המסך הגדול או המסך הקטן? שניהם, אבל נראה שזה משתנה

טלוויזיה? לא רק… 10% בלבד מצופי הטלוויזיה מדווחים שהם מרוכזים באופן מוחלט ובלעדי במסך הגדול בעת הצפייה, ללא התעסקות בדברים אחרים. לעומתם, 90% מהצופים עוסקים בפעולות נוספות במקביל לצפייה, כאשר רובם (56%) מעידים שהם מתכתבים בווטסאפ.

נתונים אלה עולים ממחקר שערכה פרטנר בחודש אוגוסט, באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, שבחן תפיסות ודפוסי צפייה בתכני טלוויזיה. במחקר, שתוצאותיו פורסמו היום (ב'), תושאלו 1,016 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

אז מה עושים הישראלים במקביל לצפייה במסך הגדול? 75% מצופי הטלוויזיה משתמשים במסך נוסף תוך כדי הצפייה בו – בין אם בסמארטפון, בטאבלט או בלפטופ. הם גולשים בזמן זה באינטרנט, משחקים בנייד, נכנסים לרשתות חברתיות או עונים למיילים מהעבודה. יש גם כאלה שעושים סידורים בבית כשהטלוויזיה דלוקה, מדברים בטלפון, קוראים או לומדים.

למרות הפיצול בקשב, המחקר מעלה שהצפייה בטלוויזיה היא עדיין אירוע חברתי. 72% מהישראלים מדווחים שהם בדרך כלל צופים בטלוויזיה בחברה, עם עוד פרטנר אחד לפחות.

במרבית הבתים, הישראלים עדיין אוהבים את המסך גדול – 74% מהם העידו שזהו האמצעי העיקרי שלהם לצפייה בתכני טלוויזיה כשהם נמצאים בבית. לצד זאת, ניכרת מגמת עלייה בצריכת התוכן הטלוויזיוני במסכים ניידים ו-18% מהישראלים מדווחים כי עיקר הצפייה שלהם בתכני טלוויזיה נעשית במחשב ובסמארטפון. ככל שהגיל נעשה צעיר יותר, כך הצפייה מתפצלת יותר: 37% מהישראלים בגילאי 18 עד 34 צופים בתכני טלוויזיה גם במחשב ובמסך הסמארטפון כעניין שבשגרה. לעומתם, רק 11% מהצופים בגילאי 55 ויותר עושים זאת.

מה עם דור ה-Z?

המחקר בדק גם את ילדי דור ה-Z ומצא אצלם תמונה שונה. לפי הנתונים, מחצית מהילדים עד גיל שנתיים צופים בממוצע שעתיים ביום בתכני טלוויזיה – שעה מול מסך הטלוויזיה ושעה מול הסמארטפון, הטאבלט או המחשב. ככל שהם גדלים, עולה מספר שעות הצפייה הכוללות, וכן חלקם של המסכים הניידים בצפייה: מגיל 6, הילדים עוברים אל המסך הנייד כאמצעי הצפייה העיקרי.

גם השעות שבני הנוער בגילאים 13 עד 17 מקדישים לתכני טלוויזיה נמצאות בעלייה, ו-"זמן המסך" שלהם עומד על יותר משש שעות מדי יום, כאשר חלק מהצפייה נעשית במקביל. צפייה במקביל היא תופעה עולמית ורק באחרונה חשף מחקר של רשות התקשורת הבריטית OFCOM, שצרכן התקשורת בממלכה צורך תקשורת (כלשהי) בממוצע 14 שעות ביום.

הישראלים גילו את יוטיוב – גם בטלוויזיה

במסגרת המחקר נבחנו גם התכנים שהישראלים צורכים ומסתבר שהצפייה בסרטונים ביוטיוב, שכבר הפכה לחלק מחייהם של יותר מ-90% מהישראלים, נכנסת גם לטלוויזיה: ביותר משליש מהבתים, צופים בתכנים מהאפליקציה הפופולרית על גבי מסך הטלוויזיה ולא רק בסמארטפונים או במחשבים. הילדים דומיננטיים גם כאן, אולם גם המבוגרים עושים זאת: הם שותפים לצפייה בתכני טלוויזיה ביוטיוב במידה זו או אחרת ב-80% מהבתים.

שירות סטרימינג יחד עם שירות הטלוויזיה. צילום אילוסטרציה: BigStock

עידן הסטרימינג הגיע גם אלינו (רק היום סלקום הודיעה שהתכנים שלה זמינים גם בטלוויזיה של אמזון) ואתו גם התופעה העולמית של שירותי תוכן בינלאומיים, ובראשם נטפליקס. מהמחקר עולה שהישראלים גילו השנה את נטפליקס ו-77% מהמנויים לשירות בארץ הצטרפו אליו במהלך השנה האחרונה. בהתאם למגמה שניכרת בארצות הברית, שבה יותר ממחצית ממשקי הבית מנויים לשני שירותי סטרימינג מעבר לחבילת הטלוויזיה הרב ערוצית שלהם, גם בישראל צפויה להתגבר המגמה של הוספת שירותי תוכן, עם כניסתן של חברות נוספות המציעות שירותי תוכן בינלאומיים ישירות ללקוח.

מגמה עולמית נוספת – של צפייה נדחית – מתחזקת בישראל גם כן. הדו"ח של פרטנר מגלה שיותר מ-60% מצופי הטלוויזיה בישראל כבר התרגלו לצפות בתוכן בזמן שהם קובעים לעצמם, ולא בזמן שקבעו להם מתכנני לוחות השידורים בערוצים השונים. הם עושים זאת באמצעות הקלטת תכנים, שירות Catch up וצפייה בתכניות שישנן בספריית ה-VOD של שירות הטלוויזיה שהם מנויים עליו. עבור חמישית מהצופים, הצפייה הנדחית היא האופן הקבוע בו הם נוהגים לצפות בטלוויזיה, והם כמעט שלא פותחים את הטלוויזיה במיוחד על מנת לצפות בתכנית מסוימת.