יזמות בחינוך: אחרי 70 שנה – צריך לחדש ולשנות

חגיגות ה-70 שנה למדינה הן ללא ספק שמחה גדולה על מה שנעשה כאן. יש לנו בהחלט על מה לטפוח לעצמנו על השכם. אולם הטפיחה היא על העבר. אחד ההישגים הראויים לציון הוא היזמות הטכנולוגית. באמצעות יזמים צעירים בנינו לתפארת את מדינת הסטארט-אפ ואני שואל שאלת תם – מה לגבי העתיד?  לצערי, ככל שאנחנו שמחים להתהדר בתואר אומת הסטארט-אפ, אנחנו לא עושים הרבה על מנת להשריש בין התלמידים ערכים אלה באמצעות חינוך.  רק כך נוכל לשמר תואר מכובד זה.

אני מעריך מאוד את שר החינוך נפתלי בנט בקידום תכניתו להעלאת אחוז בוגרי 5 יחידות מתמטיקה. זה בהחלט צעד מבורך, אך אני חושב שבמקביל למתמטיקה, צריך לחשוב גם על הכנת הדור הבא של הסטארט-אפיסטים, שברגעים אלו ממש חובש את כסאות גני בילדים ובתי הספר היסודיים.  אני בטוח ששר החינוך, בעצמו יזם טכנולוגי לשעבר, לא רק מבין זאת היטב ומכיר בצורך.

יצירתיות ויזמות טכנולוגית הן לא מדעים מדויקים כמו מתמטיקה, פיזיקה או הנדסה, שאפשר ללמד. להפנמת והטמעת ערכי היזמות הטכנולוגית בדורות הבאים צריך לחנך כבר מגיל צעיר. מערכת החינוך צריכה, לצד המתמטיקה והמדעים, לשים דגש על תכניות ותכנים חינוכיים כמו פיתוח חשיבה מקורית ויצירתית, חשיבה מחוץ לקופסא וכיוצ"ב. איינשטיין תיאר בצורה מטאפורית ממצה וקולעת את ההבדל המהותי בין תהליכי חינוך לתהליכי למידה, באומרו: "חינוך הוא מה שנשאר לנו אחרי ששכחנו את כל מה שלמדנו בבית הספר".

מדינת ישראל – מיזם אדיר כשלעצמה

ערכי יצירתיות של חשיבה מחוץ לקופסה ותכונות של יזמות, כגון סקרנות, העזה ונחישות יש להתחיל להקנות ולהטמיע כבר מגיל צעיר בבית הספר היסודי (או אף בגני ילדים) בצורות שיטתיות עם אפשרויות הערכה ואף מדידה. המחנכים ומתכנני תכניות ושיטות הלימודים, חייבים גם הם להיות יצירתיים, עם חשיבה "מחוץ לקופסה", לא פחות מהילדים והצעירים, להם רוצים להקנות ערכים אלה.

תנאים אלה הכרחיים להכנת דור המשך שישמור על מעמדנו הנכסף כאומת הסטארט-אפ גם בעתיד ואף ישביח אותו. כדי לראות תוצאות של תהליך חינוכי, צריך אורך רוח. את ההישגים של הדור שלנו, דור תקומת המדינה ובנייתה, אנחנו רואים רק עתה, עשרות שנים לאחר הנחת בסיס רחב ואיתן של ערכים. בסופו של דבר, גם מדינת ישראל היא מיזם אדיר כשלעצמה, עם כל מרכיבי היזמות: חזון, מעש, אלתור, אמונה ודבקות במשימה.

ברור לי שעל מנת לעשות זאת יש לשנות את כל החשיבה שלנו סביב חינוך. בין היתר, צריך למשל להוסיף לספרי הלימוד שאלות מאתגרות ולבקש מהילדים לחשוב ואף להביא אלמנטים חדשים, לא רק לשנן לבגרויות חומר הנלמד בכיתה. הבגרות עצמה צריכה להשתנות ולבחון את יכולתו של התלמיד לנתח מצבים, להסיק מסקנות, להציע פתרונות מקוריים ולא רק לכתוב באריכות את כל מה שלמדו בשיעורים בבית הספר. צריך גם לחנך לקבלת כישלונות, כחלק בלתי נמנע בדרכו של היזם הטכנולוגי.זה חלק מתהליך העבודה.

בוגר מערכת החינוך הישראלית צריך שייצא עם דפוסי חשיבה אחרים, בנוסף לידע שמוקנה לו, ובכך נוכל להקנות לדורות הבאים של ישראל יתרונות רבים בכפר הגלובלי התחרותי המתפתח לנגד עינינו בקצב אקספוננציאלי. אנחנו חייבים זאת לעצמנו על מנת שבחגיגות הבאות נוכל להמשיך ולטפוח לעצמנו על השכם ולהתגאות בראותנו את יישום ההישגים שהגענו אליהם ב-70 שנות קיומנו.

הכותב הינו מנכ"ל Shirat Enterprises.