איפה הכי נכון למקם את הדטה סנטר ואיך נערכים לתקלה?

"לבנק יהב יש שלושה מרכזי נתונים – אתר ראשי, אתר גיבוי ועותק שלישי – שלושתם מנוהלים במיקור חוץ במתקני אירוח ייעודיים. ההחלטה להעביר גם את האתר הראשי למרכז חיצוני התקבלה בבנק ב-2014, עם תחילת פרויקט הקמת מערכת הליבה הבנקאית, אז הבנו שמערכת ליבה דורשת זמינות מאוד גבוהה של כלל המערכות, וכן, נדרשנו להכפיל את שטח חדר המחשב. מכיוון שהבנו שאין לנו רצון להפוך למפלצת נדל"ן, הבחירה במיקור חוץ הייתה אפילו טבעית", כך אמר עמיר נוריאל, מנהל תשתיות וסגן מנהל אגף מחשוב וטכנולוגיה בבנק יהב, בפאנל המומחים שערכה אנשים ומחשבים, כחלק מכנס Data Center 2018 שאותו הפיקה באולם האירועים LAGOשבראשון שלציון.

הפאנל, שנערך לעיני מקצוענים ולקוחות רבים בתחום ההקמה הניהול והתפעול של מרכזי נתונים, נוהל בידי העורך הראשי של אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, ובידי שבתאי חנן, יועץ בכיר ששימש בכנס כיו"ר וועדת התכנים.

המשתתפים ענו על שאלות שמתייחסות לשיקולים בעד או נגד אירוח דטה סנטרים באופן מקומי או בחברה חיצונית וכן על התמודדות עם משברים, ונוריאל התייחס גם לכך. "במהלך השנים שבהן ניהלנו את מרכז הנתונים אצלנו, חווינו תקלות כאלה ואחרות שפגעו בזמינות השירותים. התקלות לא היו טכנולוגיות, אלא היו קשורות למערכות החשמל ומערכות המיזוג – שלמשל קפאו בחורף קשה והטמפרטורה במערכות המחשוב עלו, ומיד התחילו בעיות. אירועים אלה גרמו לנו להבין שעל מנת להגיע לרמה של מרכז נתונים בסטנדרט גבוה, על הבנק לבצע השקעות מאוד גבוהות, לכן התקבלה החלטה בבנק, להתארח במתקן ייעודי", הוא סיפר.

דטה סנטר צמוד בליווי של ספקים חיצוניים כמכפיל כוח

גיא לופו, מחברת לובינסקי, סיפר שבחברה שלו ההחלטה הייתה הפוכה. "הבניין שלנו חדש ולכן הייתה בחירה לבנות את האתר אצלנו, ואני לא רואה מעבר לענן כי זה פתרון לא זול. המרכז יחסית רזה בתצורה של תשתיות וירטואליות בליווי של ספקים חיצוניים כמכפיל כוח", הוא סיפר.

גיא לופו, מחברת לובינסקי. צילום: ניב קנטור

לדבריו, אחד הדברים שחוותה החברה היה הצורך בשינוי מחשבה וגישה. "נולד צורך עסקי להקנות לחברה מעין התנהגות של סטרט-אפ כדי שאפשר יהיה למכור רכב דרך אתר או אפליקציה, וזה כמובן הוביל לכך שהיה צריך להפוך את מרכז הנתונים לכזה שמבוסס על מערכות חדשות ומעודכנות ומהר, עם אבטחת מידע, ניטור ואוטומציה וזה, מדגיש את אספקט הגמישות כי בלי גמישות לא ניתן היה לבצע את זה", אמר לופו.

אל על – דטה סנטר מאתגר במיוחד

חן עמרם, סגן מנהל אגף תשתיות באל על, סיפר על האתגר של החברה בתחום. "מרכז הנתונים שלנו מאתגר מאוד, לא רק ברמת החשמל ומיזוג האוויר שצריכים לנטר, אלו דברים שוליים. כשמקימים דטה סנטר יש אתגרים תפעוליים הרבה יותר קשים, בעיקר בהיבט של אבטחת מידע פיזית, זליגות מידע מהאתר, והאתגרים שלנו כחברת תעופה עוד יותר מסובכים", אמר.

