ביקורת חריפה על הממשל בגרמניה בעקבות פריצת ענק

רשויות הגנת המידע בגרמניה חוטפות על הראש, לאחר שנתגלה כי במשך שבועות הן ידעו על דליפת ענק של נתונים אודות מאות פוליטיקאים – ולא דיווחו על כך למשטרה.

עיתונאים, ידוענים ופוליטיקאים – כולל הקנצלרית, אנגלה מרקל – הם בין אלה שנתוניהם האישיים פורסמו ברשת לאחר מתקפת סייבר, שאירעה בדצמבר האחרון, אולם דבר קיומה לא פורסם עד לסוף שבוע זה. בנוסף, זהות ההאקרים לא נחשפה, והחשדות הן שמדובר בהאקרים תומכי מפלגת ימין קיצונית או רוסים.

הנתונים שנחשפו הם פרטי אנשי קשר, צ'טים פרטיים, כתובות מייל, מספרי טלפון ונתונים פיננסיים של מאות פוליטיקאים בכירים – מקומיים וארציים, כמו גם תמונות אישיות של ידוענים, תכתובות ווטסאפ ופרטי עיתונאים ואנשי טלוויזיה. מדובר בנתונים ששייכים לפוליטיקאים מכל המפלגות בגרמניה, למעט ממפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) – מפלגת ימין קיצוני שחוותה בבחירות האחרונות עלייה מטאורית, עד כדי כך שמרקל נאלצה להכניס אותה לקואליציה, בניגוד לרצונה. כלל הנתונים שנגנבו פורסמו בטוויטר.

כלי התקשורת קבעו כי זהו "אירוע אבטחת המידע הגדול ביותר בהיסטוריה של גרמניה". יצוין כי בעקבות הפרסום, משרד הפנים בברלין מסר שאין כל עדויות לכך שמערכת מחשוב פרלמנטרית או ממשלתית נפרצה. עוד מסר המשרד כי כלל לא ברור שאכן הייתה פריצה ושהיא זו שהביאה לפרסום, ושייתכן שדלף המידע נבע מכך שמישהו שהיה בעל גישה אליו הוא שחשף אותו.

חילופי האשמות בין גורמים בממשל

בתקשורת הגרמנית פורסמו חילופי האשמות בין המשטרה הפדרלית של גרמניה (ה-BKA) למשרד הפדרלי לאבטחת מידע (ה-BSI). זה האחרון ידע, ככל הנראה, על הדליפה במשך שבועות, אולם לא טיפל בה. דבר האירוע נודע למשטרה רק ביום ו' האחרון. מנגד, ארנה שונבוהם, נשיא ה-BSI, אמר כי אנשיו עדכנו במהלך דצמבר את חלק מהפוליטיקאים שפרטיהם דלפו, וכי "הוקם צוות תגובות נייד לאירוע". דיטמר בארץ', ראש מפלגת Die Linke השמאלנית, אמר כי הדברים הללו בלתי מקובלים לחלוטין ושאל: "האם למשרד יש מה להסתיר"?

מימדיה האמיתיים של הדליפה עדיין אינם ידועים. שר הפנים הגרמני, הורסט זיהופר, אמר כי הרשויות "עמלות קשות" כדי למצוא את האחראי לפשע. שרת המשפטים הגרמנית, ד"ר קתרינה ברלי, ציינה שהייתה זו "מתקפה רצינית" וש-"האנשים שעומדים מאחוריה רוצים לפגוע בביטחון של הדמוקרטיה שלנו ובמוסדותינו".

כלי התקשורת בגרמניה עסקו לא רק בשאלה מיהו האחראי בממשל, מי ידע ולא פעל ומי לא ידע ולמה, אלא גם בשאלה איזה מידע לא פורסם, או טרם פורסם – ויפורסם.