מתי התקף לב ייחשב כתאונת עבודה?

התקף לב (אוטם שריר הלב) נגרם בדרך כלל כששכבת שומן שהצטברה ברובד הפנימי של העורק (כתוצאה ממחלת טרשת העורקים הכליליים) נקרעת, וסביב הקרע נוצר קריש דם הגורם לסתימת העורק.

גורמי הסיכון המשפיעים על היווצרות אוטם שריר הלב הם רמה גבוהה של כולסטרול רע, רמה נמוכה של כולסטרול טוב, לחץ דם גבוה, סוכרת, עישון, תורשה, מתח מתמשך של אדם בעל אופי מסוג A.

מאחר ומחלת הלב אינה נכללת ברשימה הסגורה של המחלות המופיעות בתקנות המוסד לביטוח לאומי כמחלות היכולות להיחשב בתנאים מסוימים כמחלות עבודה. ומאחר והפסיקה קבעה כי לא ניתן להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה לפי הלכת המיקרוטראומה. הרי שניתן להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה רק כתוצאה מאירוע תאונתי.

הוכחת הקשר בין תאונת העבודה לאוטם שריר הלב

בפס"ד המוסד לביטוח לאומי נגד מכלוביץ' הבהיר בית המשפט, כי על אף שהעובד סבל מגורמי הסיכון להיווצרות אוטם שריר הלב ועל אף שהיה חולה במחלת לב – ניתן במקרים מסויימים להוכיח את הקשר בין תאונת העבודה לאוטם שריר הלב, ולהכיר בעובד כנפגע בתאונת עבודה.

לצורך הוכחת הקשר בין תאונת העבודה לאוטם שריר הלב, על העובד להוכיח כי היה אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל, שניתן לאתר בזמן ובמקום. ארוע או מאמץ הקשור לעבודת העובד, בדמות לחץ נפשי או פיזי פתאומי (שכן, הלחץ הנפשי או הפיזי, הפתאומי, גורם להפרשת יתר של אנדרלין בגוף, הגורם להתכווצות העורק, לקרע ברובד השומני של העורק ולהיווצרות קריש היוצר חסימה של העורק והפסקה של זרימת הדם לשריר הלב).

בנוסף, על המומחה הרפואי לאשר כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג להופעת אוטם שריר הלב. (ממילא, עובד, לדוגמה, הנתון, במשך חודשים רבים, ללחצים גדולים בעבודה, לא ייחשב כנפגע עבודה במקרה וקיבל התקף לב – ללא שיוכיח כי היה אירוע חריג בסמוך להתקף לב שחווה).

בנוסף, על פי סעיף 83 לחוק, יש לבדוק את שאלת היחס: האם אוטם שריר הלב היה צפוי להופיע במקום ובמועד שבו הופיע גם ללא האירוע החריג? אם כן – אזי השפעת האירוע החריג נמוכה. וממילא, זה לא ייחשב כתאונת עבודה.

בנוסף, יש לבדוק האם האירוע החריג אירע בסמיכות זמנים רבה ככל הניתן להופעת אוטם שריר הלב? על פי הפסיקה, פרק זמן של למעלה משבעה ימים בין האירוע החריג לאוטם שריר הלב – מנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג להופעת האוטם (דב"ע המוסד לביטוח לאומי נ' גלסברג). בבג"צ ווליניץ נ' המוסד לביטוח לאומי נקבע כי: "סמיכות זמנים, בין המאורע החריג בעבודה לבין התרחשות אוטם שריר הלב – מעידה, באורח נסיבתי, על קיום קשר סיבתי בין השניים. אך הקביעה שקשר סיבתי כזה אמנם קיים, מותנית בהוכחה שהמאורע החריג אכן היווה סיבה ממשית לאוטם. היינו, כי הוא אשר בפועל גרם להתרחשותו".

לסיכום, בכל מקרה בו עובד קיבל התקף לב (אוטם שריר הלב) – יש לבדוק האם קיימות הנסיבות המאפשרות להכיר בעובד שקיבל התקף לב כנפגע עבודה.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.