כיצד מיישמים עיר חכמה בעיר חדשה?

נושא העיר החכמה מועלה, בדרך כלל ומטבע הדברים, בערים ותיקות. די אם אזכיר שאחת הערים הבולטות בתחום היא העיר העברית הראשונה – תל אביב. אלא שהגיוני שקל יותר לבצע פרויקטים חדשניים בעיר שיכולה להיות חכמה כבר מהקמתה, כלומר: בעיר חדשה, או ביישוב חדש.

אחת המועצות המקומיות החדשות, באופן יחסי, בישראל היא חריש. ראש המועצה, יצחק קשת, שלא מכבר נבחר לתקופת כהונה נוספת, הגיע לכנס הערים החכמות Smart City של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה באולם הכנסים LAGO בראשון לציון, כדי לדבר על הנושא ולספר על הנעשה בתחום ביישובו.

קשת הגדיר את עצמו כ-"חסיד של חדשנות". הוא ציין כי "קיבלנו בחריש, כיישוב חדש יחסית, הזדמנות ליישם את נושא העיר החכמה ולקחנו אותה בשתי ידיים. הטמענו בתשתיות שלה את כל מה שלא יכולות לעשות ערים קיימות, ותיקות וחזקות ככל שתהיינה, על מנת להגיע לעיר חכמה. כרתנו הסכם עם סלקום לביצוע משותף של פרויקטים בתחומי הביטחון, החיישנים, ה-Wi-Fi העירוני, לחצני מצוקה ומכרז שו"ב לתכלול העיר החכמה".

הוא דיבר על החשיבות של חיבור הקהילות בערים לנושא העיר החכמה, ואמר כי בלעדיו עיר לא יכולה להיות חכמה באמת. "בחריש", ציין, "אנחנו משקיעים בקהילות, ואני מאמין שנהיה אחת מהערים החכמות המובילות בישראל".

"העולם משתנה בקצב מהיר וכדי להישאר רלוונטיים, עלינו להשתנות מהר, לזהות את ההזדמנויות, וכמנהיגים – לצפות את העתיד", הוסיף קשת. "התפקיד שלנו הוא להמציא את עצמנו מחדש מדי יום. מי שמובילים כיום את השינוי ואת החדשנות הם אנשים צעירים עם מוח קודח, שמפתחים דברים חדשים ופורצי דרך, והתפקיד של המנהיגים הוא לזהות אותם ולא להפריע להם".

ככלל, הוא אמר, עיר חכמה צריכה להיות אקולוגית ולאפשר איכות חיים טובה לתושבים – כדי שבתחרות בין הערים, לא יבחרו בעיר אחרת. מדובר, לדברי קשת, שהטכנולוגיה אמנם תורמת למימושה, אבל היא לא טכנולוגית בעיקרה. "זו תפיסה ששמה את התושב במרכז. על פרנסי הערים להסתכל מלמטה – לראות את האתגרים והצרכים של התושבים, ומשם לעלות למעלה. עליהם לשאול: מה מחפש וצריך כל תושב? אילו דברים ייתנו לו ערך מוסף בעיר שהוא גר בה?"

"כשמדברים על עיר חכמה, אין תורה אחת ברורה, כי מדובר בנושא שמתפתח מדי יום, אבל יש דברים שלא משתנים, ויש להבין שבסופו של דבר, מדובר באדם, בתושב הפשוט, ובמה שהוא מקבל מכך. גם אם יש טכנולוגיות משוכללות ומתקדמות – הוא המטרה", סיכם קשת.

עיר חכמה? שכונה חכמה!

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, אמר כי "יש בנושא העיר החכמה הרבה מאוד דברים שלא מדברים עליהם. דוגמה אחת לכך היא הצורך בתקשורת. ידוע שבעולם המחשוב נדרשת תקשורת כדי להעביר מידע ממקום למקום, אבל כדי שזה יהיה יש צורך בסיבים אופטיים, וכדי שיהיו סיבים אופטיים צריך קודם כל לחשוב כיצד עושים זאת, באילו כבלים להשתמש וכיצד לפרוס אותם. כלומר, רק הטכנולוגיה בנושא התקשורת היא דבר בעייתי מאוד, וחשוב להדגיש שאין עיר חכמה בלי תקשורת".

אלתר סיפר על פרויקט שהחל ב-2010 בדוחה, בירת קטאר, להקמת שכונה חכמה בדאון טאון שלה. "לצורך הפרויקט פינו את כל תושבי השכונה, חפרו אותה שבע קומות כלפי מטה ובנו עיר תחתית שלמה מתחת לפני הקרקע, שבה שוכנו כל המערכות הטכנולוגיות לניהול העיר. כיום השכונה בנויה מחדש, והיא כוללת את כל השירותים של עיר חכמה, תוך עמידה במדד הפלטינום של עיר ירוקה", אמר.

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט. צילום: ניב קנטור

הוא ציין כי עלות הפרויקט הייתה 5.5 מיליארד דולר, השטח שבו הוא בוצע עומד על 310 אלף מ"ר, ונכליים בשכונה החכמה יותר מ-10,000 מקומות חניה מתחת לפני הקרקע ו-100 מבנים בגבהים שונים. "הפרויקט כולל יותר מחצי מיליון חיישנים, עשרות קילומטרים של סיבים אופטיים ודטה סנטר ענק", אמר.

"התשובה האינטואיטיבית לשאלה האם פרויקט שכזה יכול לקרות גם בישראל היא לא", אמר אלתר. "אלא שחריש היא דוגמה אחרת: העיר תוכננה לפני כ-10 שנים וחשבו בה מראש על הפרטים הללו. אלתרנט מנהלת את פרויקטי העיר החכמה בחריש מקצה לקצה – החל מכתיבת החזון והאסטרטגיה ועד למימוש המערכות השונות. בחריש נבנו בתוך התשתיות כל הקנים הנדרשים לעולמות התקשורת, ולכן אין צורך בחפירות כדי להעביר את כל הצנרות. זו דוגמה מצוינת למקום שבו חשבו על הדברים מראש".

"בישראל אין הרבה ערים שאפשר לתכנן אותן מראש, אבל מה שכן קורה הוא בנייה של שכונות חכמות – במגדל העמק, בנתניה, באלעד, בבני עיש, בנתיבות, בשדרות, בכרמיאל ועוד. חלקן כבר מתוכננות מראש בצורה נכונה, אבל חלקן לא – כלומר, יש בהן כבישים, אבל איש לא חשב על התשתיות הנדרשות לעיר חכמה. גופי התכנון, ברובם הגדול, חסרים את הידע איך לבצע נכון פרויקטי עיר חכמה, ולטעמי הדבר דורש תיקון, שכן תכנון נכון מההתחלה חוסך הרבה מאוד כספים בהמשך, לרבות בעלויות השוטפות", הוסיף.

לדברי אלתר, "כדי לסייע לרשויות המקומיות במימוש החזון בצורה נכונה בנינו, יחד עם החברה למשק וכלכלה, מסמך שמפרט כיצד מממשים שכונה חכמה בישראל. זהו מסמך המלצות שמכיל 13 פרקים בנושאי תשתיות תקשורת, תשתיות מחשוב שכונתיות, מצלמות אבטחה, לחצני מצוקה, תאורת רחוב, ניהול וניטור מבני ציבור, חניות עירוניות, שלטים שכונתיים חכמים, פחי אשפה חכמים, טיאוט עירוני, השקיית גינות ציבוריות ואיכות אוויר. הוא נועד לתת מתודולוגיית עבודה מסודרת, כדי שהרשויות שנכנסות לפרויקטי שכונה חכמה יעשו זאת בצורה טובה".