מערכת הבחירות עם הכי הרבה שיח על טכנולוגיה

שבועיים וחצי לפני הבחירות לכנסת והמאבק בין המתמודדים השתלט על סדר היום הציבורי והתקשורתי, כולל בעיתונות הטכנולוגית בישראל. בארץ אין עדיין בחירות ממוחשבות, אבל דומה שמעולם לא דיברו כל כך הרבה במערכות בחירות על מחשבים, אינטרנט, טכנולוגיה וסייבר.

הרשתות החברתיות – ולא רק פייסבוק וטוויטר ה-"מסורתיות", אלא גם אינסטגרם וטלגרם, הפכו לכיכר העיר המרכזית שבה מתנהלים הוויכוחים, ההשמצות וההאשמות זה כלפי זה, או, במקרה של מערכת הבחירות הנוכחית, זה כלפי אלה. בימים האחרונים קיבלנו דוגמאות לכך בכמויות גדולות ולדעת רבים מופרזות: זה החל לפני שבוע, כאשר פורסמה הידיעה על הפריצה האיראנית לטלפון של בני גנץ. עד לרגע זה לא ברור כלל אם אכן הייתה פריצה, אם באמת איראן מעורבת בזה (אתמול הכחישו זאת נמרצות בטהרן), והחשוב מכל, לא ידוע מה היה בטלפון שנפרץ. לצד מחול השדים שהתפתח סביב זה, שבנו ועסקנו בסוגיה הנצחית: איך לשמור על הטלפון שלך? זאת, כאשר נקודת המוצא היא שאין טלפון שחסין מפני פריצות ושהגנה על המידע לעולם לא תהיה הרמטית. בדרך כלל, הקורבן שפרצו למכשירו לא יודע על כך בזמן אמת (ולעתים לא ידע על כך אף פעם), אלא אם כן קוראים לו בני גנץ. כך או כך, זה הזמן להגביר את הערנות, להקפיד על כללים בסיסיים, לא לפתוח כל אפליקציה או תוכנה ותמיד תמיד לדאוג לגיבויים.

הפריצה הסיטה את השיח אל סכנות הסייבר שישראל נתונה בהן מצד גורמים עוינים כמו איראן, וכן בשב"כ ובעובדה שראשו, נדב ארגמן, בחר שלא לדווח על דבר הפריצה לראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו.

גם ברחבי העולם עסקו בסיפור העסיסי הזה, ועיתונים בסעודיה ובכווית מיהרו לספר לקוראיהם שגם הטלפונים של שרה ויאיר נתניהו נפרצו – דבר שהוכחש מיד.

כלי אמיתי נגד הפייק ניוז

היבט אחר שבו עסקנו השבוע הוא הבוטים והפייק ניוז במערכת הבחירות. שימוש בבוטים הוא מתכון כמעט בטוח להשפעה על הבחירות, להצגת מצגי שווא ברשתות החברתיות ולשינוי דעת הקהל – והפתקים ששמים בקלפיות. שטף המידע שפורץ כמעט מכל מכשיר נייד או מחשב מקשה מאוד על האדם הממוצע לזהות מהי ידיעת אמת ומהם פייק ניוז – במיוחד כאשר את הפייק ניוז מייצרים פוליטיקאים ומועמדים לבחירות, או מי מטעמם. זו הסיבה שאיגוד האינטרנט פיתח כלי שמאפשר לכל גולש שחושד בבוט לדווח על כך לקבוצת מומחים שנרתמו לנושא, והם יבדקו. המטרה, לדברי פרופ' קרין נהון, נשיאת האיגוד, היא להחזיר את האמון של הציבור במידע שהוא מקבל ואת הכוח להילחם בתופעת החדשות הכוזבות.

ואם באמון עוסקים, היום אנחנו מדווחים על כך שבפעם הראשונה, על 680 נציגי המפלגות שיעבדו בוועדות הבחירות המרכזית והאזוריות, כולל בקלפיות, יעברו הזדהות חכמה באמצעות חתימה דיגיטלית. את הפרויקט תבצע קומסיין, שמאבטחת זהויות של אלפי בעלי תפקידים בישראל בשירות הציבורי והממשלתי. ההחלטה לחייב את נציגי המפלגות לבצע הזדהות חכמה נובעת מהחשש הגובר מניסיונות לשבש את תוצאות הבחירות. כל זאת מפני שבישראל עדיין אין בחירות ממוחשבות ותהליך ההצבעה הוא ידני, בעוד שמערכות הזיהוי והדיווח ממוחשבות וחשופות לתקלות ולזיופים. זה פרדוקס שזועק לשמיים של אומת הסטארט-אפ: ישראל נחשבת למדינה חדשנית – אבל לא מאפשרת הצבעה ממוחשבת.

לא מפליא, אפוא, שבמצעי המפלגות – המעטות מהן שבכלל טרחו לכתוב מסמך כזה (שש מתוך 14 מפלגות שריאלי שייכנסו לכנסת) ההיי-טק כלל לא מופיע ואם כן, באופן כללי, כמו במצע של מפלגת העבודה. כחול לבן מרחיבה מעט יותר בהקשר זה, אבל גם היא לא מפרטת יותר מדי. אחר הצהרים מתכננת המפלגה מסיבת עיתונאים שבה תפרוש את המצע הכלכלי-חברתי שלה, ויש לקוות שנלמד שם קצת יותר על התכניות שלה לתעשיית הטכנולוגיה. למפלגת השלטון, הליכוד, אין מצע כלל, ומי ששואל את אנשיה על כך מופנה לעשייה של המפלגה ב-10 השנים האחרונות, שבהן היא זו שעומדת בראשות הממשלה.

יש לקוות שכאשר תושבע ממשלה חדשה, היא תשכיל להעמיד את ההיי-טק בראש סדר העדיפות הלאומי ולמנות סוף סוף שר לענייני היי-טק, מלא מלא, כמו שעשו בכמה מדינות אחרות.

מערכת הבחירות אמנם נכנסה לישורת האחרונה, אבל היא עוד לא הסתיימה. עד ה-9 באפריל, הרשתות החברתיות, הקמפיינים האלימים והטכנולוגיה ימשיכו לככב גם בהקשר זה.