מונדיאל 2018: כשהיפנים מפוג'יטסו הפתיעו את HP

יום עם הרבה שערים היה אתמול (ג') במונדיאל. 10 שערים בשלושה משחקים זה בהחלט הספק יפה, וזה הולם את סיומו של המחזור הראשון ותחילתו של המחזור השני בשלב הבתים במשחקים ברוסיה – מה שאירע אתמול.

היום הזה אמור היה להיות די משעמם, אלא שהוא הוכיח שכדורגל יכול להפתיע ולרגש, ושגם ידם של האנדרדוגים יכולה להיות על העליונה. אתמול סוף סוף חזינו בנבחרות אסייתיות ואפריקניות שמצליחות להפתיע ולנצח, אף על פי שהנבחרות האירופיות עדיין שולטות ביד רמה בטורניר. שני פרטים מעניינים נוספים הם שאף משחק לא נגמר בתיקו 0 (וטוב שכך), ושלא ראינו עד כה מהפכים במשחקים: הקבוצה המנצחת היא גם זו שהבקיעה ראשונה (או, במקרה הרע, מסיימת את המשחק בתיקו.

לטכנולוגיה חלק גדול מההנאה שלנו מהמונדיאל הזה, גם ברמת הצפייה וגם לאור העובדה שהשיפוט יותר נקי בזכותה (ובעיקר בזכות שיפוט הווידיאו – ה-VAR). מצד שני, השחקנים עדיין לא הטמיעו את העובדה שהשופטים יכולים לראות כל נגיעה ותפיסה שלהם. לפעמים השופטים אמנם עדיין לא רואים את הנגיעות הקטנות הללו, או מחליקים אותן, אולם כשהם כן עושים זאת, הדבר מוביל לכמות הרבה יותר גדולה של פנדלים עד כה.

ולמשחקים בהרחבה

למשחק הראשון אתמול הופיעה נבחרת פוג'יטסו-יפן והוכיחה שבארץ השמש העולה יש לא רק טכנולוגיה ומשחקי מחשב, אלא גם כדורגל שיכול ללמד את הדרום אמריקנים איך לשחק בצורה יעילה. כולל נבחרת בעלת מסורת כדורגל לא מביישת, בלשון המעטה, כמו HP-קולומביה. נכון שפוג'יטסו-יפן ניצלה את ההרחקה ש-"חטף" אחד השחקנים של הקבוצה היריבה, אבל אני מצפה מנבחרת ותיקה וחזקה כמו HP-קולומביה להיות מסוגלת לעשות מהפך ולנצח גם ב-10 שחקנים.

כמו ש-HP מכרה בשנים האחרונות מכרה חלק גדולה מנכסיה – בתחומי השירותים והתוכנה – כך החברים מאמריקה הלטינית לא הצליחו להתמודד עם היפנים, שמעבר לפנדל שנבע מההרחקה ידעו להבקיע שער נוסף, שהבטיח את הניצחון המפתיע ביותר במונדיאל. כן, יותר מזה של מקסאפיינס (מקסיקו-סאפיינס) על סאפ-גרמניה.

אלא שאני משוכנע שבבית הזה הכל עוד פתוח ו-HP-קולומביה תוכל להוכיח במשחקים הבאים שבהרכב מלא, השרתים והפתרונות שלה שווים לפחות עלייה לשלב אחד נוסף במונדיאל. פוג'יטסו-יפן תצטרך, מצידה, להראות שההצלחה לא הייתה רגעית, ושהשרתים והפתרונות שלה יכולים לנצח גם חברות תוכנה גדולות. כך או כך, יהיה מעניין.

במשחק השני באותו הבית עלתה על כר הדשא וולקמי-סנגל והפתיעה את מטריקס-פולין. אמנם מדובר בשתי נבחרות לא ישראליות, אבל המשלתי אליהן שתי חברות כחול לבן – אם כי למטריקס יש קשר פולני, שכן אם נעלה למעלה בפירמידת החברות שאליה היא משתייכת נגיע לאסקו הפולנית. את מטריקס אין צורך להציג. וולקמי, שנבחרה לפני כשנה כסטארט-אפ המבטיח ביותר בישראל, מציעה GPS למערכות המידע בארגון. המוצר מנחה את המשתמש, מעלה את שביעות הרצון והתפוקה של העובד ומוריד את עלויות התמיכה הטלפונית הנדרשות.

