הסיבה האמיתית שבגללה קרזניץ' עזב את אינטל

אחת ההערכות שהולכות וגוברות בין הפרשנים השונים שמנסים להבין מדוע בריאן קרזניץ', מנכ"ל אינטל (Intel), נאלץ לוותר על תפקידו ולפרוש לביתו, היא שזה לא קרה בגלל הרומן שהוא ניהל עם אחת מעובדות החברה. זו פשוט הסיבה בה בחרו שני הצדדים כדי שהעזיבה שלו תהיה שקטה ולא תגרום יותר מדי נזקים לחברה בשוק המניות – ובינתיים מתברר שאכן אין פגיעה של ממש.

קרזניץ', לפי פרשנים לא מעטים בארצות הברית, היה צריך לעזוב את אינטל ביום בו התגלה שהוא מכר את כל מניות החברה שהיו ברשותו, להוציא הכמות שהוא היה מחויב להחזיק כדי להישאר מנכ"ל, לאחר שהתגלו תקלות האבטחה שזכו לכינויים מלטדאון (Meltdown) וספקטר (Spectre). מעבר לכך שלקח לאינטל זמן מה להגיב על הפגיעויות הללו, הצעד של קרזניץ' היה הבעה של חוסר אמון בחברה באחד הרגעים הכי קשים שלה – וכן, כל כמה שיאמרו לכם אחרת, המעבדים הם עדיין אחד הדברים הכי חשובים לאינטל, בלשון ההמעטה הכי מומעטת שיכולה להיות.

האם יכול להיות שחיכו לקרזניץ' בפינה לאחר שהיססו לעשות את המהלך הזה כבר אז? אולי. אבל יכול להיות שהדיונים על העזיבה התחילו אז ופשוט, כהרגלם של טיפול בדברים שקשורים לרמת הניהול הגבוהה, לקח יותר מזמן מה כדי להגיע לעמק השווה. הידיעות שפורסמו באחרונה על כך שעדיין יש בעיות אבטחה במעבדים של אינטל בטח שימשו כקיסמים למדורה.

חברה שלא יודעת מה הכיוון שלה לשנים הקרובות

אלא שקרזניץ', שמונה לתפקידו לפני כחמש שנים, בתקופה בה היו לחברה מספר מועמדים נוספים לרשת את פול אוטוליני, המנכ"ל הקודם, צריך היה ללכת מסיבה אחרת: החברה שהוא עוזב לא יודעת מה הכיוון שלה לשנים הקרובות.

הוא אמנם קיבל החלטה אחת מצוינת לאורך הדרך – לשים יותר מ-15 מיליארד דולר כדי לשים יד על מובילאיי (MobileEye), אבל מצד שני, האם מישהו יכול לומר מה בדיוק הכיוון של החברה? באינטל מספרים בגאווה שעל אף שחלק ההכנסות ממעבדים ירד – דבר טבעי, לאור הירידה המתמשכת בביקושים למחשבים אישיים – סך ההכנסות עלה, כנראה בעיקר מאחר שהחברה מצליחה בתחומי הדטה סנטרים, הבינה המאלכותית, הבינה העסקית, האנליטיקה ושאר נגזרות, אבל המעבדים תמיד היו הפנים והמראה של אינטל, ובחמש השנים האחרונות מתברר שיש לה בעיה בתחום שלא מגיעה לידי פתרון.

בעוד יצרניות שבבים אחרות כבר מתחילות לעבוד ואף לייצר פתרונות בגודל של 7 ננו-מטר, אינטל עוד לא התחילה לייצר ב-10 ננו-מטר. יותר מכך, אם בהתחלה חשבו שהכוונה היא להפוך את שיטת הטיק-טק בה בכל פעם שנייה ממזערים את הסיליקון, מתברר שזה הפך לבינתיים לטיק-טיק-טק-טק-טק, עד שקשה כבר לזכור איך בדיוק קראו לדור הראשון של המעבדים שיוצרו ב-14 ננו-מטר.

זה לא רק שהיצרניות עוקפות את אינטל, אלא שגם היריבה היחידה שיש לה באמת בשוק ה-PC עושה את זה. AMD שוב חזרה מהאבדון כמעט, כדי לתת עוד פעם סטירה קטנה לזו ששולטת בשוק המעבדים, ובעיקר היא תפסה את אינטל בערך לא מוכנה, עם מעבדים שמציעים יותר מארבע ליבות. למה בערך? כי מהר מאוד אינטל הגיבה עם מעבדים שכבר קשה לספור את הליבות שלהם. בסדרה החדשה של ה-Core i9 התגובה הייתה כל כך מהירה, עד שברור שהמעבדים הללו כבר היו מוכנים, אלא שאינטל בחרה שלא להוציא אותם לשוק עד שהגיעה AMD.

אינטל צריכה לחזור לדרך המלך שלה

איפה אינטל הייתה בינתיים, כשהמתחרות זחלו מסביבה? זה לא שלא קרה כלום, אבל מה שאזכור מהתקופה האחרונה של קרזניץ' הוא מופעי הרחפנים ברחבי העולם, כולל בחגיגות שנת ה-70 של ישראל. קשה להבין מה הייתה בדיוק המטרה של אינטל במופעים הללו, שפורסמו בכל מקום אפשרי. כן, רחפנים זה מגניב, אבל אינטל היא יצרנית רחפנים? איזו טכנולוגיה מדהימה יש ברחפנים, אם מוציאים מהתמונה את מעטפת הטיסה, שאינטל צריכה הייתה כל כך להשקיע בה? פרסומת? אם כן – אחלה, אבל זה ממש לא הוצג כך, כי אם כהישג טכנולוגי. ולכו תדעו כמה זה עלה.

אינטל צריכה להתמקד חזרה בכמה תחומים: מעבדים, כאשר הרעיון שחזר לייצר מעבדים גרפיים ייעודיים יכול להיות לא רע, דטה סנטרים ו-BI, וגם קצת בצד במוצרי אחסון ובמודמים. כמובן, אסור לה שתפריע למובילאיי להתפתח לעידן הבא. בכל התחומים האחרים היא יכולה להציע סיוע ולעזור בפיתוח, אבל להפסיק לקחת על עצמה פרויקטים שחברות קטנות יותר יכולות לבצע טוב יותר – כולל מציאות וירטואלית, מציאות רבודה, מציאות מעורבת וכל מציאות אחרת שקצת מנתקת אותה מהמציאות שהיא צריכה להיות בה.

מי יחליף את קרזניץ'? קשה לדעת, אבל רוב הסיכויים שזה יהיה בכל זאת מנהל מבפנים, ומה יקרה הלאה מאוד תלוי באופי שלו. רק שזה יקרה מהר, לפני שהחברה באמת תחווה זעזועים.