היום שבו הגיעו לעולם חנויות אפל

2001

ב-15 במאי 1905 נמכרו במכירה פומבית 100 אקרים של קרקע בדרום נוואדה, והחלו את מה שהפך לעיר חדשה, לאס וגאס, שצמחה וגדלה והפכה למקום שמארח את כנסי הטכנולוגיה הגדולים בעולם.

באותו התאריך ב-2001 הודיעה אפל (Apple) על תכניתה להקים ולתפעל רשת של חנויות קמעוניות, ועד סוף אותה שנה היא פתחה 25 חנויות ברחבי ארצות הברית. סטיב ג'ובס המנוח קיים מסיבת עיתונאים חגיגית בחנות אפל הראשונה, בקומה השנייה של Tysons Corner Center – מרכז הקניות הגדול בארה"ב, במחוז פיירפאס שבווירג'יניה, ארצות הברית.

חנות אפל. צילום: BigStock

החנות הראשונה, לצד חנות נוספת בעיר וושינגטון, פתחו את דלתותיהן כמה ימים אחר כך. בזמנו, התוכנית של אפל זכתה לבוז מצד "מומחי" טכנולוגיה למיניהם, שצפו לה כישלון. זוהי עוד הוכחה שג'ובס ידע מה הוא עושה טוב יותר מן המומחים, ורשת החנויות של החברה נחשבת כיום כאחד מן הגורמים העיקריים לצמיחה האדירה של החברה.

1960

ב-16 במאי 1960 הוצגה לראשונה במעבדות המחקר של חברת התעשייה האווירית ומוצרי החלל יוז איירקראפט (Hughes Aircraft – של הווארד יוז) שבמליבו, קליפורניה, המצאתו של ד"ר תיאודור מיימן, פיזיקאי יהודי אמריקני – קרן לייזר המבוססת על גבישי אודם מלאכותיים, אשר אותם גידל ד"ר ראלף ל. הוצ'סטון.

מיימן לא היה הראשון שפיתח תיאוריות בקשר ללייזר, וגם לא הראשון לרשום על שמו פטנט, אבל היה הראשון שהצליח ליצור את לייזר האודם – מכשיר הלייזר הראשון שהפיק קרני לייזר. המצאתו נחלה הצלחה רבה וגררה התלהבות רבה בעולם המדע. לאחר שהציג את קרן הלייזר הראשונה, פיתחו מדענים רבים קרני לייזר אחרות ואף הרחיבו את תורת הלייזר. על המצאתו זו היה מועמד פעמיים לקבלת פרס נובל, ובמהלך עבודתו על הלייזר התקבל לאקדמיה הלאומית למדעים ולאקדמיה הלאומית להנדסה, היה חתן פרס וולף בפיזיקה לשנת 1983 ולשנת 1984, וזכה לפרסים ולתוארי כבוד רבים מאוניברסיטאות בעולם.

תחומים רבים צריכים להודות לו על ההמצאה, שבזכותה מתאפשרים היום: קריאה וכתיבה של מדיות מגנטו־אופטיות (CD, DVD וכו'), העברת מידע ספרתי למידע גרפי במדפסות, יצירת הולוגרמות לווידוא תקפות (למשל בכרטיסי אשראי), שימוש במערכות נשק, טיפולי שיניים, טיפולים כירורגיים וקוסמטיים ותיקוני ראייה, תקשורת באמצעות סיבים אופטיים ובחלל הפתוח, וזו רק רשימה מזערית.

1997

ב-11 במאי 1997 גארי קספרוב היה עצבני מאוד, לאחר ש-"כחול עמוק יותר" – שדרוג משמעותי של "כחול עמוק" – מחשב העל של יבמ (IBM) – ניצח אותו סופית בסדרה של שישה משחקי שח-מט, בתוצאה 3.5-2.5, והפך להיות המחשב הראשון שמביס אלוף עולם מכהן, בתחרות שכפופה לכללים הסטנדרטיים של מגבלות הזמן של אליפויות שחמט.

המחשב נתן מט לאלוף השחמט. צילום: BigStock

מיליוני דולרים הושקעו ב-"כחול עמוק יותר", שנוצר במיוחד כדי לשחק שח-מט, ומאגר של מאה שנות משחקי שח הוזנו לזיכרונו. יכולות החישוב שלו הועצמו כדי להתגבר על אחד האתגרים הקשים שהציב קספרוב – יכולתו הווירטואוזית לשנות את מהלכו האסטרטגי באמצע המשחק, לעומת המחשב – שפעל לפי סכימה שגמישותה מוגבלת. לכחול עמוק היה יתרון אחד בולט על יריבו – היכולת לבצע 200 מיליון מהלכים בשנייה אחת, לעומת קספרוב, שחישב בשנייה אחת שלושה מהלכים בלבד.

אחרי ההפסד, קספרוב אמר שהוא לפעמים ראה תבונה עמוקה ויצירתיות במהלכי המחשב, שאותם לא יכול להבין. הוא גם רמז שבני אדם אולי עזרו למחשב במהלך המערכה. הוא דרש גומלין, אבל יבמ דחתה את הדרישה, והשביתה את המחשב.

לדעת רבים, הפסדו של קספרוב למחשב של יבמ סימן ב-1997 את תחילת העידן שבו גוברות תוכנות המחשב על האדם, גם בשחמט, על אף האינטואיטיביות הרבה שדורש המשחק.