נותנים כבוד: מיהם המשפיעים בהיי-טק הישראלי? – חלק ו'

ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים הבולטים בכלכלה הישראלית, אם לא הבולט שבהם. לא לחינם הוא מכונה הקטר של המשק, שמו נישא בפי כמעט כל איש עסקים שמגיע לכאן, והוא קוצר שבחים והצלחות ברחבי העולם.

מאחורי הענף המשגשג יש מספר רב של מהנדסים, מתכנתים, אנשי IT ועוד עובדים ומנהלים שיצרו את הדבר הקסום הזה שנקרא אומת החדשנות – בין אם בחברות גדולות או באלה המרכיבות את אומת הסטארט-אפ, שם נוסף שבו נודעת ישראל. אבל בין אותם אנשים יש כמה עשרות שבלטו במיוחד בהישגים ובהצלחות, ואותם אנחנו מבקשים לציין ברשימה זו ובאלה שיתפרסמו אחריה. יצוין כי השמות מתפרסמים לפי סדר ה-א"ב, מאחר שבחרנו שלא לדרג אותם, אלא לתת את הכבוד לכולם ולכולן.

רונן זרצקי, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, וכיום מנכ"ל BSD-IT ויו"ר פורום C3. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

רונן זרצקי

קריירה: אני יו״ר פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים ומנכ"ל חברת הייעוץ BSD-IT. בעבר שימשתי כסמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט. בתקופה זו חידשנו את מערך המחשוב של החברה: הקמנו מערך מחשוב חדשני, המבוסס על חזית הטכנולוגיה בעולם; הרחבנו משמעותית את כוח האדם באגף הטכנולוגיה; הקמנו אתר התאוששות מאסון נוסף ושדרגנו את האתר הראשי; בנינו תפיסת ניהול שהביאה פרויקטים מרכזיים למימוש בטווח של עד שנה; הקמנו מערך דטה ודיגיטל חדשני; ביצענו פריצת דרך בתחום האשראי בחברה, באמצעות כלי מחשוב מתקדמים; הקמנו מערך אבטחת צ’קים מקביל למערך אבטחת כרטיסי האשראי; בנינו מערך ערוצים המבוסס על טכנולוגיות מתקדמות ורב ערוציות; ובעיקר הפכנו את יחידת המחשב מיחידה טכנולוגית לטכנו-עסקית, שרצה יד ביד עם הגופים העסקיים בחברה. בשירותי בצה"ל הייתי סגן ראש פרויקט אבן מתגלגלת למחשוב המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, מפקד ממכ"א – יחידת המחשב הצבאית לנושא כוח אדם, ומפקד יחידת המחשוב של חיל הרפואה.

מה דעתך על המצב הנוכחי של ההיי-טק ומה צופן העתיד? אתייחס לעולם האנטרפרייז בישראל – עולם מאתגר, שבו המנמ"ר צריך להמציא את עצמו מחדש כל הזמן, על מנת להביא ערך אמיתי לארגון שבו הוא מועסק. חשיבותו של מערך ההיי-טק בכל חברה עסקית הוא בשקט הנפשי שהוא נותן למנכ"ל ולשאר לחברי ההנהלה ביום יום, וביוזמה וקידום מנועי הצמיחה החדשים של החברה ושילוב המערך הטכנולוגי בתוכם.

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? פלי הנמר, מאיר ניסנסון, איציק מלאך, מוטי גוטמן ויהודה קונפורטס.

פרופ' מיכה חנני, ראש התוכנית למערכות מידע במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. צילום: הרצל נתנאל, פוטו קמפוס, באר שבע

פרופ' מיכה חנני

קריירה: פרופסור וראש המסלול למערכות מידע במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. בעבר הייתי קצין בממר"ם ובממכ"א; ראש אגף המחשוב ברשות הנמלים; ראש אגף מערכות מידע ומחשוב בתרכובות ברום; ומתאם המחשוב במטה כימיקלים לישראל. במישור האקדמי, שימשתי כחבר הסגל האקדמי באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית, וכראש המסלול לתואר ראשון במערכות מידע במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. כמו כן, הייתי יו"ר הנהלת איל"א, מזכיר הוועדה הטכנית TC8 למערכות מידע בפדרציה הבינלאומית לעיבוד מידע – IFIP; וחבר נשיאות הלשכה לטכנולוגיות המידע.

