"ה-Linux הפך לתשתית הכרחית בארגונים"

"אנו נמצאים כיום בשלב השלישי באימוץ קוד פתוח בארגונים. הקוד הפתוח הפך להיות חלק מהתשתית הקריטית בקרב לא מעט ארגונים והמגמה תימשך", כך אמר דורון אופק, מנהל פעילות SUSE ישראל.

אופק דיבר ברב שיח שנערך לקראת כנס בנושא קוד פתוח. הכנס, OPEN SOURCE WORLD TLV 2018, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ב', ה-30 לאפריל, באולם אירועים East  בתל אביב. את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי אופק, "רוב הארגונים עושים שימוש בתוכנה חופשית ובקוד פתוח. הקוד הפתוח עבר שלושה שלבי שימוש. הראשון היה באמצע שנות ה-90', אז ה-Linux התבססה כמערכת הפעלה ארגונית, והיוותה חלופה טובה וזולה ליוניקס, והצליחה לספק מערכות יציבות. סאפ (SAP) ואורקל (Oracle) התמקדו ב-Linux כמערכת הפעלה, לאחר שהן נלחמו בה". הגל השני, ציין אופק, "היה כאשר הענן ו-Ubuntu נכנסו לשוק. הסיבה היא שבענן הציבורי לא רוצים לעסוק ברישוי. הענן עשה מהפכה: העננים עצמם הם מבוססי Linux וכלי קוד פתוח".

כיום, אמר אופק, "ארגונים נמצאים בתחילת השלב השלישי בשימוש בקוד פתוח. הם מאמצים Linux כתשתית הכרחית בארגון. כבר אין עיסוק ברמת השרת הבודד, כי אם בכלי תשתית חדשה ברשת הארגונית. זו מורכבת מקונטיינרים (מיכלים), מ-SDS, אחסון מוגדר מוגדר תוכנה, מבוסס CEPH, ומ-Open Stack. התשתיות הללו משנת את פני הדטה סנטר הארגוני והופכות אותו לווירטואלי".

"רוב החברות בארץ הפנימו ש-Linux היא מערכת הפעלה ישימה ואף טובה", אמר אופק. "בישראל אנו רואים שני סוגי ארגונים. האחד, כאלה אשר משתמשים בקוד פתוח מטעמי עלויות. הם נעזרים במוצרים החינמיים ובשירותים המקומיים. הסוג השני של הארגונים רוכשים מוניים של רד-האט ( Red Hat) ושל SUSE  – שם נכנס מודל עסקי".

אופק סיכם באומרו כי "ארגונים אשר עובדים נכון עם קוד פתוח יקבלו יכולת להכניס חדשנות. כאשר ה-IT נשען על קוד פתוח – הוא עשוי להיות מנוע צמיחה. קוד פתוח מחזק מאד את מעמד המנמ"ר ש-'נחלץ' ממקומו המסורתי של איש רכש".

משה נחמיאס, פעיל בעמותת המקור. צילום: יניב פאר

משה נחמיאס, פעיל בעמותת המקור, אמר כי הוא מפתח פייטון, ועובד עם טכנולוגיות קוד פתוח. "אכן יש הצלחה להתבססות הקוד הפתוח במערכי מחשוב בארגונים", אמר נחמיאס, "אולם עדיין, לא מעט חברות בחונות קודם כל שימוש בטכנולוגיות קנייניות".

"יש דברים אשר ימשיכו להיות סגורים, אבל יש הרבה דברים שחברה יכולה לבוא ולשחרר החוצה – ולמרות זאת זה לא נעשה".

עמותת המקור, ציין נחמיאס, קמה בתחילת העשור הקודם, "מטרתה לקדם את הקוד הפתוח בישראל. היא מונה מאות חברים ולצדה פועלות קהילות רבות. אנו עוזרים לקדם כנסים בתחום, אנו מציגים ניירות עמדה בנושאים הרלוונטיים, ויש לנו עוד פעילויות רבות".

הוא סיים באומרו כי "עדיין ישנם ארגונים שיש צורך לשכנע אותם לבסס את מערכי המחשוב שלהם על קוד פתוח, למשל – המגזר הממשלתי".