ספורט-טק 4.0: אנחנו במפה ונשארים במפה

הפעם האחרונה בה שחקן ישראלי הריח את הדשא של אצטדיון משחקי המונדיאל הייתה בשנת 1970. מוטלה שפיגלר היה בחוד, יצחק שום בקישור ומרבית הקוראים של שורות אלה עוד לא היו אפילו בשלב ה"סיד".

כעת, כשגם משחקי רוסיה 2018 מאחורינו, ואינסוף ליגות אחרות כבר נמצאות בעיצומם של הקמפיינים של שנת 2018-2019, אפשר וצריך לומר בגאווה שאולי עוד לא הקמנו כאן קבוצות גדולות ונבחרות נוצצות, אבל שמבחינה טכנולוגית ישראל הולכת ומבססת עצמה מיום ליום כמעצמה בתחומי טכנולוגיית הספורט.

כמו תחומים רבים אחרים, גם עולם הספורט משנה את פניו בשנים אלה ממש. לטכנולוגיה המתקדמת משקל רב בשינויים אלה – הם מתחוללים משני צידי הטריבונה, גם מצד השחקנים ומנהלי הקבוצות וגם מצד הצופים, האוהדים, ובכלל מכל אותם אלה החווים את אירועי הספורט באופן ובעוצמה שמעריציהם של שפיגלר ושום אפילו לא דמיינו.

שוק הספורט העולמי על ענפיו השונים, כולל זכויות השידור, ענפי החובבים, הביגוד ההנעלה וכדומה, מגלגל כבר היום למעלה מטריליון דולר בשנה. בשנת 2017 הגיעו ההשקעות בסטארט-אפים מתחום הספורט בעולם לכ-3 מיליארד דולר.

ישראל, כאמור, לא מעלה נבחרות על המגרש, אבל כבר כתבתי בעבר כי אין אנו אומת לואו-טק, ולא רק אומת היי-טק, אלא אומת אינטק – Innovation Technology. יש לנו היכולת להציג יכולות וגישה חדשנית בכל תחום.

מנג'ר 2.0

הסנונית הראשונה המתועדת של כניסתו של העידן הטכנולוגי אל האצטדיון הייתה בשנת 2001. בילי ביין, מאמנה של קבוצת הבייסבול אוקלנד אטלטיקס, ועוזרו, פול דפודסטה, אימצו תוכנה המסמנת שחקנים מועמדים פוטנציאליים לשיבוץ במשחק על פי ניתוח טכני-סטטיסטי ממוחשב של ביצועיהם. סיפורם המדהים של בין ודפודסטה אף עובד לדרמה קולנועית בכיכובו של בראד פיט, המתארת היטב את המהלך פורץ הדרך.

בסרט "מאניבול" אנו עדים לכך שהקבוצה, שתקציבה היה כשליש מתקציבן של הקבוצות המובילות בליגה, הצליחה לגשר על הפער האדיר וכמעט הגיעה לאליפות על ידי רכישת שחקנים לא על פי תג המחיר אלא על פי ניתוח התוכנה. היא אמנם לא זכתה באליפות באותה השנה, אולם בסוף הסרט מסופר איך שנתיים אחר כך, בשנת 2004 אימצה קבוצה אחרת – הבוסטון רד סוקס – את שיטתו של בין וזכתה בוורלד סיריס, ובכך שברה קללה שארכה 86 שנים של בצורת נטולת אליפויות.

מאז, השיטה של חקר ביצועים ומדידת נתונים של שחקנים וקבוצות רק הולך ומשתכללת. לרשותו של כל מאמן המכבד את עצמו עומדים כיום כלים שאך לפני עשור נראים היו דמיוניים. כל תנועה מתועדת ומנותחת, כל הטיית גוף, זריקה לסל, עבירה, פציעה או הבקעה הופכות לחומר גלם המעובד לטבלאות. ולא, זה כבר מזמן לא רק כלי עבודה בידי מנהלי הקבוצות, אלא שהדבר גם הפך לחלק בלתי נפרד מחוויית האוהדים.

אם פעם הנתונים היחידים שהופיעו על המסך היו שעון הזמן והניקוד, הרי שהיום העדכונים בזמן אמת הם עשירים הרבה יותר, כולל האופציה הפופולרית של העלאה ושיתוף ברשתות החברתיות. בכלל, בשוק מסתובבות הרבה טכנולוגיות וידיאו ושיתוף שהקבוצות רואות בהן מנועי צמיחה חשובים. פעם אוהדים שרופים היו מסתובבים עם חולצות טי של מושאי הערצתם, היום הם עדיין מסתובבים עם החולצות, אבל אוהבים גם לשתף על הוול את החוויה אותה חוו הרגע מהיציע.

היה אופסייד?

כל ענפי הספורט משתנים, כולל השמרניים ביותר. אחד המבצרים הנוקשים עד לאחרונה היה ענף הכדורגל, שבמשך שנים סירב לאמץ אמצעים טכנולוגים ככלי עזר בידי השופטים. המונדיאל ברוסיה היה הראשון שבו נעשה שימוש במצלמות השיפוט. כל כך הרבה ויכוחים רבי שנים נחסכו מכולנו, שרק על זה יש לברך את פיפא על המהלך. מצחיהם של רבים, ובכללם עבדכם הנאמן, זכו לחבטות כף יד עצמיות במהלך הקיץ, מלוות במשפט "איך, איך לא עשו את זה קודם?!".

חברות ישראליות זיהו כבר מזמן את הפוטנציאל ופועלות במהירות וביעילות. הן מטמיעות את פיתוחיהן במוקדי הספורט המובילים בעולם. חברה אחת לדוגמה, הפועלת מזה כעשור, פורסת באצטדיונים מצלמות חכמות המתעדות אירועים ואימונים, מנתחת אותם ומשדרת לכל המעוניין נתונים בזמן אמת. משתמשים רבים מעידים כי הדבר תורם לחיזוק הקשר שלהם כאוהדים עם הקבוצה. אחרת, משווקת תוכנות לניהול חכם של אצטדיונים וניהול מערכות הכרטוס של האוהדים.

חברות רבות הפועלות בעולמות הוידיאו, המציאות הרבודה וזו הווירטואלית, מכוונות באופן ברור לשוק הספורט, וכבר קוצרות פירות נאים. לדוגמה, לפני למעלה משנתיים נרכשה חברה ישראלית על ידי אינטל תמורת 170 מיליון דולר, או חברה אחרת שפיתחה מערכת אוטומטית ליצירת תקצירי משחקים, שמכרה את מוצריה בהצלחה לליגת ה-NBA.

לסיכום אומר לאלה מכם שעוד לא במשחק, תרתי משמע, שלא לפחד. אם יש לכם מוצר טוב, נסו לבחון את היתכנותו בשוק הספורט, גם אם לא נועד לכך מלכתחילה. למשל אם פיתחתם מצלמת 360 מתקדמת למטרות צבאיות, יכול מאוד להיות שזה בדיוק מה שיכול להתאים גם לתיעוד של משחקים המתקיימים בתנאי מזג אויר קשים.

בשוק כל כך גדול, עשיר ומתפתח, קיים סיכוי רב שיימצא גם לטכנולוגיה שלכם הקונה הבא.

הכותב הוא יו"ר מכון היצוא אשר, בשיתוף עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, מקימים את הביתן הלאומי בתערוכת SLUSH בהלסינקי – אחד מאירועי הטכנולוגיה והמדיה מהמובילים באירופה