשוט טכנולוגית כשיש גורם אחד המשתמש בממשק, ואולם כשמדובר בפעולות של רבים מול רבים (בנקים או מוסדות לימוד) זה מתחיל להסתבך. אם ישתמשו בבלוקצ'יין – הבנק ומוסד הלימוד יצטרכו רק לעבוד מול צומת הבלוקצ'יין המקומית".

"בנק מביא אמון – ככל שהחוזה מורכב יותר, צריך אותו יותר"

לוטטי הסביר כי "בונים עכשיו ערבויות בין עסקים, למשל ערבויות ביצוע. ערבות כזו היא נכס שרוצים להפוך לדיגיטלי כדי שהעירייה תוכל לבצע פעולות – להאריך, לבקש את הכסף, לשנות. העירייה לא חייבת להיות לקוח של הבנק. במקום שהיא תעבוד מול הבנקים, נייצר רשת אחת שכל קבלן, כל בנק וכל עירייה ישתמשו ברשת הזו".

לדבריו, "בנק הפועלים מתנסה בטכנולוגיות חדשות, אך את הבנק לא מעניינת טכנולוגיה לשם הטכנולוגיה, אלא להתייעל ולהוציא מודלים עסקיים חדשים". לוטטי גם תוקף את הטענה שבעידן הבלוקצ'יין לא יהיה צורך במתווכים כדוגמת הבנקים. "בנק מביא אמון, מביא נזילות. ככל שהחוזה מורכב יותר צריך אותו יותר."

סא"ל לוי שאול, ראש אגף מערכות מידע ומאמנים בחיל הים. צילום: מוטי סדובסקי

סא"ל לוי שאול, ראש אגף מערכות מידע ומאמנים בחיל הים, מנה שלושה שלבים במחזור החיים של המסחר האלקטרוני, שיהיה תלוי בלוקצ'יין.

לדבריו, "כיום אנו עושים עסקים באמצעות מתווכים כגון בנקים, רגולטורים ורשויות מקומיות. מדובר בתהליכים מורכבים שקשה לייצר אותם בין הרבה גורמים והרבה ניירת. למעשה, 20% מעלויות שינוע סחורות הן עלויות הנגזרות מבירוקרטיה זו".

כתוצאה מהתיווך הזה, אמר, "נוצרת ריכוזיות שמביאה לנקודת כשל אחת. קיימים מספר ארגונים שמרכזים את כל הפעילות גם בהיבט של חדירה למאגר מידע וריכוז כוח בידי קבוצות מעטות; אמזון (Amazon) בתחום המסחר האלקטרוני, פייסבוק (Facebook) בתחום ניהול תוכן ברשתות חברתיות וגוגל (Google) בתחום מנועי חיפוש".

"גם מה שמכונה הכלכלה השיתופית – לא פתרה את הבעיה. הכוח לא נמצא באמת אצל המשתמשים. יש פלטפורמות מרכזיות – אובר (Uber), אמזון, Airbnb ו-eBay. אותן חסרונות וכשלים פוגעים גם בעולם הדיגיטלי. נקודת הכשל של החברות המרכזיות היא שניתן לפרוץ למחשבים שלהם ולעדכן פעילויות עסקיות".

"גוגל ופייסבוק ימשיכו להתעצם, ולכן מיעוט המשתתפים במשחק משפיע בסוף על היכולת שלנו להתנהל, על אבטחת המידע, אפרופו האירוע האחרון של פייסבוק. ככל שיש לרשתות אלה יותר משתמשים החוזק שלהם גדל בריבוע".

המטרה בבלוקצ'יין, אמר שאול, "היא להעביר את הכוח מהחברות הגדולות האלה אל המשתמשים. הערכים המוספים – רשת מאוד מוגנת, לא ניתן לבצע שינויים בפעילות שבוצעה".

