החל מהחודש: דירוג אשראי לכל תושב בישראל

בארצות הברית יש את זה. גם בקנדה, באנגליה, גרמניה, אוסטרליה, ספרד, יפן ואפילו בסִין. הכוונה לדירוג אשראי (Credit Score) לכל תושב. ב-12 באפריל 2019 תושק בישראל מערכת דירוג אשראי שתדרג כל אחד מאיתנו. איך תפעל המערכת? איך היא תשפיע על הגופים הפיננסיים ועלינו? המשיכו לקרוא.

קרדיט מדורג: כך מדרגים אשראי

דירוג אשראי נועד לתת מענה לצרכי שני הצדדים בעסקאות קרדיט. כלומר, הלוואות שבהן צד אחד (למשל בנק) מלווה כסף לצד שני (אדם פרטי או עסק). בין עסקאות אלו, ניתן לציין הלוואות סטודנטים, הלוואות לרכישת רכב, משכנתאות, הלוואות להשקעה ואפילו הלוואות קטנות לתיקון רכב או לחופשה.

בעסקאות כאלו הסיכון הפיננסי על כתפי הצד המלווה, שנותן מכספו לאחר. עד לפני כ-30 שנים, הצד המלווה לא יכול היה לדעת בדיוק למי הוא נותן את הכסף – לאדם בעל משכורת קבועה ומוסר תשלומים גבוה, או לאדם שמתמהמה בתשלומים וכך גורם להפסד למלווה.

כדי לעזור לגופים הפיננסיים להבין למי הם מלווים, כבר בשנת 1950 החלו פיתוחים ראשונים של מערכות דירוג אשראי. בשנת 1989 נכנס בארצות הברית מודל הדירוג המודרני המקובל גם היום שנקרא FICO. מודל זה מעניק לכל אדם דירוג אשראי שנע בין 300 ל-850.

הדירוג נקבע לפי קריטריונים כמו היסטוריית תשלומים, ניצול מסגרת אשראי, התנהלות עם מספר כרטיסי אשראי ועוד. מערכות דירוג דומות קיימות גם בארצות אחרות בשמות וציונים שונים, אולם עקרונות הפעולה שלהם דומים ופועלים באופן הבא:

חברות אשראי, בנקים וגופים פיננסיים נוספים, מעבירים את נתוני האשראי של אדם (או עסק) למאגר מידע. במאגר זה כל הנתונים מכל הגופים משוקללים ומתורגמים לדירוג אשראי. כאשר אותו אדם מבקש לקבל אשראי או הלוואה, הגוף שאליו פנה ניגש למאגר ולפי דירוג האשראי מבין מי האדם שמבקש את ההלוואה. בעלי דירוג גבוה נחשבים כהלוואות בסיכון נמוך. משיקולי תחרותיות, נהוג להעניק לאלו תנאי קרדיט והחזר חוב נוחים. בהתאמה, בעלי דירוג נמוך נחשבים כהשקעה בסיכון גבוה ותנאי ההלוואה שלהם יהיו יקרים משמעותית.

בקרוב (מאוד) אצלכם: מערכת דירוג האשראי של ישראל

עד היום, היחידים שהייתה להם תמונה מלאה על נתוני האשראי של תושבי ישראל היו הבנקים, בעיקר לאומי ופועלים (הגדולים ביותר בארץ). מידע זה העניק להם יתרון משמעותי בעסקאות קרדיט על פני גופים חוץ־בנקאיים. כך נוצר מצב ששני בנקים אלו שולטים בכ-80% משוק עסקאות הקרדיט בארץ.

מאגר האשראי של ישראל הוקם כדי להעניק גישה לנתוני אשראי לגופים פיננסיים כמו חברות קרדיט ומימון, וכך ליצור תחרותיות בשוק ההלוואות בישראל, שבשנת 2017 עמד על כ-500 מיליארד שקל רק במשקי הבית.

בנק ישראל פיתח את המאגר בעלות של יותר מ-160 מיליון שקלים. הוא גם זה שיתפעל את המאגר, שיושק ב-12 לאפריל 2019. מאותו יום, גופים פיננסיים בארץ יחלו להזרים אליו נתוני אשראי של כל אחד מאיתנו (הבנקים כבר מזרימים מידע למאגר משנת 2016).

בשלב ראשון יתחברו למאגר הבנקים, חברות האשראי, בנק הדואר ומספר גופים חוץ־בנקאיים. רק הגופים שמזרימים נתונים למאגר יוכלו למשוך מידע מלא ודירוג על אדם מסויים, בהתאם לצורך עסקי מולו (השאר יסתפקו בחיווי אשראי המכיל מידע מצומצם). המידע שנאסף יכלול נתוני הלוואות, מוסר תשלומים, מידע על נכסים משועבדים ועוד מ-3 השנים האחרונות.

תודות לנתונים אלו, יוכלו הגופים בעלי גישה למאגר לתת תנאים טובים יותר ללקוחות עם דירוג גבוה ולמזער סיכונים מול לקוחות עם דירוג נמוך.

מי דירג את האשראי שלי: איך דירוג אשראי ישפיע עליך?

הסרטון הרשמי מטעם הממשלה מסביר היטב את היתרון של דירוג אשראי שנוצר תודות לפתיחת התחרות.

ואכן, שלל נתונים מארצות אחרות מראים שבעלי דירוג אשראי גבוה משלמים פחות על משכנתאות, הלוואות סטודנטים ואפילו על חשבונות חודשיים. בהתאמה, בעלי דירוג נמוך משלמים על כל אלו יותר.

במקביל, ניתן לראות שדירוג אשראי משפיע על עוד תחומים בחיים. למשל על גובה הצעות המחיר שאנשים מקבלים מחברות סלולר או אינטרנט, שגם הן מנסות למזער סיכון מול בעלי דירוג נמוך בעזרת מחירים גבוהים. בנוסף, בעלי דירות עשויים לסרב להשכיר לבעלי דירוג נמוך עקב חוסר אמון ומנהלי כוח אדם יעדיפו לגייס עובדים עם דירוג אשראי גבוה. דירוג אשראי משפיע גם על חיי האהבה של אנשים רבים, שכן הוא מושך או מרתיע בני זוג פוטנציאליים. אין פלא שבמדינות כמו ארצות הברית דירוג אשראי גבוה הוא מוּשָּׂא לגאווה אישית עבור רבים ונחשב מדד להצלחה.

מעבר לכל אלו, חשוב להבין מהי המשמעות של דירוג אשראי מבחינת פרטיות. למרות היתרונות, אי אפשר להתעלם מכך שמאגר האשראי הוא חדירה עצומה לאחד התחומים הכי רגישים בחיינו – הכסף, ההלוואות וההרגלים הפיננסיים שלנו, וכמו כל מאגר מידע גם אותו ניתן לפרוץ. נכון, כל אדם יוכל לבקש להיגרע ממאגר המידע, אולם ממש כמו שהמחלוקת סביב המאגר הביומטרי התפוגגה כמעט לחלוטין כשהתחוור שהם מקצרים את התור לביקורת הדרכונים בנתב"ג, קשה להאמין שהישראלי הממוצע יסרב להזדמנות לחסוך בריביות איפה שרק אפשר.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים