האם מיזם הסיבים האופטיים ישאיר מאחור את הפריפריה?

במסיבת העיתונאים שנערכה בעקבות עסקת סלקום-IBC הכריז מנכ"ל קבוצת התקשורת, ניר שטרן, כי מהירות ואיכות הגלישה שתושבי ישראל זוכים להן מתקרבות לאלה שיש בעולם השלישי. מיזם הסיבים האופטיים, שנראה שעכשיו יצא מהקיפאון היחסי שבו הוא שרר, אמור לשנות את המציאות העגומה הזאת. אלא שנותרו בעקבות העסקה לא מעט שאלות פתוחות, כגון: האם באמת כל תושבי ישראל יזכו ליהנות מאינטרנט מהיר, מבוסס סיבים אופטיים? וכיצד ישפיע המהלך על התחרות בשוק? או, במילים אחרות, האם סלקום-IBC תשבור את דואופול תשתיות התקשורת של בזק ו-HOT? ביקשנו מעו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, לחלוק אתנו את התובנות שלו בעניין.

האמנם אנחנו קרובים לעולם השלישי במהירות הגלישה?
"ראשית, צריך להבין שמהירות גלישה היא עניין סטטיסטי משתנה והיא מאוד סובייקטיבית מגולש לגולש. זה גם תלוי בתשתיות ובספק שהגולש קשור אליו. נכון, לפי מדדים בינלאומיים, מהירות הגלישה בישראל אינה מהגבוהות בעולם. אם מסתכלים על מדינות מתקדמות בעולם כמו אלה שבסקנדינביה, או על מדינות בדרום מזרח אסיה, רואים שחיבור סיבים אופטיים עד לבית נפוץ שם הרבה יותר מאשר אצלנו. אין ספק שזה הפתרון שיכול לשנות את המציאות בישראל, כי גם תשתיות מבוססות ADSL וגם תשתיות כבלים מוגבלות בנפח שלהן, בכל מה שקשור ל-'מייל האחרון'. הסיב האופטי מאפשר גלישה ללא הגבלה".

למה ואיך, כמדינה שנחשבת למובילת חדשנות עולמית, הגענו למצב זה?
"ה-'מייל האחרון' נשלט בישראל על ידי בזק, לבזק יש סיבים אופטיים, ויש טענה שהיא יכולה לכסות 70% מכלל המדינה. מדוע היא לא הפעילה את זה? זו כבר שאלה שאני מנוע להתייחס אליה. אני רק יכול לצטט את הטענות נגדה, על כך שהיא חונקת את התחרות ולא אפשרה לקדם מיזמי סיבים אופטיים".

מה דעתך על העסקה בין מיזם הסיבים האופטיים לסלקום?
"המיזם של IBC היה אמור להניע את התחרות, כי הוא מבוסס על סיבים אופטיים של חברת החשמל – הבעלים שלו (עד לרכישה הנוכחית – י"ק). אבל הוא לא הצליח להתרומם כפי שציפו, לדעתי לא בגלל הטכנולוגיה אלא עקב בעיות ניהול וספקים חיצוניים. המהלך של סלקום בהחלט ראוי לברכה, כי היא תוכל להניע מחדש את התחרות".

מה המשמעות של המהלך מבחינתנו, הצרכנים, מעבר לזה שנוכל לגלוש מהר יותר?
"זו בשורה טובה לא רק למשקי הבית, כי לעלייה משמעותית של מהירויות הגלישה – ממהירות הורדה של 35 מגה-ביט ומהירות העלאה של 3 מגה-ביט שיש כיום – יש משמעות גם ברמה הלאומית-משקית. הרבה יותר אנשים יוכלו לעבוד מהבית – באופן מלא וללא מגבלות. זה ישפיע על עומסי התנועה ועל עלויות הנדל"ן, ויקדם הרבה מאוד עסקים.

הדבר יורגש גם בבתים. כיום, כשאנשים גולשים מכמה פלטפורמות בבת אחת על אותה הרשת – זה מאט את הקצב. הוצאתו לפועל של מיזם הסיבים האופטיים תשפר זאת במדיה רבה מאוד".

סיבים אופטיים – בשורה שלא תגיע לכל המדינה. אילוסטרציה: BigStock

משרד התקשורת פטר את סלקום מחובת הגעה לכל בית בישראל. מה המשמעות של זה?
"אני מניח שהשיקולים היו כלכליים, כי לפרוש סיב אופטי לכל בית במדינה משמעו עלויות יקרות. לכן, משרד התקשורת חייב את החברה לפרוש סיבים רק ל-40% מתושבי ישראל, כלומר: לא בכל מקום בארץ. זה דבר מצער".

שוב תושבי הפריפריה יישארו מאחור?
"כן, אבל לא רק הם. מי שגר בבית פרטי כמעט שלא יכול לקבל סיב אופטי הביתה, כי זה לא כדאי לספק. בפריפריה זה יתעצם, ודווקא שם יש צורך רב יותר לקבל סיבים אופטיים, בגלל היכולת לעבוד מהבית וייתור הצורך לנסוע מרחקים ארוכים. סיבים אופטיים בפריפריה יסייעו מאוד במתן הזדמנות שווה לתושבי היישובים האלה – בתעסוקה ובכלל".

זה מזכיר לי את סיפור פרישת הכבלים: עד היום, אחרי כ-30 שנים, יש מקומות שלא הגיעו אליהם.
"נכון, ושוב עלול לקרות ש-60% מתושבי ישראל לא ייהנו מסיבים אופטיים – וחבל. הדבר היחיד שיכול לשנות את זה הוא התחרות. למתחרים השונים יהיה אינטרס לאפשר נגישות רבה יותר".

מה איגוד האינטרנט מתכוון לעשות בקשר לכך?
"אנחנו עוסקים כל הזמן בהנגשת האינטרנט. כיום אנחנו עוסקים במהירות הגלישה הלא מהירה, בלשון המעטה, במגזר הערבי. ללא ספק, נעקוב אחרי הנושא ובדעתנו לפנות לשר התקשורת, כדי שיפקח על המהלך ולא ייתן שיותר ממחצית תושבי המדינה לא ייהנו מהסיבים האופטיים. בהחלט נעלה את זה על סדר היום.

אגב, שיפור החוויה לא צריך להיות רק באמצעות סיבים. יש פתרונות טכנולוגיים שונים, כמו לוויין או שיפורים על תשתית קיימת, שגם הם מאפשרים לעשות זאת. זה הכל עניין של רגולציה".