"הדור הראשון של הבלוקצ'יין שכולנו מכירים ביישום שלו בצורת ביטקוין – בנה פנקס משותף לכולם שנמצא אצל אחד מהשותפים וזמין לכולם. אמינות. הבלוקצ'יין של ביטקוין הוא ציבורי לחלוטין. תהליך האישור לוקח לא מעט זמן. יש פעילויות שהמטרה שלהן היא לצמצם את הזמן הזה מבלי לגרום לפגיעה בשרשרת עצמה".

"הדור השני של הבלוקצ'יין יהיה רובד נוסף של חוזה חכם. תהליך אמין, שקוף, בטוח וזול וגם מייצר לוגיקה עסקית ולא רק העברת כסף. המידע משוכפל בין כל הגורמים, נוצר גיבוי ונחסך הצצורך במפתחים".

הדור השלישי של הבלוקצ'יין, אמר שאול, "הוא דור האפליקציות המבוזרות, ACU (ר"ת Decentralized Application). הרבה מאוד גורמים שמנהלים הרבה מאוד מערכות – והמערכות צריכות לממש גם את הבלוקצ'יין וגם לייצר תהליך מקצה לקצה. לדוגמה קרן פנסיה צריכה לבצע המון פעולות מול גורמים שונים – הלקוחות, הרגולטור, תשלום מסים, פעילות מול חברות ההשקעה וכד'. את כל פעילות גביית הפרמיות ותשלום הקצבאות ניתן לבצע באמצעות בלוקצ'יין".

להגיע לקונצנזוס אודות אמינות הטרנזקציה

גלית פיין, אנליסטית בכירה ב-STKI, הסבירה כי בלוקצ'יין זו רשת מבוזרת של מחשבים שמאפשרת להגיע להסכמה בין כל הגורמים בלי גוף מרכזי באמצע.

"אם אין בנק, ממשלה, עורך דין או רואה חשבון, מי דואג שהכל בסדר? בביטקוין, כדוגמה הראשונה לשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין – מי שעושה זאת אלה הכורים שצריכים להגיע לקונצנזוס אודות אמינות הטרנזקציה".

גלית פיין, אנליסטית בכירה ב-STKI. צילום: מוטי סדובסקי

פיין סיפקה מספר דוגמאות לשימוש בבלוק'ציין שלא בהקשר של מטבעות דיגיטליים. "התעשיות הראשונות שהסתכלו על בלוקצ'יין הן תעשיות שסובלות ממעילות, ובפרט תחום הסחר ביהלומים הסובל מזיופים וגם כולל בתוכו יהלומי דמים האסורים במסחר".

"ברגע שכורים יהלום מהאדמה, יש לו מאפיין מיוחד שלו", אמרה פיין. "על אותו מאפיין בונים בלוק והוא נכנס למערכת, ועל חלק מהמערכת הזו יש אקו-סיסטם של חנויות גדולות, סוחרים בולטים, חברות ביטוח ואז יודעים איך יצא, מתי יצא, מתי נכנס לחנות, מי מכר אותו, מי עשה עליו ביטוח. מערכת שקיימת פחות משנתיים הצליחה להפחית 50% מהזיופים ביהלומים באירופה".

"חברת הביטוח אליאנץ (Allianz) יישמה שירות בלוק'ציין באיזור בדרום צרפת, שם תנאי מזג אוויר לא פשוטים. לפי החוזה, אם מתרחש אסון טבע בדרגה 7 (דרגה נמוכה יחסית), החקלאים מקבלים פיצוי בסך 500 יורו. עד היום הם היו צריכים למלא ניירת, להביא שמאים, לכתוב מכתבים קורעי לב כדי לקבל את הפיצוי. אליאנץ הפכה את הפוליסות לחוזים חכמים והיא מקושרת לאתר המספק תחזיות ועוקב אחר מזג האוויר. אם יורד למשל ברד ופוגע בשדות של המבוטחים הספציפיים – אתר מזג האוויר מדווח על כך והמבוטח מקבל מיד לחשבון הבנק שלו את הכסף".