כמה הערות ליום העצמאות ה-70

מביטים אחורה בגאווה. ענף ההיי-טק נחשב לאחד המגזרים שמסמלים את האופי המיוחד של המדינה והציבור בישראל. אמנם, ההיי-טק לא נולד מיד עם קום המדינה, אבל הוא היה פה כמעט מראשיתה. בהקדמה לספר בחזית המחשוב, המספר את תולדות ממר"ם, כותבת המחברת, עמירה שחר: "מאז שנותיה הראשונות של המדינה, תרו צה"ל ומערכת הביטחון אחר דרכים למיצוי מלא של משאבי האנוש לטובת הביטחון. קפיצת המדרגה שיצרה הקמת ממר"ם ניכרת עוד יותר ממרחק עשרות השנים. ממר"ם היה בית היוצר של כל מערך המחשבים בצה"ל". וכל השאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

במקביל לממר"ם צמח תחום הקשר והאלקטרוניקה בצה"ל, המוכר כיום כתחום התקשוב. שני אלה הצמיחו דורות של מפקדים, שידעו לחבר בין הצרכים המבצעיים של צה"ל ליכולות הטכנולוגיות שהיו קיימות אז, וליכולות של אלה ששירתו באותן יחידות. גם אז היו יזמים שהמציאו את הכלים והמערכות הכי חכמות שאפשר היה לחשוב עליהם אז, שאפשרו למדינה הזו להגיע לשנתה ה-70.

בערב יום הזיכרון כדאי להנחיל את ההיסטוריה הזו לבני הדור הצעיר. אמנם, בעידן הנוכחי, חיי המדף של המצאות רבות הם לא יותר משנה-שנתיים, אבל הזיכרון ההיסטורי הוא נדבך חיוני. כפי שכותב עמירם שור בספרו הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי: "אין חיים ללא זיכרון ואין עתיד בלי הלקחים מן העבר".

אומרים תודה לחולמים ולפורצי הדרך. בשנתה ה-70 מכירה סוף סוף מדינת ישראל בטכנולוגיה כנכס לאומי. במספר אירועים שיהיו השבוע ובחודש הבא יוענקו פרסים על מפעלי חיים למספר פורצי דרך בתחומי ההייטק והתעשייה. אחד מחתני פרס ישראל השנה הוא גיל שויד, שהקים את צ'ק פוינט (Check Point) – מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי. שויד הוביל מהפכה עולמית בכל מה שקשור להגנה על הנכס הכי חשוב של הארגון: המידע, וכיום, 25 שנים לאחר הקמתה, צ'ק פוינט נדרשת יותר מתמיד לתת מענה לקריטיות של ההגנה על המידע והפרטיות שלנו.

אבל ההיי-טק אינו חד גוני ופנים רבות לו. הזוג יהודית ויהודה ברוניצקי, ממקימי ויזמי אורמת, הם הדוגמה המוחשית לכך. השניים, אף הם ממקבלי פרס ישראל, הקימו וניהלו במשותף את מפעל חייהם, שסימן במשך שנים פריצת דרך טכנולוגית בפיתוח פתרונות גיאותרמיים ליצירת אנרגיה. פתרונות החברה מיושמים כיום בכל העולם והם נחשבים לפורצי דרך בעולם.

חינוך לטכנולוגיה. בין מקבלי פרס ישראל תהיה גם פרופ' נאוה בן צבי, שתקבל אותו בתחום החינוך. פרופ' בן צבי נחשבת למייסדת והמובילה של עקרונות השוויון בחינוך, שמבוססים על יישום פתרונות נגישות שיאפשרו לכל אחד בכל מקום לרכוש השכלה. היא עשתה זאת עוד כשהייתה שותפה להקמת האוניברסיטה הפתוחה והמשיכה בזה כנשיאת הדסה. כיום היא מקדישה את מירב זמנה לחינוך למצוינות והכשרת הדור הבא של ההיי-טק, נוסח גיל שויד.

צמצום הפערים. מקומם של חלוצי ההיי-טק לא נפקד גם בין מדליקי המשואות בטקס השנתי, שמסיים את יום הזיכרון ופותח את חגיגות יום העצמאות. את אחת מ-12 המשואות תדליק רחלי גנות, אשת היי-טק חרדית שפועלת למען שילובן של נשים חרדיות בתחום. בשנתה ה-70, מדינת ישראל מתמודדת עדיין עם חוסר שוויון בתעסוקה ופערים עצומים בחברה. שילוב נשים חרדיות מחולל מהפכה שקטה גם במגזר זה – מהפכה שאינה נפסקת למרות רעשי הרקע שמסביב.

האם גם עצמאות כלכלית? בכל יום עצמאות אנחנו שואלים את עצמנו האם עצמאותנו היא לא רק אישית ולאומית, אלא גם כלכלית/ במלאות למדינה שבעה עשורים, השאלה הזו אקטואלית מתמיד. פאנל של אנשי הון-סיכון, מנהלים בהיי-טק ונציגי ממשלה הגיע למסקנה כי למרות האתגרים שעדיין קיימים, והם לא פשוטים, כמו המחסור בכוח אדם, הצורך בהשקעה בתשתיות ואתגרים הקשורים בעולם הגלובלי, ההיי-טק הוא עדיין הקטר של המשק ומוביל את ישראל לעצמאות רבה יותר. הגלובליות והתואר אומת החדשנות שהודבק לנו הם אחת ההוכחות לכך.

ומה עם העצמאות הפרטית שלנו? ערב יום העצמאות, מצוי על סדר היום נושא הפרטיות. הוא אינו חדש, הוא קיים משחר ההיסטוריה והתעצם עם פרוץ ההיי-טק והטכנולוגיה, ובעיקר האינטרנט והמובייל. אבל אירועי השבועות האחרונים, ובמרכזם פרשת פייסבוק (Facebook), היוו זריקת התעוררות מפחידה למיליוני אנשים בעולם. פתאום הם הבינו שההתמכרות שלהם לפתרונות הטכנולוגיה שהפכו את החיים שלהם לקלים יותר גבתה מחיר כבד מאוד בכל מה שקשור לפרטיותם.

העולם סוער כיום ומפנה את חיציו אל עבר פייסבוק ואנשיה, ובראשם מארק צוקרברג – ובצדק. אבל יש לזה צד שני והוא אנחנו – אלה שעושים לייק, אלה שמסתנוורים מכל אפליקציה חינמית שמציעים לנו, אבל מגלים מהר מאוד שהיא לא עולה כסף, אבל ממש לא חינמית.

גם פה, ישראל, כאומת החדשנות, כבר משווקת לעולם פתרונות טכנולוגיים לשמירה טובה יותר על הפרטיות שלנו. זאת, בהנחה שלא איחרנו את הרכבת.

השורה התחתונה: יום העצמאות ה-70 הוא יום שבו מדינת ישראל מציגה לראווה את כל נכסיה והישגיה. ענף ההיי-טק יושב במקום טוב בשורה הראשונה, ובצדק. וכל מה שנותר לאחל הוא שגם בחגיגות ה-100 נוכל לומר דברים דומים.