המחשב שיודע להתווכח יותר טוב מבני האדם – או לפחות טוב כמותם

נראה שבין אם נרצה ובין אם לא, חיי היומיום שלנו הופכים יותר ויותר רובוטיים ומבוססי בינה מלאכותית. סירי, העוזרת האישית בנייד, רכבים אוטונומיים שיכולותיהם כבר משולבות ברכבים חדשים, שירות לקוחות מבוסס צ'טבוט שמייתר את הצורך בכוח אדם והרשימה עוד ארוכה ומפותלת.

העולם הטכנולוגי הופך יותר ויותר טכנולוגי-אנושי, כשמטרת חוקרי התחום החם הזה היא לטשטש ככל הניתן את ההבדלים הטבעיים בין השניים, עד כדי יצירת רובוט-מחשב-על-אנושי שיותיר את בני האדם הרחק מאחור מבחינת יכולות. אחד משיאי פיתוח היכולות הללו הוצג במלוא הדרו באירוע הדיבייט החי של יבמ (IBM) בין אדם למערכת בינה מלאכותית, שנערך היום (ג') בגבעתיים,.

אף אחד מהמשתתפים לא התכונן מראש על נושא הדיבייט, והן המחשב והן הטוענים שמולו קיבלו אותו בו זמנית כ-15 דקות לפני תחילתו. כל אחד מהצדדים הציג טענה נגדית בעד או נגד נושא שנבחר, כשמטרתם הייתה לנסות ולשכנע את הקהל בטיעוניהם.

"את לא יכולה לעלות לי על העצבים כי אין לי עצבים"

ראש בראש (או, ליתר דיוק, ראש במחשב) עמדו בני האדם מול עמדת מחשב שחורה והתווכחו בשני דיונים קצרים בני מספר דקות על נושאים ברומו של עולם: בעד ונגד הפסקת המעקב של ממשלות וחברות אחרי אזרחים, ובעד ונגד ניצול יכולות פיתוח ההנדסה הגנטית.

הצגת הדיבייט בסן פרנסיסקו. צילום ועריכה: יבמ

בקול נשי, נעים לאוזן, הועלו על ידי ה-Project debater, הלא הוא הרובוט-מחשב של יבמ, טיעונים אלה ואחרים בשטף על הנושא הנבחר. הכל בליווי ציטוטים ממקורות, דוגמאות מפורטות, בדיחות שנונות כמו "מעקב אחרי אזרחים הוא כמו זר פרחים – צריך להיפטר ממנו לפני שהוא מסריח את החדר", עקיצות לטוענת מנגד כמו "את לא יכולה לעלות לי על העצבים כי אין לי עצבים" ופנינים אחרות.

הידע של Project debater, עליו התבססה הצגת עמדתו, נשען על 300 מיליון מאמרים מקצועיים (לא גוגל, בדקנו) ו-10 מיליארד משפטים שנוצקו לתוכו על ידי מפתחיו.

בני האנוש, הטוענים שממול, ניסו מצידם לתת פייט הולם ולנמק את עמדתם בהסתמך על ידיעותיהם האישיות, החן האישי שלהם ואינטונציית קול טבעית – אלמנטים שכרגע אין ל- Project Debater ונשאלת השאלה האם בעתיד אכן יהיו.

הרובוט-מחשב פותח במשך שש שנים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה ובחברה אומרים כי הוא מציג בפעם הראשונה כיצד מערכת בינה מלאכותית מאמצת רציונל אנושי בניתוח מידע, מגבשת טיעונים ומבטאת אותם במסגרת דיון מובנה בדומה ליכולות של בן אדם. עיקר הקושי עמו התמודדו המפתחים נחלק לשלושה תחומים: שליפת ידע רלוונטי בהתאם לנושא הנדון מתוך אותם מקורות, הצגת טקסט שהוא טיעון וכמובן טיעון שיתמוך בעמדה שבה הוא תומך.

"למה צריך בכלל רובוט שיוכל להתווכח איתנו?"

ביבמ מדגישים כי על אף הצורך בעבודה מאומצת נוספת, הפיתוח שהוצג מהווה פריצת דרך בבחינת היכולת של המחשב לכתוב נאום איכותי, להגיב לדברים הנשמעים לאורך מספר דקות (הבנת הנשמע) באופן אוטומטי על בסיס נתונים ולתת תשובה כטיעון, ממש כפי שעולה בוויכוח בין אנשים.

שאלה שפחות נדונה באירוע היא מה בעצם התועלת של כל זה לאנושות? למה צריך בכלל רובוט שיוכל להתווכח איתנו, כשהרי ברור לכל שרבים מבני האנוש יודעים להתווכח לא רע בכלל, ובמיוחד בישראל?

התשובה היא היכולת לקבל ולשמוע דעות שונות, מבוססות ומנומקות, שיוכלו לסייע לבני האדם בהליכי קבלת החלטות מורכבות יותר או פחות. נסו להשליך את היכולת הזו על חוות דעת רפואיות לפני החלטות גורליות על חיי חולים (בשילוב יכולות Big data), החלטות אישיות כמו האם לעבור לעיר מסויימת או להגר לחו"ל, החלטות פוליטיות כמו האם להצביע למועמד זה או אחר ומעבר לכך, החלטות מדיניות כמו האם לצאת למלחמה או לא.

ה-Project debater של יבם. צילום: אור קפלן

"האם ביום מן הימים לא יהיה כל כך הבדל אם נדבר אל מכונה או אל אדם?"

נוכח ההצגה של יבמ היום, נראה כי לא רחוק היום בו ישיבה דחופה במשרד הסגלגל בבית הלבן תיערך בראשות נשיא ארצות הברית, כשמסביבו יושבים בכיסאות נוחים יועציו ורובוט-מחשב מדבר. אלה ידונו מי בעד ומי נגד יציאה למלחמה נגד איראן וסוריה, או אותה מדינה שתהייה אז רלבנטית, כשלרובוט-מחשב תהייה הזדמנות להשמיע את טיעוניו ולהצביע כקול שווה בין שווים בין יתר הנוכחים. היום קשה להאמין שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יקבל דעתו של מחשב בהחלטה כלשהי, מה גם שהוא לא מקבל כל דעה שאינה עולה בקנה אחד עם דעתו שלו.

הפיתוח שהוצג התמקד בתחום חדש יחסית בעולם הבינה המלאכותית המכונה ארגיומנטציה חישובית, אולם למרות היכולות המרשימות שהוצגו, ניכר כי העבודה עוד ארוכה מלהסתיים. מעבר לכך, כבכל עיסוק אחר בנפלאות הבינה המלאכותית, עולה גם כאן השאלה האם ביום מן הימים אכן לא יהיה כל הבדל אם נדבר אל מכונה או אל אדם? האם נרגיש בהבדל כזה? עד כמה הדבר עלול להיות טוב ועד כמה רע? מה ההשלכות הנובעות מכך? ימים יגידו. בינתיים, את המחשב שהתווכח באירוע הפעילו בני אדם ואת המזגן שהקפיא בחדר רק בני אנוש הרגישו.