מה דעתך על המצב הנוכחי של ההיי-טק ומה צופן העתיד? כאשר מתבוננים בהיסטוריה של המחשוב, החל בבנייתו של המחשב הראשון בסוף שנות ה-40', מעניין לראות שרק פעם פותחה טכנולוגיית מחשוב במטרה לתת מענה לצורך שהיה קיים מראש וציפה למחשב כדי להיענות לו: המתמטיקאים בתקופה ההיא עמדו בפני בעיות חישוביות מורכבות, שפתרונן חייב מכונת חישוב מתוחכמת – מחשב. את התיאוריה שאומרת שניתן לבנות מחשב הציג אלן טיורינג כבר ב-1937, וכל שנותר היה לבנות את המכונה. ואכן, המחשב נבנה ונתן מענה לצורך.

מאז, התמונה השתנתה: כלי המחשוב הם המתפתחים במהירות והצורך בהם מוגדר רק לאחר מכן – ולא תמיד בהצלחה. המחשב הוצג ככלי עזר בתחום מערכות המידע הניהוליות כבר בשנות ה-50', אולם רק עשרות שנים לאחר מכן הבנו כיצד להשתמש בו בעולם הניהולי באפקטיביות. יש לציין בהקשר זה את הדיון הרציני שהתפתח בשנות ה-90' תחת הכותרת פרדוקס הפרודוקטיביות. השיפור בתפוקה בעולם המערבי בהתבסס על המחשב היה נמוך מההשקעה העצומה שהושקעה בו במהלך עשרות שנים. הפעלת המחשב אל מול צרכים שהוגדרו על פי תהליכים אדמיניסטרטיביים שהתפתחו על בסיס כלי עבודה ידניים הייתה שגויה. כשהטכנולוגיה היא מבוססת מחשב – התהליכים צריכים להיות אחרים.

נראה לי שכיום אנחנו נמצאים במצב דומה, אם כי ברמה טכנולוגית גבוהה יותר. הטכנולוגיה המחשובית מתקדמת במהירות, אולם אורחות החיים ודרך המחשבה שלנו ישתנו לאט עד שנפיק את התועלת הנכונה והרצויה מהטכנולוגיה. מכונית אוטונומית היא פיתוח טכנולוגי מרשים, אולם האם מכונית היא בכלל הכלי הנכון להגיע ממקום למקום? המכונית התפתחה בעקבות מרכבת הסוסים, אולם בעתיד האם מרכבת הסוסים צריכה להיות המודל לתנועה? היכולת להשפיע על התנהגות קהלים גדולים בעזרת האינטרנט כבר הוכחה, אבל האם אנחנו, כחברה, מבינים כיצד להשתמש נכון ביכולת זו ולהימנע משימוש מזיק בה? האם הכנו את מערכת המשפט להתמודד עם השלכות הטכנולוגיה?

לצפות את העתיד זה דבר קשה, אולם העבר מלמדנו שצפויות לנו שנים של מאמץ לגשר על הפער בין הטכנולוגיה המתקדמת במהירות ובין הגדרת הצרכים הנכונים של המשתמשים בה.

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? אריה עמית, עמירם שור, יהושע מאור, דדי מיטווך, פרופ' עדי שמיר וכמה אנשים שכבר אינם אתנו: דב חביון, מרדכי קיקיון ופרופ' אמיר פנואלי ז"ל.

איציק כהן, יו"ר איגוד סוכני התיירות בישראל. צילום משפחתי

איציק כהן

קריירה: בעלים של סוכנות תיירות ויו"ר איגוד סוכני התיירות בישראל. הובלתי ויזמתי פרויקטים לאומיים כגון Gov.il, להב"ה, מרכב"ה, תהיל"ה, ממשל זמין ופרויקטי מחשוב באגפי משרד האוצר. אני מנהל פרויקטים בכל רמ"ח איבריי.

מה דעתך על המצב הנוכחי של ההיי-טק ומה צופן העתיד? אני מאחל שהדורות הבאים שידעו וישכילו לשמר ולהמשיך להטמיע את כל מה שבנינו.

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? ד"ר נחמן אורון ושמעון ברונר.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.