"המטרה – לאפשר לכל תושבי ישראל לחיות במקום חכם"

"בסופו של יום, כל פרויקט של עיר חכמה עולה הרבה מאוד כסף. מנגד, עיר לא יכולה שלא להיות חכמה – זהו צו השעה. אלא שבמקביל, גדלים הפערים בין רשויות מקומיות חזקות ועצמאיות לרשויות שבפריפריה. לכן, המטרה היא לאפשר לכל תושבי ישראל לחיות במקום חכם", כך אמר אופיר פז-פינס, ראש המכון לשלטון מקומי בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב.

פז-פינס, לשעבר שר הפנים (שאחראי על השלטון המקומי) ושר המדע, התרבות והספורט, דיבר בכנס Smart City 2019 של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') באולם הכנסים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים העוסקים בתחום. את האירוע הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי פז-פינס, חזון המכון שבראשותו הוא "להפוך למוקד ליצירת ידע חדש ורלוונטי בנושאי השלטון המקומי – ידע שיקדם את ההבנה לצרכי המדיניות ואת יכולת היישום של מדיניות ברשויות המקומיות בישראל. מטרתו היא לחזק את המשילות של השלטון המקומי באמצעות מחקר, הוראה והכשרת דור העתיד, להפיץ ידע, לשתף בניסיון מצטבר ולהוות מעבדה ליצירת רעיונות חדשים".

הוא מנה את תפקידיהן של הרשויות המקומיות: "פיתוח שטח הרשות, שיפור רווחת התושבים, אספקת מערכות חינוך, רווחה ותעסוקה, ואספקת שירותים ותשתיות".

"יש פה סיפור לא פשוט: הקשר של עיר חכמה לערי המרכז החזקות והעצמאיות, אל מול הקשר שלה לערי הפריפריה ולערים מוחלשות. יש צורך להתמודד עם מצב זה, על מנת שלא להגדיל את הפערים", הוסיף.

פז-פינס ציין כמה יתרונות של העיר החכמה: "שיפור איכות החיים, חינוך, בטיחות, רווחה, תחבורה ואיכות סביבה, וכן שיפור וייעול השירות לתושבים. עוד יתרונות הם שיפור הכלכלה העירונית, יצירת כלכלה שיתופית, התייעלות תפעולית, שיפור התדמית ובניית שקיפות לתושבים. היא באה לידי ביטוי בשורה של דברים, למשל בנייה של מערכת תאורה חכמה, מערכות BI וניהול הפינוי של הזבל".

איך פותרים את הפער בין הרשויות החזקות לחלשות?

השר לשעבר אמר כי "נדרשים השקעה ראשונית גבוהה, כמו גם תכנון ארוך טווח. בלי בניית אסטרטגיה לתחום זה לא יצלח. הנושא לא יקודם רק על בסיס מהלכים טקטיים. לאחר תכנון האסטרטגיה, יש לבנות ממשקים של כלל המערכות בעיר לאלה של העיר החכמה. עוד יש להקים רשת תקשורת אופטית ותשתיות לתמיכה בהן. כך, ברצון לקדם את הרשויות ולהפוך אותן לחכמות, אנחנו יוצרים בעיה שמעצימה את אי השוויון בשלטון המקומי".

פז-פינס ציין ש-"הפתרונות לכך הם בכמה רמות: הפעילות של המשרד לשוויון חברתי, במסגרת מיזם ישראל דיגיטלית. במשרד מבינים את חשיבות הנושא שעליו אני מדבר ועוזרים לרשויות נטולות כסף; הקמת פרויקטים חכמים בערים פריפריאליות; סבסוד ממשלתי; הקמת קרנות למימון פרויקטים של ערים חכמות; הכשרת כוח אדם מקצועי לתחום; שינוי חקיקה שיאפשר לרשויות לחלוק ידע ולשתף אותו; ואשכולות דיגיטליים".

לסיכום הוא אמר כי "לדיגיטל אין גבולות מוניציפליים, חייבים לאפשר שירותים רב עירוניים. אם נצליח עם הפתרונות שאני מציע, נוכל למנוע מצב שבו העיר החכמה משרתת את הרשויות החזקות כלכלית, שנמצאות במרכז הארץ – ואילו לתושבי הפריפריה הכלכלית, או הגיאוגרפית, לא תהיינה ערים שכאלה, כי אין לעיריות משאבים למימוש חזון העיר החכמה".