"בעידן המחשב הקוונטי, הביטקוין ייפרץ אם לא יועבר לאלגוריתם חסין"

"אם לא יועבר לאלגוריתם חסין מפני פיצוח במחשב קוונטי, מרכיב ההצפנה של הביטקוין ייפרץ ב-2026", כך הזהיר ד"ר ואדים לובשבסקי, חוקר הצפנה במרכז המחקר של יבמ בציריך. ד"ר לובשבסקי אמר את הדברים במהלך מפגש עיתונאים שנערך במרכז לפני ימים אחדים.

לדבריו, "אם הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הביטקוין תיפול לידיים הלא נכונות, המערכות השולטות בתנועת הכסף לא תהיינה בטוחות יותר. ניתן יהיה ליירט העברות ולרוקן חשבונות".

הוא הוסיף כי "ככל שמפתח ההצפנה קטן יותר, הנתונים יהיו חשופים יותר מהר. גודל המפתח של הביטקוין הוא כזה שעלול להישבר ב-2026. לכן, צריך להשתמש במתמטיקה מסוג חדש – מעין ביטוח נגד פגעיהם של המחשבים הקוונטיים. פשוט צריך למצוא אלגוריתם אחר מזה שמפרק לגורמים. אין צורך במחשב קוונטי כדי לפתח אלגוריתמים כאלה".

לובשבסקי אמר שעל יוצרי המטבע הווירטואלי, כמו גם על יוצרי מידע בכלל, שדורשים הצפנה לטווח ארוך, להעביר כבר כיום את התוצרים שלהם לאלגוריתמים חסינים, עוד לפני שהעידן הזה מתחיל. לדבריו, "הסיבה לחוזקו של המחשב הקוונטי היא שבעוד שכדי להכפיל עוצמה של מחשב קלאסי פי מיליארד נדרשים מיליארד טרנזיסטורים, כדי להכפיל את כוחו של מחשב קוונטי פי מיליארד מספיקים 30 קיוביטים. זאת, כי קצב גידול יכולת החישוב במחשב קוונטי הוא מעריכי".

"אמנם, לא כל בעיה תיפתר פי מיליארד יותר מהר בשימוש במחשב קוונטי של 30 קיוביטים, אבל הבעיה העיקרית שהוא כן יוכל לפתור תהיה בעיית ההצפנה במפתחות ציבורי ופרטי", אמר לובשבסקי.

שבב קוונטי של שני קיוביט של יבמ, במרכז המחקר בציריך. צילום: אבי בליזובסקי

עוד הוא ציין ש-"אף אחד לא יודע מתי ייבנה מחשב קוונטי אוניברסלי, אבל רבים מעריכים שזה יקרה ומשקיעים בכך הרבה כסף, כולל יבמ". כך או כך, אמר, "כעת, כשהמחשבים הקוונטיים עדיין חלשים יחסית, יש לנו חלון זמן להכניס לשימוש הצפנה חדשה, חסינה מפני פיצוח במחשבים אלה. צריך להשתמש בהצפנה חדשה ביחד עם הצפנה קיימת, ובשנה הבאה יבמ תציג כמה מערכות כאלה בכנס המחשוב הקוונטי שלה".

לובשבסקי סיכם באמרו כי "רבים הגישו הצעות לתקנים בתחום וההערכה היא שעד 2023 יפותחו מספר תקנים, אבל עצתי היא לא לחכות ולפעול כבר עכשיו, משום שממילא מרבית ההצעות דומות ובכל מקרה, כדאי יהיה להשתמש בשיטות ההצפנה החדשות ביחד עם אלה הקיימות".

סיור במרכז המחשוב הקוונטי של יבמ בציריך

בהמשך ערך לעיתונאים מתיאס מרגנטאלר, פוסט דוקטורנט במעבדת המחקר של יבמ בציריך, סיור במתקן, שבו נמצא מחשב קוונטי צנוע – שמכיל רק שני קיוביטים. הדבר הראשון שרואים בסיור הוא שני מכלי קירור עצומים, שמקררים כל אחד שבב קוונטי אחד לטמפרטורה קרובה מאוד לאפס המוחלט – פחות מחצי מעלה מעליו. סביב המכלים הללו נמצאות קופסאות עם מקלדות וסיבים אופטיים, המחברים בינם לבין המעבד שנמצא בתוך המקרר באמצעות קרינת מיקרוגל בעוצמה נמוכה. זאת, כדי לבצע את החישוב מבלי לגרום להתחממות המחשב הקוונטי.

מתיאס מרגנטאלר, פוסט דוקטורנט במעבדת המחקר של יבמ בציריך, מדריך את העיתונאים בסיור. צילום: אבי בליזובסקי

המחשבים הקוונטיים החזקים באמת של הענק הכחול נמצאים ביורקטאון שבמדינת ניו-יורק, ארצות הברית. אחיהם הקטן בציריך נועד למשימה אחת: לבדוק ארכיטקטורות חדשות לשבבים קוונטיים – שנבנים בבניין אחר באותו קמפוס.

מערכת הקירור של המחשב הקוונטי במעבדות יבמ בציריך. צילום: אבי בליזובסקי

על אף שמדובר במחשב מרשים, מחשב הקוונטים האירופי של יבמ עדיין לא יכול עדיין לפצח צפנים. מומחים מעריכים שיידרשו אלפי אם לא מיליוני קיוביטים כדי לעמוד במשימה. למרבה המזל, מדעני יבמ כבר פיתחו קריפטוגרפיה חסינה למחשוב קוונטי, שיכולה למנוע מהתרחיש לצאת לפועל, והיא זמינה כבר כיום. הדבר מסביר מדוע המחשב ממוקם בציריך, אחד ממרכזי הבנקאות הגדולים, בקרבה ללקוחות כמו ברקליס וג'יי. פי. מורגן, שמתחילים לנסות את טכנולוגית המחשוב הקוונטי של יבמ.

הכותב היה אורח החברה באירוע.