דיון: הבינה האנושית על הבינה המלאכותית

כשחושבים על בינה מלאכותית ומה היא תביא לנו עמה, הדעות חלוקות: יש שרואים חזיונות אפוקליפטיים של הכחדת המין האנושי או נזק רב לו – כמו אילון מאסק, ויש כאלה שעומדים על התועלות שיש בו לאנושות – מבחינה עסקית, חברתית ומבחינות אחרות. האם היא תצליח לגבור עלינו בכל תחום בחיים, כמו שמחשב הדיפ בלו גבר על גארי קספרוב בשחמט, ווטסון על אלופי ג'פרדי וכמו שהדיבייטר של יבמ (IBM) מנסה לעשות לווכחנים מקצועיים? האמת היא, כמו תמיד, באמצע וככל טכנולוגיה, יש לה השלכות חיוביות ושליליות כאחד.

הנושא הזה מרתק חוקרים רבים, שמבקשים לעמוד על טיבו של התחום המתעצם ועל ההשלכות שיש לו על חיינו. ארבעה מהם התכנסו באחרונה באוניברסיטת תל אביב למפגש "טריפ" פתוח לציבור, על מנת לדון בנושא ולהציף אספקטים שונים. המפגש הוא חלק מתכנית ה-MBA בניהול טכנולוגיה, חדשנות ויזמות, בפקולטה לניהול על שם קולר, בניהולה של ד"ר איריס גינזבורג. מנהלת הפיתוח העסקי והגיוס של התכנית היא אולה מינסקייה. מפגשי ה-"טריפ" מנוהלים ומונחים על ידי עמי בן בסט.

החוקרים שהשתתפו במפגש הגיעו מתחומים שונים: ד"ר אמנון דקל הוא ראש המחלקה להנדסת תוכנה בפקולטה להנדסה של שנקר, ומרצה בתחומי המחשוב והאינטראקציה שבין האדם למחשב; ערן הדס הוא תכניתן, משורר ואמן רשת; ד"ר לימור לחיאני היא מנהלת פיתוח בכירה במרכז הפיתוח של מיקרוסופט (Microsoft) בישראל; וד"ר רומי מיקולינסקי היא ראשת התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל שחוקרת, בין היתר, תרבות דיגיטלית ואמנות אלגוריתמית.

הדס אמר כי ההבנה שלנו את הבינה המלאכותית הולכת ומשתנה, ובעיקר מה אנחנו חשים ביחס אליה. "אנחנו לא חשים איך ה-AI עובד, כי הוא עובד על פי נתונים ולא על פי חוקים", ציין. לדבריו, מאחר שכך, אנחנו הולכים לעתיד שבו הבינה המלאכותית תקבל יותר ויותר החלטות – והן תהיינה שרירותיות.

"התפוצצות" בעשור האחרון

ד"ר לחיאני ציינה שתחום הבינה המלאכותית קיים אמנם משנות ה-50, אבל התפוצץ בעשור האחרון, "בגלל התפוצצות המידע והתפתחות הכוח החישובי – GPU. אלגוריתמים שפעם היו מאוד בסיסיים, פתאום יש להם כוח עצום".

היא העדיפה להתמקד בצד החיובי של הנושא. "יש ויהיו לבינה המלאכותית השפעות טובות רבות על חיינו. זה בא לידי ביטוי בין היתר בלמידה העמוקה ובלימודי המכונה, שמאפשרים לנו לדעת להתמודד עם בעיות שלא ידענו להתמודד איתן עד היום. כיום, אנחנו יכולים לבנות אלגוריתמים לא מפורשים וכאלה שמתרבים לבני אדם – הם יכולים להבין שפה ולזהות תמונות". היא התכוונה, למשל, למקרה שבו הרובוט של Deep Mind ניצח את אלוף העולם במשחק Go ולאלגוריתמים "שיודעים לזהות התקפי לב טוב יותר מקרדיולוג מומחה".

מימין: ערן הדס, ד"ר רומי מיקולינסקי, ד"ר לימור לחיאני, ד"ר אמנון דקל ועמי בן בסט. צילום: עומר לוי

במהלך המפגש עלו לדיון ההטיות על פי גזע וצבע עור שהתגלו באמצעי בינה מלאכותית, כמו העובדה שבעבר הם לא ידעו לזהות שחורים. "כיום מפתחים כלים שפותרים את זה", אמרה ד"ר לחיאני. "יש את ליגת הצדק לאלגוריתמים, שקוראת לבנות כלים חדשים שיאפשרו בניית אלגוריתמים שוויוניים יותר. הבינה המלאכותית היא כמו מראה: אם לא היינו רואים את הדברים שמשתקפים ממנה, לא היינו מודעים לזה ולא היינו יכולים לתקן".

"לשאוף שהבינה המלאכותית תלמד אותנו קצת יותר לחלום"

ד"ר מיקולינסקי קראה "לשאוף שהבינה המלאכותית תלמד אותנו קצת יותר לחלום, קצת יותר לחשוב הלאה. לגרום לכך שבמקום שנקבל את הפושים ואת המסכים המכוערים, יהיו לנו חוויות בעוד חושים – לא רק ויזואלית, טקסטואלית או לינארית. אולי הבינה המלאכותית תיתן לנו תחושה אחרת של מרחב, שהחכם שלנו יהיה אלגנטי ונעים, כמו מוזיקה שכיף לנו לשמוע".
היא הוסיפה כי "חוויית המשתמש פותחה רובה על ידי מהנדסים והכל מסודר בה בצורה מסוימת. שווה שהבינה המלאכותית תשאב השראה מהטבע, ותאפשר לתקשר בסביבות שמדברות אתנו ועלינו אחרת".

ד"ר דקל דן בקשר שבין הבינה למלאכותי ובשאלה האם המכונות יהפכו להיות אינטליגנטיות. "יש שאומרים שבלי מודעות עצמית אין אינטליגנציה ושמכונה שיודעת לקלוט ולפלוט היא לא אינטליגנטית. אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל אני מאמין שאינטליגנציה היא תכונה שמתפתחת ממערכת מסובכת וגדולה. אלא שהשאלה היא לא האם מכוניות יגיעו לאינטליגנציה אלא מתי. יום אחד נבנה את המערכת המסובכת הזאת".

לסיכום, נראה שהדוברים הסכימו לפחות על דבר אחד: שלבינה המלאכותית יש לפחות גם פוטנציאל חיובי. השאלה היא מה אנחנו – המממנים, המפתחים והמשתמשים – נעשה אתה. וזה כבר תלוי בנו.