"8,000 חרדים בעלי הכשרה טכנולוגית אינם עובדים בתחום"

"בקמא-טק רשומים כ-8,000 חרדים שלמדו מקצועות טכנולוגיים, אך לא עוסקים בהם בשל אי-יכולתם לעבוד בחברות בעלות אופי חילוני, בעוד שוק ההיי-טק משווע לעובדים", כך אמר מוישי פרידמן, מנכ"ל קמא-טק, בטקס חנוכת חלל העבודה "אמפרסנד" בבני ברק אמש (ב').

חלל זה תופס קומה שלמה, בשטח 1,400 מטר ומיועד ליזמים וכן לחברות גדולות שיציבו בו מנטורים שיעזרו ליזמים החרדים, מורים לאנגלית שיעזרו להם להתנסח במכתבים עסקיים ועוד. בנוסף, חברות רבות מתעתדות לפתוח שלוחה במבנה השוכן באחד ממגדלי המשרדים בבני ברק כדי להעסיק שם קבוצות עובדים, שמסיבות שונות אינם יכולים לעבוד במרכזי הפיתוח של החברות עצמן. כמו כן יקיימו חברות כמו גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook) הכשרות במרכז.

לדברי פרידמן, "משמעות השם אמפרסנד – התו במקלדת המסמן חיבור – &. משמע, חיבור בין היזמים החרדים ועולם ההיי-טק, חיבור בין החברות הרב-לאומיות והחרדים.

מרכז אמפרסנד הוקם בשיתוף עם עיריית בני ברק, ובסיוע של חברות רבות ובהן פייסבוק ו-WeWork.   סיסקו (Cisco) הקימה את תשתית המיחשוב, ו-WeWork תרמה את הידע המקצועי להקמה ותפעול המרכז.

"נוכל להגיע רחוק"

ראש עיריית בני ברק, הרב חנוך זייברט, תיאר את תנופת הבניה של מגדלי עסקים ואמר כי "לכאורה בני ברק ותל אביב הם שני עולמות נפרדים אבל יש תחומים בהם הן זהות. כולם רוצים לעבוד ולהתפרנס. נכון שבעולם החרדי יש השקפת עולם שונה על איך להתפרנס ואיך לעבוד – לא בכל מקום ולא בכל דרך. לא התפקיד שלנו לחנך אנשים, אלא לתת לכל אחד לנסות לפרנס את עצמו בדרך ברוח במחשבה שהוא רוצה. אם נבין שזה היעד שלנו, תאמינו לי – נוכל להגיע רחוק".

הרב חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק. צילום: אבי בליזובסקי

זייברט מתח ביקורת על החלטת בית הדין הארצי לעבודה לפני כשבוע בעתירה שהגישה שדולת הנשים לבטל קורסי הכשרה לחרדים בתפקידים בכירים בשירות המדינה, בשל ההפרדה הנהוגה בהם.

היום, אמר, "יש חסימות מאוד גדולות. זה שאי אפשר ללמוד תואר בהפרדה גורם לזה שאנשים לא הולכים ללמוד. מה זה קשור? אם מישהו רוצה ללמוד בהפרדה הוא לא יידע מספיק טוב מחשבים? לא יידע מספיק היי-טק? אנחנו מערבבים מין בשאינו מינו. איננו רוצים שהחרדים יעבדו כמו החברות בהודו ככוח אדם, אלא שיוכלו לעבוד בחברות הגדולות – ואלה יקימו פה שלוחות שלהם, ואז יהיה פה שוק פורח כשהחברות יהנו מזה, הציבור יהנה מזה – וכך נחבר את כולם ביחד".

פרופ' אמנון שעשוע, יזם ומקים מובילאיי (Mobileye) ואורקם, שתרם וגם עזר כמנטור ליזמים חרדים, היה הוגה הרעיון לפתוח מעין WeWork בבני ברק, שישרת את המגזר החרדי. "מאוד התרשמתי מהרוח היזמית של המקימים", אמר.

פרופ' אמנון שעשוע, יזם ומקים מובילאיי. צילום: אבי בליזובסקי

לדבריו, "זה הפרויקט השלישי שלנו. הפרויקט הראשון היה תחרות יזמים והיתה הצלחה כבירה, שש קבוצות מתוך 240 קבוצות שנרשמו, והיה אירוע מרגש בבית התפוצות לפני שלוש שנים. מאז עשינו עוד פרויקט של לימודי אנגלית למבוגרים וזה הפרויקט השלישי".

"הקמת אמפרסנד הינה פרויקט מדהים משום שהזמן שעבר מהחשיבה עד הביצוע לא היה כל כך ארוך – רק כמה חודשים וכבר אני רואה עשרות אנשים שרוצים להיכנס. כתורם – מגישים אלי הרבה הצעות לתרום לאוכלוסיה החרדית. זו משימה לאומית לעזור לחרדים להכנס לענייני היזמות וההיי-טק. אני מאמין שזה צריך לבוא מלמטה. זו הסיבה שאני משקיע בשני היזמים שהקימו את הפרויקט".

"כשסוגרים לכם את הדלת, אתם באים מהחלון"

מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, אמרה כי "מה שאתם עושים פה זה סטארט-אפ, ואתם היזמים שלו – כך אתם מתנהגים, ובגלל זה כולם הולכים אחריכם – גם ההיי-טק וגם המגזר החרדי. כשסוגרים לכם את הדלת, אתם באים מהחלון. כשסוגרים לכם את החלון – אתם באים מהתקרה".

"כך הם נחתו יום אחד במשרד שלי – נכנסו שני החרדים. נכון שיש לי משפחה ממאה שערים, אבל גדלתי בבית חילוני עם הרבה תחושות של תסכול על מה שקורה בארץ. היו לי כל כך הרבה סטריאוטיפים, והם ניפצו את זה אחרי 10 דקות. הם רצו לדעת וללמוד. אמרתי להם 'אני שלכם'. אני פוגשת המון סטארט-אפים בארץ, מגיעה לאירוע של יזמים חרדים, ובפעם הראשונה באירוע של יזמים – 50% מהקהל היו נשים. לאחרונה אירחנו שולחן עגול של יזמים חרדים אצלנו במשרד, וכל אחד התחיל לספר מה הוא עושה".

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: אבי בליזובסקי

"כל המיזמים היו ברמה הכי גבוהה", אמרה סופר-תאני, "ויזם אחרי יזם גרם לי להרגיש שאם לא אשקיע בו פספסתי את אחת ההזדמנויות הגדולות. כולם היו בקו אחד עם תעשיית הסטארט-אפים והיזמות בישראל. יום אחד אולי יהיה האקזיט הבא. זה אחד הפרויקטים החשובים בישראל, יש לכל מי שלוקח חלק בפרויקט זכות ענקית לקחת חלק באחד הדברים הכי חשובים שקורים היום במדינת ישראל. זה חשוב למגזר החרדי, זה חשוב למרקם האנושי כאן – וזה חשוב להיי-טק הישראלי".