מהי תאונת עבודה?

בשבוע שעבר פתחתי כאן בסדרת טורים על תאונות עבודה, שבמסגרתה אני דן בהיבטים משפטיים שונים של הנושא. טור הפתיחה עסק בשאלות: מה יכול נפגע תאונת עבודה לקבל מהמדינה? ומדוע כדאי לו להיות מוכר ככזה ולא כבעל נכות כללית רגילה? בטור זה אני מבקש לדון בשאלה: מהי תאונת עבודה?

עוד לפני שנצלול לעומקו של עניין, אציין שתאונת עבודה חייבת להכיל את כל המרכיבים הבאים: שתהיה זו תאונה, בעבודה, תוך כדי ועקב העבודה, שתכלול פגיעה גופנית ושיתקיים קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה הגופנית.

מהי תאונה?
קיימים שני סוגי תאונות. הראשון הוא תאונה מגורמים הנראים לעין (לדוגמה, החלקה או כוויה) – בה צריך להתקיים מבחן הפתאומיות: תאונה שהתרחשה באירוע פתאומי, חד פעמי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום. כלומר: לקבוע בדיוק מתי הוא קרה והיכן.

הסוג השני הוא תאונה מגורמים שאינם נראים לעין. לדוגמה, פריצת מחלה (נניח אירוע מוחי) עקב אירוע חריג בעבודה. במקרה זה צריך להתקיים מבחן האירוע החריג: אירוע לא שגרתי שקרה לפני קרות הפגיעה הגופנית. למשל, מאמץ גופני, התרגשות או מצב של לחץ. כך, בפס"ד יפה נ' הביטוח הלאומי הוכר אירוע חריג לאחר שהעובד קיבל בפתאומיות הודעת פיטורים ללא כל התראה מוקדמת. וכך הוכר אירוע חריג לאחר שהעובד איחר לעבודתו, וכתוצאה מכך התווכח עם הממונה עליו, והוויכוח השפיע בצורה חריגה על העובד.

מה פירוש בעבודה?
על העובד להוכיח שהתאונה אירעה בעבודתו. במקרה שהיא אירעה במשך עבודתו בשטח של החברה – הדבר ברור. אך מה הדין כשהעובד נפגע בהשתלמות מטעם העבודה מחוץ למשרדי החברה? או בפעילות ספורטיבית שערכה החברה לעובדיה? או בנופש של החברה?

במקרה של עובד שכיר, מתקיים המבחן הדו שלבי: בשלב הראשון יש לבדוק האם הפעילות שבה אירעה התאונה נחשבת כפעילות נלווית לעבודה – את זיקתו של האירוע לעבודה ואת מידת העניין של המעסיק באירוע. בשלב השני יש לבדוק האם האירוע שבו התרחשה התאונה היה חלק בלתי נפרד מהפעילות הנלווית ולא במנותק ממנה. לדוגמה, עובד שנפל בהשתלמות של החברה שנערכה מחוץ למשרד עומד במבחן הדו שלבי, אבל אם הוא היה בהשתלמות ויצא מיוזמתו לשיט בסירה, שבמהלכו נפל – הוא לא עומד במבחן זה.

מהו הקשר הסיבתי הנדרש בין התאונה לעבודה?
על פי סעיף 83 לחוק, תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה – רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך.

מה פירוש פגיעה בעבודה?
על פי הפסיקה, כשלא קיימת פגיעה גופנית – אין פגיעה בעבודה. לדוגמה, עובד שנפל אך לא נגרם לו נזק כתוצאה מהנפילה, אזי אין הדבר נחשב כתאונת עבודה. בפס"ד המוסד לביטוח לאומי נ' נזרד נקבע כי די בכך שנגרם לעובד אירוע של תאונה וכתוצאה מכך הוא סובל מכאב על מנת שתקום לו הזכאות להכרה בתאונת עבודה.

מה פירוש קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה הגופנית?
על העובד להוכיח שהנזק אירע בשל התאונה. ישנם מקרים שבהם הקשר הסיבתי ברור (לדוגמה, נגר שנחתך ממסור במהלך עבודתו בנגריה). אך קיימים מקרים שבהם יש מספר גורמים אפשריים לפגיעה. לדוגמה, עובד שטען שקיבל אוטם שריר הלב עקב אירוע חריג בעבודה, אך ייתכן כי זה אירע כתוצאה ממחלה טרשתית שהתפתחה בגופו לפני התאונה או כתוצאה מיתר לחץ דם.

לסיכום, עובד שנפגע בתאונה – מוטב שיבדוק האם הוא זכאי להיחשב כנפגע בתאונת עבודה. לא תמיד כשעובד חושב שאירוע מסוים הוא תאונת עבודה הוא אמנם כזה על פי החוק והפסיקה.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.