נשים ומחשבים: רחל בן חנוך, סוויט אין

לרגל יום האישה הבינלאומי אנחנו, באנשים ומחשבים, מציגים לכם לאורך החודש הנוכחי נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● הפעם: רחל בן חנוך, סמנכ"לית מוצר ומנהלת את מרכז הפיתוח בתל אביב של סוויט אין

רחל בן חנוך, סמנכ"לית מוצר ומנהלת את מרכז הפיתוח בתל אביב של סוויט אין. צילום: יח"צ

שם: רחל בן חנוך.

תפקיד: סמנכ"לית מוצר ומנהלת את מרכז הפיתוח בתל אביב של סוויט אין. כמו כן, אני מרצה בשנקר בתחומי ניהול מוצר והאינטרנט של הדברים.

ותק בתפקיד: שנה. ותק בתחום – 20 שנה.

תפקידים קודמים: סמנכ"לית מוצר בגסטי, סמנכ"לית מוצר ב-Seebo, סמנכ"לית מוצרי תוכנה ב-Powermat, מנהלת פרויקטים בטלמאפ ומנהלת מרכז הפיתוח של U3 (חברה בת של סנדיסק).

השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב, תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.

משפחה: גרושה + 4.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד אהבתי טכנולוגיה. המחשב ריתק אותי עוד משנותיי המוקדמות, כשנחשפתי בבית הספר ל-Apple 2e ולשפת לוגו. לא הייתי מברי המזל שההורים קנו להם קומודור 64, אבל השלמתי ידע בשעות הפנאי אצל חברים. כשהייתי צריכה לבחור מסלול לימודים, היה לי ברור שאלמד טכנולוגיה ועסקים, כי נראה היה לי שהעולם הולך לשם, ורציתי להיות בחזית.

אחרי הלימודים, התפקיד הראשון היה דווקא ב-"ברזלים" – בתפקיד IT. אהבתי מאוד להרכיב מחשבים ולהתקין שרתים. תמיד אהבתי להבין "איך זה עובד". אחר כך הזדמן לידי תפקיד ראשון בניהול מוצר, כשאפילו עוד לא ידעתי מה זה. אחרי שהתחלתי, התאהבתי מיד. ניהול מוצר זה החיבור האולטימטיבי בין טכנולוגיה ליצירה ולעסקים במובן הכי עמוק ורחב. זו הדרך להתאים בצורה יצירתית ומדויקת פתרונות טכנולוגיים לבעיות אמתיות בעולם. אין סיפוק גדול יותר מלראות אנשים משתמשים במוצר שיצרת ומפיקים ממנו ערך.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לצערי, אני חושבת שכן. אני נתקלת בלא מעט סיפורים של נשים שנשאלו שאלות מאוד מביכות בראיונות לגבי התכניות המשפחתיות שלהן, ילודה וכו'…

אני חושבת שהדוקטרינה הצבאית, שמשפיעה מהותית על התפישות של האנשים המתחנכים בה – ובישראל רבים מתחנכים בה, הייתה עד לפני עשור או שניים מאוד פטריארכלית, כאשר מקום הנשים בה היה מוקטן. אישה נתפסה כ-"לא מסוגלת" בהרבה מובנים ומקומה נתפש כפקידותי ושירותי בלבד. על אף שהתפישה השתנתה ונפתחו הרבה מסלולים שהיו גבריים גם לנשים, הדור "המבוגר", שהתחנך על ברכי התפישות הישנות, עדיין מאייש תפקידי מפתח וניהול בתעשייה האזרחית, ומשפיע על קבלת נשים לתפקידי מפתח.

אני מאמינה שהדורות האחרונים גדלים אחרת, בתחושת מסוגלות נשית הן מצד הגברים, ולא פחות מזה מצד הנשים. לכן, אני צופה שהפערים ילכו ויצטמצמו.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה, על רקע היותך אישה? לשמחתי, לא נתקלתי באפליה באופן אישי. מבחינתי, ההתמודדות על תפקידים הייתה עניינית ומקצועית. לשמחתי, הצלחתי להציב לעצמי יעדים מקצועיים ולהתקדם בהם בלי שהרגשתי אי פעם תקרת זכוכית.

אין ספק שתמיד הייתי במיעוט, כלומר – אישה אחת או אחת מנשים בודדות בקבוצה גברית. החל בלימודי מדעי המחשב, שמספר הנשים שם היה קטן מאוד, והמשך בכל התפקידים שלי. בתפקידי הנהלה, היחס הלא שוויוני מאוד בולט. ברוב המקרים אני סמנכ"לית יחידה בקבוצת סמנכ"לים גברים. לפעמים נתקלתי בהרמת גבה ביחס לתפקיד שהוטל עליי מהמנכ"ל, כאשר מישהו מעמיתי הסמנכ"לים לא היה בטוח שאוכל לעמוד במשימה. אחרי שעמדתי במשימה מעבר למצופה, נעלמו הרמות הגבה.

בשנים האחרונות, כסמנכ"לית ניהול מוצר, אני מצליחה ליצור צוותי ניהול מוצר הטרוגניים, שיש בהם לפחות מחצית נשים (כיום יש הרבה יותר נשים מגברים בקבוצה שאני מנהלת). בהקשר הזה אני חייבת לציין שאני מקבלת אנשים לעבודה על סמך כישוריהם ולא על סמך מינם. אני לא פועלת ליצירת אפליה מתקנת. אני לא בעד אפליה, אלא בעד לקבל את האנשים הטובים ביותר לתפקיד על בסיס מקצועי בלבד. לשמחתי, יש כל כך הרבה נשים מעולות לתפקידי ניהול מוצר שקל ליצור צוות הטרוגני מצליח.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים