בחירות בצל איומי הסייבר והפייק ניוז

התגברות איומי הסייבר וההתערבות של מדינות בבחירות במדינות אחרות באמצעות הפצת פייק ניוז ברשתות החברתיות מעלות באופן טבעי את סף הרגישות לגבי מערכת הבחירות הנוכחית כאן, בישראל. השאלה היא האם המערכות שאמורות לסייע לכך שכל אחד יוכל לממש את זכותו הדמוקרטית ולהצביע, ולהבטיח את תקינות הבחירות, אכן ערוכות ומוגנות מפני תרחישים אפשריים, ובעיקר מתקפות סייבר ושימוש ברשתות החברתיות להפצת מידע כוזב כדי להשפיע לטובת מועמד אחד או אחר.

המודעות לסוגיות אלה אינה דבר חדש, אבל היא קיבלה ביטוי רב אמש, בעקבות דבריו של ראש השב"כ, נדב ארגמן, על כך שמדינה זרה, ששמה נאסר לפרסום, צפויה להתערב במערכת הבחירות. כבר לפני קצת יותר משנה וחצי, ביוני 2017, קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ישיבה משותפת עם ועדת המשנה לוועדת החוץ והביטחון, שדנה בהיערכות ועדת הבחירות המרכזית להגנה מפני איומי סייבר. היה זה הרבה לפני שמישהו ידע בכלל האם הבחירות יתקיימו במועדן החוקי או יוקדמו, כפי שאמנם קרה.

בדיון עלה שמסתבר שעל אף הקריטיות של עבודת ועדת הבחירות, היא לא מוגדרת כתשתית קריטית, ומתוקף כך לא כפופה לרשויות כמו מערך הסייבר. עם זאת, מנכ"לית הוועדה, עו"ד אורלי עדס, ציינה כי הוועדה פועלת בתיאום עם גופי הביטחון והסייבר.

"חייב להיות שיתוף פעולה בין הגורמים הנוגעים בדבר"

ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע, שיזם את הדיון המשותף, אמר שסיבת קיומו היא שבטיפול בהגנה על תהליך הבחירות חייב להיות שיתוף פעולה בין כל הגופים הנוגעים בדבר, כי מדובר בטיפול חוצה תחומים ולא ניתן להפקיד אותו בידי רשות אחת או משרד ממשלתי אחד. הוא ציין שהעובדה שהאחריות מצויה בידי גופם רבים היא סיבה לדאגה. "ממה שדיברתי עם גופים שונים, לא ראיתי שמישהו לוקח אחריות", הוסיף.

ח"כ ענת ברקו, יו"רית ועדת המשנה להגנה בסייבר של ועדת החוץ והביטחון, ציינה שבדיון שנערך בוועדה הועלתה הדרישה לשנות את החוק ולהגדיר את ועדת הבחירות כתשתית קריטית – דבר שטרם נעשה. עד היום, דרך אגב.

ברקו ציינה שמדאיגה אותה הסכנה של ההשפעה על הבוחרים דרך הרשתות החברתיות, לרבות דרך הפייק ניוז. משתתפים נוספים בדיון אמרו שפייסבוק חייבת לקחת חלק פעיל במלחמה נגד החדשות הכוזבות. בהקשר זה יש לציין כי הדיון נערך לפני שהתגלה חלק ניכר מהממצאים החמורים על מעורבות הרשת החברתית הגדולה בעולם וחברות שנעזרו בה בהשפעה על הבוחר בבחירות בארצות הברית, ולפני העדויות שנתן מארק צוקרברג בנושא זה בקונגרס האמריקני.

"הבעיה אינה בוועדה, אלא בשיח הפוליטי ברשתות החברתיות"

בדיון דיבר גם דוד סימן טוב, עוזר מחקר ב-INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא אמר שגם הגדרה של ועדת הבחירות המרכזית כתשתית קריטית לא תיתן מענה לבעיה. לדעתו, הבעיה אינה בכך אלא בשיח הפוליטי ברשתות החברתיות, ונושא התכנים נשאר פרוץ.

באותו הדיון השתתף גם הפרשן הפוליטי של חדשות ערוץ 2 (וכיום ערוצים 12 ו-13), עמית סגל, כמי שמסקר מערכות בחירות. סגל אמר כי ניסיונות ההשתלטות על השיח והשפעה דיגיטלית על בוחרים היו כבר במערכת הבחירות הקודמת. הוא ציין את הכתבה שבה חשף כיצד הליכוד שלח שמונה מיליון הודעות SMS ביום הבחירות – דבר שהביא במידה רבה לשינוי בתוצאות, שעד אז נטו לטובת המחנה הציוני. סגל סייג את דבריו בכך שאמר שאי אפשר לומר בוודאות שהליכוד הפיץ אז פייק ניוז, ובכלל – מדובר בתופעה לא חדשה, שהייתה קיימת גם בתקופת הטרום פייסבוק ואינטרנט בכלל. אלא שמאז העוצמה השתנתה ומכאן שהתופעה מקבלת תשומת לב רבה יותר, ציין.

ראוי להעיר כאן שתי הערות מהותיות: הראשונה, כמסקנה מהדיון ההוא בוועדת המדע, היא שמבין שני האיומים – סייבר ופייק ניוז – לא הטכנולוגיה קובעת אלא הטקסטים והמסרים. ההערה השנייה היא שמאז אותו דיון לא השתנה דבר וחוסר התיאום בין הרשויות בתחום הסייבר נשאר כשהיה. כל אחד מהשחקנים בזירה עושה את עבודתו בצורה הטובה ביותר, אבל הבעיה היא של תיאום וסנכרון, שיש להסדיר אותם בחוק. במערכת הבחירות הנוכחית זה כבר לא יקרה, ויש לקוות שחרף זאת, הגופים השונים האמונים על הנושא יצליחו למנוע כל השפעה שלילית על התהליך הכי חשוב בדמוקרטיה.