"המטרה – להגדיל במאות אחוזים את היצוא הטכנולוגי לאתיופיה"

"המטרה שלנו היא להגדיל במאות אחוזים את היצוא לאתיופיה. זאת, בייחוד לאור ההתאמה המדויקת בין הצרכים המיוחדים של אתיופיה לטכנולוגיות החדשניות שיש למדינת ישראל להציע כאומת הסטארט-אפ", כך אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.

ברוש, המשמש גם כיו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, עושה בימים אלה במדינה האפריקנית כראש משלחת של אנשי עסקים שמלווה את נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בביקורו שם. בפגישה עם שר החוץ האתיופי, אקילילו הילמיכאל, שנערכה אתמול (ד') הוא אמר כי "ישראל נחשבת למעצמה תעשייתית-טכנולוגית בתחומים רבים שבממשל האתיופי מבקשים לפתח, כגון חקלאות, סייבר, מחשוב, מכשור רפואי, מים, אנרגיה ותשתיות. באתיופיה זקוקים יותר מתמיד לטכנולוגיות הישראליות ואנחנו מאמינים שעל רקע זה ניתן יהיה להרחיב משמעותית את הקשרים המסחריים בין שתי המדינות, תוך דגש על הגדלת היצוא של ישראל לאתיופיה בתחומים הנ"ל".

לדברי ברוש, המשלחת העסקית לאתיופיה היא חלק ממגמה כללית של חזרת אנשי עסקים ישראליים לפעילות מסחרית באפריקה, במסגרת פרויקטים שונים המצריכים טכנולוגיה מתקדמת. "כבר כיום אנחנו רואים קפיצה בהיקף הפעילות הישראלית באתיופיה", אמר. "לדוגמה, ב-2017 קפץ היצוא החקלאי של ישראל לאתיופיה ב-1,902% (!) לעומת 2016. גם היצוא של מכונות וציוד לאתיופיה קפץ אשתקד ב-162% (!) בהשוואה ל-2016. אמנם, היקף הסחר הכללי בין המדינות עדיין נמוך ועומד על 93 מיליון דולר בלבד, אך הקפיצות העצומות ויוצאות הדופן בסחר בין המדינות מעידות על הפוטנציאל העצום".

"אתיופיה היא מבחינתנו השער הכלכלי החדש לאפריקה", ציין ברוש. "היא המדינה השנייה בהיקף אוכלוסייתה במדינות אפריקה שבתת הסהרה ועד 2050 היא צפויה להפוך לאחת מ-10 המדינות המאוכלסות בעולם. על כן, לאחר שנמשיך ונגדיל את היצוא אליה, יהיה לנו קל יותר לצמוח בשווקים המתפתחים באזור ולהשריש טכנולוגיה ישראלית בכל התחומים שבהם תידרש המומחיות שלנו. זאת, לצד הפעילות ההתנדבותית החשובה של הארגונים הפילנתרופיים היהודיים באפריקה, שגם הם הצטרפו למשלחת".

הטכנולוגיות הישראליות – לשיפור רמת החיים של תושבי אתיופיה

המשלחת העסקית הישראלית, שיצאה לאתיופיה מטעם התאחדות התעשיינים, מכון היצוא, משרד החוץ ומשרד הכלכלה והתעשייה, כוללת 33 אנשי עסקים מחברות בתחומים שונים, כולל היי-טק, כמו HPE (אינדיגו), ורינט ונטפים. אורך ביקורה הוא שלושה ימים ובמהלכם נפגשים אנשי העסקים הישראליים עם בכירים בממשל האתיופי, בכירים בבנקים ובגופים בינלאומיים כגון הבנק העולמי, אנשי עסקים אתיופיים, וראשי השגרירות הישראלית והנספחות הכלכלית באתיופיה. עיקר המפגשים הם שולחנות עגולים, שכוללים את חברי המשלחת העסקית לצד אנשי מפתח בממשלה האתיופית. המשתתפים בהם עוסקים בארבעה נושאים מרכזיים: חקלאות ומים, מחשוב סייבר ובטחון המולדת, בריאות ומכשור רפואי, ואנרגיה ותשתיות.

כמו כן, ייערך במסגרת הביקור מפגש בין חברי המשלחת העסקית לארגוני סיוע פילנתרופיים ישראליים שפועלים באתיופיה תחת ארגון הגג SID (האגודה לפיתוח בינלאומי). ארגוני הסיוע יבחנו במפגש כיצד הם יכולים לגייס את היכולות והטכנולוגיות של החברות הישראליות על מנת לשפר את רמת חייהם של תושבי המדינה, שמדד הפיתוח האנושי שלה הוא מהנמוכים בעולם (מקום 174).

הסחר בין ישראל לאתיופיה

היקף הסחר בין ישראל לאתיופיה הסתכם ב-2017, כאמור, ב-93 מיליון דולר- עלייה של 9% בהשוואה ל-2016. הגידול בהיקפי הסחר התקבל בזכות עליות שנרשמו ביצוא וביבוא הסחורות. היצוא של ישראל למדינה זו עמד אשתקד על 24 מיליון דולר – קפיצה של 26% בהשוואה לשנה שלפניה. המוצרים שאותם מייצאות החברות הישראליות לאתיופיה מוטים באופן מובהק לסקטור החקלאי: כ-30% מסך היצוא הוא של מכונות וציוד חקלאי, 18% – מוצרי גומי ופלסטיק, 16% – מכשור רפואי וכירורגי, 13% – מוצרים חקלאיים כגון זרעי פירות וירקות, 6% – ציוד טלקומוניקציה ו-4% מהיצוא הוא של מוצרי כימיקלים ודשנים.

יבוא הסחורות של ישראל מאתיופיה עמד ב-2017 על 69 מיליון דולר – עלייה קלה של 4% לעומת 2016. היבוא מאתיופיה מאופיין בריכוזיות רבה ומרוכז רובו ככולו ביבוא זרעי שומשום. אשתקד הסתכם יבוא זה בהיקף של 57 מיליון דולר, המהווים כ-80% מסך היבוא הכולל לישראל של זרעי שומשום. כמו כן, ישראל מייבאת מאתיופיה דגנים (9% מסך היבוא), קפה (4%) וירקות ושורשים שונים (2%).