החלוצים שמביאים את הקטר של ההיי-טק לנגב
מספר יוזמות שירדו בשנים האחרונות למקומות שונים בנגב, כמו באר שבע ויישובי עוטף עזה, הפריחו את השממה הטכנולוגית שהייתה שם ● אלא שהניצנים האלה – יפים ככל שיהיו – חייבים לפרוח לפרח גדול ויפה
באחרונה מדברים הרבה אצלנו על החוסן של העורף, בשעת חירום ובימי רגיעה. השיח על כך עולה על רקע האירועים הביטחוניים, בצפון ובפרט בדרום.
חוסן חברתי מבוסס על חוסן כלכלי. בישראל, ענף ההיי-טק נחשב לאחד המנועים המרכזיים של החוסן הכלכלי, ויש המכנים אותו הקטר של המשק. אלא שעל פי הדו"ח האחרון של מכון טאוב ועל פי מחקרים אחרים, הקטר הזה נוסע כמעט אך ורק באזורי תל אביב, גוש דן והשרון. זהו אחד הגורמים לפערים הכלכליים-חברתיים שקיימים בין אזורים גיאוגרפים שונים בישראל.
אחת המשימות שמשרדים כמו המשרד לשוויון חברתי נטלו על עצמם הוא לעודד ולקדם יזמות טכנולוגית בדרום הארץ, ובפרט בנגב. זאת, על רקע העובדה שבשנים האחרונות הפכה באר שבע למרכז חדשנות ועל רקע המעבר של צה"ל לדרום, שמתנהל אמנם באיטיות רבה אבל השפעותיו כבר ניכרות. הדרום נהנה גם מאקו-סיסטם נהדר של אקדמיה, ובראשה אוניברסיטת בן גוריון.
מאיץ הסטודנטים ה-"קופץ"
כך, למשל, ביום ב' הבא, ה-11 ביוני, ייערך יום הדגמות של מאיץ הסטארט-אפים הדרומי Jump, שמטרתו לחזק את הקשר בין קהילת הסטארט-אפים ליזמים ולשוק הארגוני. המיוחד במאיץ זה הוא שהוא הוקם עבור סטודנטים, שכבר בזמן לימודיהם מתחילים להגשים חלומות.
בתכנית השתתפו כ-20 יזמים ויזמיות, שנבחרו על ידי צוותים מקצועיים. המשתתפים נהנו מליווי והכשרה מקצועית במסלול שארך כשלושה חודשים, וכלל תמיכה וליווי אישי, מפגשים עם אנשי מקצוע בכירים ויזמים מנוסים, הכנת תכנית שיווק וסיוע בגיוס כספים.
היוזמה באה מכיוון מועדון היזמות והחדשנות Starter, שפועל בנגב, והיא מתקיימת בשיתוף קהילת Tech7, שהוקמה לפני שלוש שנים במטרה לחזק את מעמדו של הנגב כמרכז היי-טק וטכנולוגיה, שימשוך אליו אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ובעיקר ייתן מענה לצעירים רבים תושבי האזור, שיש להם את הכישורים להשתלב באומת החדשנות.
באירוע ההדגמה ניתן יהיה לפגוש יזמים בראשית דרכם, שפיתחו פתרונות לתחומים שונים, שלא היו מביישים גם את הוותיקים יותר. כך, למשל, אפליקציית ההיכרויות Lava, שמבטיחה לפחות לנסות למצוא לכם/ן בן/בת זוג בעזרת חוכמת ההמונים, תוך שהיא נעזרת בלמידת מכונה ובבינה מלאכותית. אפליקציה אחרת תהפוך את אלה שביניכם שלא יודעים איך להתלבש לדוגמנים. אפליקציות נוספות יאפשרו לכם להציץ בתפריט המסעדה באמצעות מציאות רבודה, או לשכור אנשים שיהיו מוכנים, תמורת תשלום, לסיים את מטלות הבית שלכם שלעולם לא נגמרות. יש עוד רעיונות מקוריים למכביר.
גם בעוטף עזה
מיזם נוסף, שהוקם קצת אחרי צוק איתן, הוא חממת Southup, שהחלה כיוזמה של היזם שחר בלקין. המיזם הוקם בקיבוץ שער הנגב והייתה זו החממה הטכנולוגית הראשונה בעוטף עזה. מטרתה היא לעודד נדידה של חברות היי-טק מהמרכז לדרום, ובמיוחד ליישובי העוטף, כדי שהקטר של ההיי-טק יגיע אליהם, יחזק את החוסן הכלכלי שלהם ויאפשר להם לעבור את סבבי האלימות התקופתיים בצורה קצת יותר טובה, לפחות ברמה הכלכלית. בעמותה שמפעילה את החממה חברים מכללת ספיר, בית הספר התיכון בשער הנגב, מיזם המדגרה בקיבוץ רביבים, אמדוקס שער הנגב ועוד.
גם מיזם זה נשען על אקו-סיסטם אקדמי – הפעם של מכללת ספיר. כפי שהוכח לא אחת, השילוב בין תעשיה לבין מחקר ואקדמיה הוא שילוב מנצח, שנותן את אותותיו.
המדינה מעניקה הטבות לחברות – צעירות ו-ותיקות – שבאות לנגב ולעוטף עזה. אבל עם כל הרצון הטוב של מקבלי ההחלטות ובעלי היוזמות המקומיות, המודעות לכך היא עדיין נמוכה. מעט מנהלי חברות היי-טק מוכנים בכלל לשקול להעביר את פעילותם לנגב ובוודאי שלא לעוטף עזה, בין היתר מפני שיש עדיין מחסור חמור בתשתיות פיזיות באזורים אלה, כגון תחבורה וחינוך. אלא שהשעון ממשיך לתקתק והצורך להרחיב את מעגלי ההיי-טק מעבר לגוש דן ולשרון הוא כבר לא בגדר מליצה או המלצה, אלא צורך קיומי של החברה הישראלית.
תגובות
(0)