מהי מיקרוטראומה בעבודה?

סדרת כתבות זו כבר דנה בסוגי פגיעות שונים: תאונת עבודה ומחלת מקצוע ● השבוע הגיע תורה של המיקרוטראומה ● מהי? איך מאבחנים אותה? ומה אפשר לעשות אם נפגעים ממנה

14/01/2019 17:28
תנ"צ (בדימוס) ד"ר עו"ד אורי אנגלהרד. צילום פרטי

בכתבה קודמת הבהרתי כי קיימים יתרונות רבים לכך שעובד יוכר כנפגע בעבודה ולא כנפגע בנכות כללית רגילה. כמו כן, הבהרתי שכנפגע עבודה יוכר מי שנפגע בתאונת עבודה, או חלה במחלת מקצוע או במיקרוטראומה. בפעם שעברה הבהרתי מהי מחלת מקצוע. אבל למה הכוונה במיקרוטראומה?

ובכן, המיקרוטראומה היא פיקציה משפטית, שנועדה לפצות עובדים שנפגעו בעבודתם אך אינם יכולים להיחשב כנפגעים במחלת מקצוע או בתאונת עבודה.

מתי יוכר העובד כמי שנפגע במיקרוטראומה?

כדי שהעובד יוכר כנפגע עבודה בשל מיקרוטראומה, עליו להוכיח שחווה פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר, עד שהצטברות כל הנזקים הזעירים הביאה לנזק ממשי, שפגע בכושר עבודתו. אך במקרה שהעובד חלה בתהליך טבעי, כך שנגרמה הרעה מתמשכת במצבו הבריאותי ללא שניתן לגלות אירועים בודדים רצופים בעבודה שגרמו לכך – אין הדבר נחשב כמיקרוטראומה.

מתי פגיעות זעירות נחשבות למיקרוטראומה?

כאמור, מיקרוטראומה הנה רצף של תאונות זעירות. ממילא, כל תאונה זעירה צריכה למלא אחר דרישות התאונה, כך שניתן להוכיח שאירעו אירועים פתאומיים על רצף זמן, הניתנים לזיהוי ולבידוד (זמן ומקום).

באשר למונח פגיעות זעירות – הכוונה היא שכל פגיעה נחשבת זעירה, ולא שהגורם לפגיעה נחשב כזעיר.

ובאשר לגורם לפגיעות הזעירות – הרי שהפגיעה יכולה להיגרם על ידי פעולות חוזרות ונשנות של העובד או על ידי גורם חיצוני.

מה פירוש "חוזרות ונשנות" לעניין מיקרוטראומה?

בפסק דין אריאלה שמעון נ' המוסד לביטוח לאומי, שניתן בנובמבר האחרון, קבע בית המשפט שכדי שפגיעות חוזרות ונשנות ייחשבו כמיקרוטראומה, עליהן להיות זהות במהותן או דומות זו לזו. על התנועות לפעול זו אחר זו פעולה מזיקה על מקום מוגדר בגוף, עד שבסוף נוצר נזק ממשי שפוגע בכושר עבודתו של העובד. לדוגמה, טכנאי מזגנים, שעבודתו חייבה אותו בביצוע פעולות חוזרות של הרכבה והחלפת מזגנים, כשכל פעולה כזאת הייתה מורכבת מתנועות שונות, ובהן עמידה, הליכה, התכופפות והרמת מזגנים. כלל התנועות בוצעו בסדר משתנה בתאם לצורך. בפסק דין המוסד לביטוח לאומי נ' קריידלר נקבע כי לא ניתן לומר שעבודתו של הטכנאי חייבה אותו לבצע תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן האחת לשנייה באופן רציף ומתמשך במהלך יום עבודתו, ולכן הוא לא נחשב כנפגע מיקרוטראומה.

מה פירוש נזק ממשי לעניין מיקרוטראומה?

בפסיקה נקבע שאין צורך להוכיח שכל תאונה זעירה גרמה לנזק קטן, אך יש להוכיח שהצטברות הפגיעות גרמה לנזק ממשי. עם זאת, אין צורך להוכיח שחומרת הנזק היא בלתי הפיכה.

מה פירוש הקשר הסיבתי שבין הפעולה החוזרת ונשנית לבין הפגיעה?

על העובד להוכיח האם קיים קשר סיבתי בין האירועים החוזרים ונשנים לבין הפגיעה בעבודה. ההוכחה נעשית בעזרת בית המשפט, הממנה מומחה רפואי שנותן את חוות דעתו לעניין הקשר הסיבתי.

לסיכום, עובד שחווה פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר, עד שהצטברות כל הנזקים הזעירים הביאה לנזק ממשי שפגע בכושר עבודתו – מוטב שיבדוק האם הוא זכאי להיחשב כנפגע במיקרוטראומה.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים