האם אינטרסים רגולטוריים ועסקיים מאטים את האינטרנט בכוונה?

נתחיל מהסוף – האינטרנט הוא הזירה המרכזית בה מנוהל העולם, כולנו חיים בו ותלויים בו למגוון פעולות. אך בעוד שהוא מהווה עבורנו צורך בסיסי, קיומי כמעט, בישראל 2018, תמונת המצב העגומה היא שעדיין מרבית תשתית התקשורת אינה מהימנה, מהירה או בת-השגה, זאת למרות שישנן בהישג יד טכנולוגיות לאינטרנט מהיר. אך מדוע זה המצב והאם מישהו מונע מאיתנו, הצרכנים, אינטרנט מהיר בכוונה תחילה?

כמו בכל שוק ובכל ענף, גם במקרה הנוכחי, כניסתן של חברות התשתית החדשות, אמורה הייתה ליצור תחרות ולהטיב עם הצרכנים, הן ברמת המחירים והן ברמת האיכות. אך הבעיה המרכזית הייתה ונשארה העלות העצומה הכרוכה בפריסת תשתיות חדשות. בנוסף, קצב הפריסה האיטי, והמטרד הצפוי לציבור בעת ביצוע עבודות התשתית, הובילו את משרד התקשורת לאפשר לשחקנים החדשים לעשות שימוש בתשתית הקיימת של הוט ובזק וכך, בחרו השחקנים החדשים להתמקד בעיקר בבניינים מרובי דיירים, ואילו בניינים אחרים או אזורים שהיו עד כה נטולי אינטרנט, לא זכו ליהנות מהתחרות החדשה.

מנתוני משרד התקשורת עולה כי כ-80% ממשקי הבית בישראל מחוברים לרשת, אך מהירות הגלישה הממוצעת נמוכה באופן משמעותי ביחס לעולם, וזאת בשל השימוש בטכנולוגיית כבלי הנחושת הישנה ועלויות החלפת התשתית הגבוהות. טכנולוגית כבלי הנחושת, שבאמצעותה מחוברים מרבית משקי הבית בישראל, גורמת לגלישה אטית ולא יציבה ובעוד שהצורך במהירות גלישה גבוהה הוא שריר וקיים, ספקיות האינטרנט מתקשות לספק פתרון איכותי.

אימוץ טכנולוגיית "הגלים המילימטריים" – ייעול פוטנציאלי

פרויקט פריסת הסיבים של בזק, שבוצע לפני כעשור, אמור היה לתרום להגברת מהירות הגלישה בבתים. במסגרת הפרויקט, פונו מרכזיות והוחלפו כבלי נחושת ראשיים מהמרכזיות ועד לארונות השכונתיים, אך מהארונות הראשיים ועד לבתים, עדיין פרוסים כבלי נחושת ישנים. תהליך החלפת הסיבים בתוך בניין הוא מורכב מאוד – יש להשחיל סיב לכל דירה מקומת הקרקע בבניין, או כמו במרבית המקרים, מארון הסעף השכונתי הראשי. אך מה עושים עם בניינים שנבנו ברחובות שבהם לא קיימת צנרת תת קרקעית? וכיצד ניתן להימנע מהעלויות האדירות הכרוכות בהחלפת התשתיות מן היסוד?

אין עוררין כי אימוץ טכנולוגיות חדשות, כדוגמת טכנולוגיית "הגלים המילימטריים" תייעל ותקצר את פרישת הפס רחב, ותהפוך אותו לבר השגה יותר מבעבר. מדובר בטכנולוגיה אלחוטית, משלימה לטכנולוגיית הסיבים האופטיים, המאפשרת הקמה מהירה של חיבור אינטרנט במהירות עד 10 ג'יגה ביט לשנייה. חברות, ארגונים וערים שלמות ברחבי העולם משלימות את פרישת הסיבים שלהן באמצעות טכנולוגיה זו, וגם משרד התקשורת הישראלי סימן אותה כתשתית אלטרנטיבית לעידוד התחרות בשוק הפס הרחב הפרטי והעסקי בארץ.

תמיכתו ואמונתו של שר התקשורת הנוכחי, איוב קרא, מאפשרת הטמעה הדרגתית של הטכנולוגיה האלחוטית, שבטווח הארוך תטיב עם כולנו. אם אנו רוצים להיות עדים לרפורמה חדשה, בדומה לרפורמת הסלולר, עלינו לקוות כי מגמה זו, של הטמעת פתרונות אלחוטיים, תימשך גם בשנים הקרובות ושלא יצוצו חסמים חדשים. כדי שמציאות זו תתקיים בפועל, החברות, הרגולטור, ויתר בעלי העניין צריכים לשלב כוחות ולראות את טובת הצרכן בלב העניין.

הכותב הוא מנכ"ל חברת הטכנולוגיה העילית Siklu – המפתחת, מייצרת ומשווקת פתרונות תקשורת מתקדמים