חן עמרם, סגן מנהל אגף תשתיות באל על. צילום: ניב קנטור

"לחברה יש שני מרכזי נתונים שיושבים אצלנו ולמעשה הם לא רחוקים אחד מהשני, במרחק של כ-1,500 מטר אחד מהשני, ולמה? השיקול היה פשוט, כי היה מקום ורצינו את זה תחת האחריות שלנו. יש שירותים שיוצאים לענן אבל הם לא בליבה", הוא סיפר.

לדבריו אחת הנקודות החשובות בתהליך ההכנה או מעבר של דטה סנטר צריכה להיות המועד שבו הדבר קורה. "אחת השאלות שצריך לשאול זה האם לעשות את המעבר מיד, הכל באותו יום או בחלקי. תהליך המעבר הוא דבר שחשוב מאוד לבדוק, כיצד עוברים ממרכז לאירוח או מאירוח למרכז נתונים מקומי. זו אחת הנקודות הכי חשובות", הוא טען.

לחץ מהוצאת חדר המחשב מהעירייה

איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים, סיפר על התהליך שעברה העירייה בהוצאת דטה סנטר מתחומה הפיזי. "אני חייב לומר שכשדיברו איתי לראשונה על הוצאת חדר המחשב מהעירייה זה הבהיל אותי. החלופה הראשונה הייתה ללכת לענן, השנייה לעבור לאתר אחר והשלישית הייתה פתרון היברידי, וכמובן שיפוץ. עלויות, שרידות ברמת Tier 3 ויעילות תפעולית הטו את הכף לטובת אתר בחוץ, ואתם לא מאמינים כמה צמצמנו את חדר המחשב עכשיו עם המעבר הזה, ועד כמה הראש שלנו שקט ואנחנו מאוד מרוצים מהמעבר", הוא סיפר.

איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים. צילום: ניב קנטור

לדבריו, לפעמים חלק מהתנאים יכולים להיות קיימים על הנייר, אבל בפועל זה פשוט לא מתחבר לפעמים. "כמובן שיש צוותים תפעוליים בעירייה, אבל אין להם את ההבנה של הצרכים שלנו וזה נורא שונה. הם לא ממש מיומנים לתחומים שצריכים אותם, אז גם אם יש נדל"ן וגם אם יש צוותים לכאורה, זה לא אומר שיש לך את הכלים כדי להחזיק את המרכז אצלך", הוא אמר.

"השארנו בחוץ שרתים לצורך התאוששות מאסון"

אסף רוזנר מ-MediaTec סיפר על התקופה שלו כבכיר במערך ה-IT של טבע. "כשהגעתי לטבע היינו בצמיחה ענקית עם רכישות רבות של חברות וזה עבד במיקור חוץ והכל היה בסדר עד שהתברר שפשוט אין מספיק שרתים בכל הארץ כדי להכיל את כל המידע שאנחנו צריכים. לכן לא הייתה ברירה אלא לבנות מרכז נתונים מרכזי שלנו והשארנו בחוץ שרתים לצורך התאוששות מאסון", הוא אמר.

אסף רוזנר, מנכ"ל MedicData. צילום: ניב קנטור

הוא הוסיף כי "כל דבר צריך להיות מגובה בנוהל מסודר, כולל נוהל תקלה חמורה, כולל מי מנהל את האירוע מי האחראי הטכני, מי מתעד ומי מתקשר עם גורמי חוץ. ועוד אלה: מה קורה אחרי תיקון התקלה? אי אפשר להעלות הכל בבת אחת, מה יותר חשוב? הבנו שצריכים להבין איך מטפלים בתקלה גם אחרי שמתקנים אותה, וזה משהו שצריך לעשות ביחד כל תקופה מסוימת כדי להחליט מה עושים", הוא טען.