שנות ה-50 – יבמ מביאה לעולם מחשב ראשון בייצור המוני

1953

ב-2 ביולי 1953 הכריזה יבמ (IBM) על מחשב 650 Series, שהיה המחשב הראשון שיוצר בייצור המוני והפך למחשב של העשור,  וזכה לכינוי "סוס העבודה של התעשייה המודרנית". המחשב הזה אחסן מידע בתוף מגנטי מסתובב וקלט מידע באמצעות כרטיסים מנוקבים מתוכנתים. הזיכרון שלו ידע לאחסן מספרים עם עד 10 ספרות לאחר הנקודה.

הוא הציע שיפורים מדהימים בזמנו. למשל, אם קרתה איזו תקלה אקראית בתהליך העיבוד, ה-650 ידע לחזור שוב על מקטעים של העיבוד על ידי אתחול התוכנית באחת מתוך כמה נקודות מתוכנתות, ואז להשלים את העיבוד. זה היה שיפור עצום בזמנו, כאשר התהליכים המקובלים במקרים כאלה היו כרוכים במתן פקודות מחדש לביצוע העיבוד.

התחזית הראשונית של יבמ צפתה מכירות של לא יותר מ-50 מכונות, אבל עד אמצע 1955 כבר נמכרו ותופעלו 75 יחידות, והחברה צפתה כי במהלך השנים הקרובות יימכרו ממנו עוד 700 יחידות.

רק שנה אחת לאחר מכן כבר נמכרו עוד 300 מחשבים, והחברה הצליחה לייצר בקצב של מחשב אחד מדי יום. בסך הכל נמכרו מהמחשב הזה 2,000 יחידות לפני שייצורו הופסק בשנת 1962, שייצגו שיא ששום מחשב אלקטרוני אחר לא הגיע אליו עד אז.

1948

ב-30 ביוני לפני 70 שנה קיימה מעבדות בל מסיבת עיתונאים בניו ג'רזי, והציגה לציבור את הטרנזיסטור הראשון, שפותח על ידי קבוצת פיזיקאים בראשות ויליאם שוקלי ועמיתיו ג'ון ברדין ו-וולטר בראטיין, ולפי הסיפורים, הגילוי היה תוצאה של תובנה תיאורטית מבריקה, טעות ומזל.

שפופרות הריק אמנם בישרו את תחילתה של הטכנולוגיה האלקטרונית, אבל ככל שהתרחב השימוש בהן הפכו חסרונותיהן לבעייתיים יותר ויותר – כמו גודלן, כמות החום שהן ייצרו ושבירותן. בעקבות התפתחויות חדשות בתחום הפיזיקה התאורטית ומכניקת הקוונטים, אשר הצביעו על האפשרויות הגלומות בחומרים מוליכים למחצה, החל המחקר על חומרים מוליכים למחצה במעבדות בל.

הטרנזיסטור שהוצג זכה לכינוי point-contact transistor, וגילויו זיכה את שלושת החוקרים בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1956. עוד שיפורים רבים עבר הטרנזיסטור, ועד סוף שנות החמישים של המאה הקודמת עמד מספר הטרנזיסטורים המיוצרים בשנה על עשרות מיליונים, ובארצות הברית לבדה פעלו בתחום כ-20 חברות. אז בערך החלה מגמת המזעור, שהאיצה עם המצאת טרנזיסטור MOS בשנת 1960 וטכנולוגיית ה-CMOS בשנת 1967. מגמת מזעור הרכיבים קיימת עד היום, ורמת המזעור מוכפלת כל כשנתיים על פי חוק מור.

באוקטובר 2015 פורסם שחברת יבמ מפתחת טרנזיסטורים ממוזערים, שעשויים להשאיר בתוקף את חוק מור עד לאחר שנת 2028, אך בשנת 2016 הצהיר סמנכ"ל אינטל (Intel) וראש חטיבת הטכנולוגיה והייצור, ויליאם הולט, שבעתיד לא יוכלו לשפר את ביצועי המעבדים, אלא רק את צריכת החשמל שלהם.

אין שום תעשייה בעולם שלא חבה תודה לממציאי הטרנזיסטור, שבזכותו חוותה הטכנולוגיה הממוחשבת והאלקטרוניקה התקדמות מדהימה ב-70 השנים שחלפו מאז.

1979

ב-1 ביולי 1979 התחילה מהפכת המוזיקה בעולם בזכות הווקמן TPS-L2 של סוני (Sony), שהחל להימכר ביום זה ביפן. כשנה אחר כך הוא החל להימכר גם בארצות הברית. היכולת לשהות מחוץ לבית עם המוזיקה האישית האהובה בכיס חוללה מהפכה בהרגלי ההאזנה למוזיקה, ובכלל בתרבות הפופולרית.

הווקמן שקל קצת יותר מ-400 גרם, שווק בצבעי כסף וכחול, ואף הציע שקע אוזניות נוסף, כך ששני אנשים יכלו להאזין למוזיקה. בשנת 1986 נכנסה המילה ווקמן למילון אוקספורד כערך בעבור מכשיר שנקרא "ווקמן". דעיכתו החלה בשנות ה-2000, בעקבות הפסקת השימוש בקלטות והמעבר להאזנה לנגני תקליטורים. אחר כך הוא סיים את פועלו לחלוטין עם המצאת נגנים ניידים וקומפקטיים, שהשתמשו בכרטיסי זיכרון. היו לו 20 שנים יפות מאוד.

2007

ב-29 ביוני 2007 שוחרר למכירה בארצות הברית ה-iPhone הראשון של אפל (Apple), לאחר ציפייה של חודשים. באותו יום עמדו אלפי אנשים והמתינו מחוץ לחנויות של אפל ו-AT&T, וחנויות רבות דיווחו על מחסור במלאי המכשיר, שנגמר תוך שעה.

כדי למנוע את הפריצות שקרו בהשקת הפלייסטיישן 3, שוטרים שלא בתפקיד נשכרו כדי לשמור על החנויות במשך כל שעות היממה. מאוחר יותר נמכר המכשיר במדינות נוספות. וכמו שאומרים, השאר היסטוריה…

אירועי ההשקה כוסו בעיתונות הכתובה והמקוונת, וכתבה שפורסמה ב-CNN הטילה ספק, כאילו התשובה לא הייתה ברורה מהרגע הראשון, שסטיב ג'ובס המנוח, שהגה את רעיון ה-iPhone, הכריז עליו בינואר אותה שנה בנאום מרכזי בכנס Macworld Expo בסן פרנסיסקו. השורה האחרונה בכתבה הייתה: "האם ה-iPhone יהיה להיט או נפילה"… (באנגלית זה נשמע טוב יותר – Will the iPhone sizzle or fizzle?)… מצחיק.