נפגעתם בעבודה; מה אתם יכולים לקבל מהמדינה?

אחד הדברים הלא נעימים, שאנחנו מייחלים שלא יקרה לנו, הוא תאונת עבודה. ההיעדרות מהעבודה מכורח, הכאבים במקרים מסוימים ועוד מה שקורה אחר כך הם דברים לא רצויים. אלא שהרצוי הוא לא תמיד המצוי ותאונות עבודה לפעמים קורות. אולי תתפלאו לקרוא, אבל גם בחברות היי-טק.

בחלק מהמקרים האלה, העובד שלו קרתה התאונה זכאי לגמלה מהמדינה. אלא שלא כולנו עורכי דין ובעלי ניסיון מול הביטוח הלאומי, או יודעים איך לתבוע את מה שמגיע לנו ממי שצריך לתת לנו את זה, ולכן אני משיב כאן על כמה שאלות בסיסיות שיש לדעת – רצוי עוד לפני שתקרה לכם תאונת עבודה (בתקווה שלא, כמובן).

מתי קיימת זכאות לגמלה?
על פי חוק הביטוח הלאומי, כדי שהאדם יהיה זכאי לנכות כללית, עליו לעמוד בדרישות מחמירות יותר מאשר הדרישות שבהן יצטרך לעמוד נפגע עבודה. כך, בין היתר, אצל נפגע נכות כללית, כתנאי לקבלת גמלה חודשית, על האדם להיות בעל נכות רפואית של לפחות 40% ולאבד את כושר השתכרותו, לפחות באופן חלקי. לעומתו, נפגע עבודה חייב להיות בעל נכות של 20% ואין צורך שיאבד את כושר השתכרותו.

כמו כן, נפגע עבודה זכאי לקבל תגמול כספי כלשהו כבר מ-9% נכות. ובניגוד לנכות כללית, שבה מוגבלת הגמלה לסכום נמוך באופן יחסי, הרי שאצל נפגע עבודה, נגזר הסכום משכר העובד. ניתן לקרוא על כך עוד בספר תאונות עבודה ומחלות מקצוע, מאת טומשין ואחרים.

מה בודק בית המשפט?
חלק מהמקרים הללו לא נגמרים בביטוח הלאומי ומגיעים לבית המשפט. לפני שאתם באים בפני השופט, כדאי לדעת שבנכות כללית שנגרמה כתוצאה מנזק שאירע לכם (לדוגמה, החלקתם על רצפה רטובה בחנות), בית המשפט בוחן: האם מי שנתבע במעשה רשלני או מכוון שגרם נזק לנפגע אכן אשם? האם הנתבע יכול היה למנוע את הפגיעה? האם הוא פעל בזהירות סבירה למניעת הפגיעה? וכדומה.

לעומת זאת, בפגיעה בדיני עבודה (לדוגמה: החליק על רצפה רטובה בעבודה) – בית המשפט בוחן האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה של הנפגע. לדוגמה, האם הנפגע היה שם במסגרת עבודתו.

מהו הסיכוי לקבל את הפיצוי שנקבע?
כאשר מדובר בנפגע נזיקי, מי שאשם בנזק שנגרם לנפגע ישלם לו. אלא שבמקרה שהמזיק לא מבוטח בביטוח צד ג' ואין לו כסף לשלם את הפיצוי, הנפגע יתקשה לקבל אותו. לעומת זאת, נפגע עבודה מקבל את הכסף מהמוסד לביטוח לאומי. כלומר, מהמדינה.

מהו עיקרון הפיצוי?
בדיני נזיקין, על המזיק לשלם לנפגע פיצוי שיביא את הניזוק, ככל הניתן, למצב שהיה לפני קרות הנזק. לעומת זאת, בפגיעה בעבודה, הפיצוי מחושב לפי תשלום הפרמיה ששילם המבוטח על פי משכורתו, ובכפוף לתקרת השכר הקבועה בחוק. כך שגם במקרה שאחוזי הנכות לא פגעו בכושר השתכרותו של העובד והוא ממשיך לעבוד כרגיל – הוא יקבל קצבה חודשית לכל חייו.

כיצד מבוצע הפיצוי?
בדין הנזיקי, אופי הפיצוי הינו, ככלל, תשלום חד פעמי שמשלם המזיק לנפגע. לעומת זאת, הפיצוי לנפגע עבודה משולם לו מדי חודש בחודשו עד סוף חייו.

בנוסף, בדין הנזיקי, הפיצוי הוא בצורת תשלום כסף. לעומת זאת, בפגיעה בעבודה, בנוסף לפיצוי הכספי, זכאי הנפגע לריפוי, שיקום והכשרה מקצועית.

האם ניתן לשנות את אחוזי הנכות במהלך השנים?
בדיני נזיקין, לאחר שנקבע פסק הדין, לא יוכל הנפגע לשוב ולתבוע את המזיק בגין אותו המקרה. אל מול זאת, בפגיעה בעבודה, נפגע שמצבו הוחמר יוכל לבקש מהמוסד לביטוח לאומי שיעלה את אחוזי הנכות שלו. אלא שאליה וקוץ בה, או לפחות קוץ קטן: המוסד לביטוח לאומי יכול מצדו לבדוק מחדש את אחוזי הנכות של הנפגע, במקרה שהוא חושב שמצב הנפגע השתפר.

לסיכום, אם, חלילה, נפגעת, עדיף לעשות את כל האפשר כדי להיחשב כנפגע עבודה ולא כנפגע נכות כללית.

בכתבות הבאות אתאר מהי בדיוק פגיעה בעבודה ואילו מקרים נחשבים ככזו.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.