במהלך המשחק הראתה וולקמי-סנגל למטריקס-פולין איך עושים זאת נכון, כשבשער השני, החלוץ הסנגלי אמבאי חזר מטיפול מחוץ למגרש ומבלי שהשוער והמגן ישימו לב, חטף את הכדור הארוך שנשלח לרחבה וכבש את השער. זאת, בדיוק כמו שוולקמי מובילה את המשתמש, מבלי שהוא ירגיש, לעבודה טובה יותר על המערכת ולשימוש יעיל יותר במשאבי המחשוב בארגון. הכוכב הגדול של פולין-מטריקס, רוברט לבנדובסקי (מוטי גוטמן), אמנם אכזב במשחק הזה, אבל, כאמור, בבית הזה הכל עוד פתוח, ואני משוכנע שהוא יחזור ובגדול במשחקים הבאים (ובחיוך אני כותב שכמנכ"ל חברה מבית מטריקס אני כמובן לא יכול לכתוב משהו אחר, אחרת מישהו יפטר אותי).

לוזרים? מעצמה!

מי שצלח עד לשעות הערב זכה לראות את רוסיה-קספרסקי מפציצה מול שכנתנו מדרום מערב, מצרים. אם לאחר נפילת ברית המועצות ועד לפני מספר שנים, רוסיה כבר לא נתפסה כמעצמה עולמית, בא ולדימיר פוטין (יוג'ין קספרסקי, ואני בספק אם מישהו מהם יאהב את ההצמדה שעשיתי לשניהם) והוכיח בשנים האחרונות שלא נס ליחה של אימא רוסיה.

זיו מנדל, מנכ"ל משותף בג'ון ברייס הדרכה ובמטריקס גלובל. צילום: יח"צ

לפני המונדיאל דיברו כולם על הלוזריות של רוסיה ושהיא תהיה המדינה השנייה שמארחת מונדיאל אבל לא מעפילה מהשלב הראשון. הראשונה הייתה דרום אפריקה לפני שמונה שנים. אבל פוטין והשחקנים הרוסיים הוכיחו אחרת: במישור הפוליטי-מדיני, רוסיה משפיעה ומעורבת בחזיתות רבות, כולל אצל שכנינו הסורים מצפון-מזרח, וגם בכדורגל היא הוכיחה עד כה עליונות על יריבותיה – שתיהן מדינות מהמזרח התיכון (מצרים ולפני כן ערב הסעודית), ששתיהן ידידות של ארצות הברית.

קספרסקי-רוסיה כבשה שמונה שערים בשני משחקים, וספגה רק אחד – וגם הוא מפנדל, וכבר הבטיחה את העלייה לשלב הבא. פשוט מדהים. בעזרת יכולת איתור פרצות הסייבר והבנת מבנה ההגנה של מצרים, הפילו הקספרוסים את שחקני מדינת הפירמידות וניצחה אותם בצורה מוחצת. כולל את מוחמד סאלח האהוד, כולל על ידי ישראלים, שאולי שכחו שהוא לא התייצב למשחק של הקבוצה שבה שיחק מול מכבי תל אביב.

המחצית הראשונה הייתה שקולה, כנראה כי קספרוסיה שמרה את היכולות שלה למחצית המכריעה. בגול הראשון היא ניצלה את הגורם האנושי המצרי, שמהווה את החוליה החלשה בכל מערך אבטחת מידע ארגוני, וכבשו אותו בעזרת עובד הארגון, קרי: שחקן נבחרת מצרים. כלומר, הוא כבש אותו עבורם, בגול עצמי. מאותו הרגע, למשך דקות רבות, נראתה רק קבוצה אחת על המגרש, כאשר קספרוסיה שלחה שוב ושוב את החלוצים שלה בניסיון למצוא פרצות בהגנה – ואלה אכן נמצאו ובשפע. לא כל הניסיונות האלה צלחו עד הסוף, אבל בפעמיים נוספות קיבלנו הוכחה שאם ברצון הארגון להגן על עצמו, כדאי לו להיות חבר של הרוסים ולהשתמש בקספרסקי במציאת הפרצות.