למה אין שיאניות שכר בהיי-טק?

כמדי שנה, פרסמנו השבוע את טבלת עלויות השכר של למעלה מ-30 מנכ"לים בהיי-טק, על בסיס הדיווחים של החברות הציבוריות לבורסה. עיון מעמיק בטבלה מביא לשתי מסקנות.

הראשונה היא שיש פערים בולטים ברמות השכר בין מנכ"לי חברות ה-IT הגדולות, כאשר שיאן השכר הוא המנכ"ל הוותיק של מטריקס, מוטי גוטמן, עם עלות שכר של כ-13 מיליון שקלים. זאת לעומת יתר המנכ"לים בענף, בחברות מתחרות בסדרי גודל לא הרבה יותר קטנים ממטריקס, שמסתפקים בשכר הנאה ביותר של בין 2 ל-4 מיליון שקל.

אבל הפער הבולט והזועק ביותר לשמיים הוא העובדה שמבין 31 המנכ"לים שמופיעים בטבלה אין אף  אשה אחת. וזהו עוד ביטוי, די מקומם אפשר לומר, למציאות העגומה של פערי שכר בין נשים וגברים, למיעוט נשים בתפקידי ניהול בהיי-טק בכלל, ובמיוחד בצמרת. האם יתכן שאין אף אשה אחת שמתאימה לעמוד בראש אחת מהחברות האלו? התשובה היא בוודאות 'לא'. זה לא ייתכן. התשובה לשאלה מדוע הן לא נמצאות שם, מתחילה הרבה שנים לפני כן, עוד בשלב של החינוך מגיל צעיר, בבית הספר וגם בבית.

הסללה מגיל צעיר

הנושא הזה עלה אתמול (ד'), בהרצאתה של גבי מרום, שדיברה במפגש מנהלי אבטחת מידע CSC של אנשים ומחשבים, שהתארח בחברת הסטארט-אפ פלקיסו, בהנהלת דורון אמיר.

מרום, מומחית בתחום גיוס והדרכה לעולמות הסייבר, היא רב סרן במילואים שסיימה לא מכבר את שירותה הצבאי ב-8200 בחיל המודיעין. בדבריה הציגה נתונים, שחלקם ידועים לכולנו, על הפער בין נשים וגברים במקצועות ההיי-טק ובסייבר במיוחד.

מהנתונים שהציגה עולה כי הסללה של בנות למקצועות הומניים, ובנים למקצועות ריאליים, מתחילה כבר מבית הספר היסודי ובמקביל בבית על ידי ההורים, שלעיתים אינם מודעים לכך. לדבריה, הבנות חשות נחותות לעומת הבנים וחוששות להשתלב במסגרות לימודיות של בנים בתחום של מדעי המחשב.

גבי מרום, מומחית בתחום גיוס והדרכה לעולמות הסייבר בצה"ל. צילום: פרטי

"העולם הטכנולוגי הוא גברי ברובו", אמרה מרום, "רק 32% מכלל העושים בגרות במחשבים הן תלמידות; באקדמיה לומדות יותר מ-50% נשים, מתוכן רק 25% הן במקצועות טכנולוגיים, ורק 17% הן מהנדסות. במצב נתונים זה אין פלא שכך נראית טבלת שיאני השכר בהיי-טק.

לתעשייה יש חלק חשוב בעידוד החינוך הטכנולוגי ושילוב בנות. דוגמה לכך הייתה השבוע בכנס של חברת נס טכנולוגיות, שמזה 13 שנים מקיימת בכל שנה כנס של מנהיגות טכנולוגית, המהווה את שיאה של תכנית לימודים מקיפה לפיתוח מנהיגות טכנולוגית במערכת החינוך במערכת החינוך בישראל.

את הכנס מלווה תערוכה שבה מציגים תלמידי תיכון פרויקטי פיתוח שביצעו במהלך השנה. כמו תמיד, זוהי אחת התערוכות המרגשות ביותר והיא מהווה עוד הוכחה אמיתית, שלמרות הכל ישראל תמשיך להיות תמיד מדינת חדשנות.

התשוקה לחדשנות זו אבל טיפה בים. המאמצים לשלב יותר נשים בהיי-טק צריכים להיות חלק ממאמץ לאומי לצמצום המחסור בכוח אדם בכלל בענף, מחסור שמגדיל מדי שנה את כמות הפרויקטים שחברות ישראליות מעבירות לאוקראינה לעבודות מיקור חוץ, וחברות ישראליות מצליחות כמו מלנוקס, שעוברות לבעלות זרה בזכות האקזיט – חלומם של כל שני יזמים צעירים.

בחירות 2019. צילום אילוסטרציה: BigStock

בכירים על בחירות: הצעות לממשלה הבאה

המנכ"לים בהיי-טק אינם אדישים למה שקורה בענף ומצפים מהממשלה הבאה לנקוט בשורת צעדים כדי לשמר את ההובלה של הענף, כקטר המרכזי של המשק, ולוודא שלא ירד מהפסים. שאלות שהפנינו למספר בכירים בענף הניבו את ההצעות הבאות: על הממשלה לנקוט בצעדים שיביאו להטמעת היזמות והחדשנות שקיימת בסקטור הפרטי אל תוך המגזר הציבורי.

למרות היותנו אומת החדשנות, עדיין בכל מה שקשור לממשל דיגיטלי, במשרדים מסוימים אנחנו דומים יותר לעולם שלישי. בין הצעדים שמצופים מהממשלה נכללות יוזמות שיביאו לחיסול של הבירוקרטיה הממשלתית, שאוכלת כל חלקה טובה בכל מה שקשור לעידוד הצמיחה והחדשנות.

יותר ויותר אנו שומעים על כך שיזמים מהארץ ומחו"ל מוותרים על רעיונות להשקיע בארץ, כדי לחסוך מעצמם שבעה מדורי גיהינום בכל מה שקשור לרגולציה, אישורים והמתנות ארוכות לוועדות והחלטות.

גם הפעילות הנמרצת של רשות החדשנות, שנועדה בין היתר לטפל בנגע זה, עדיין רחוקה מטיפול בבעיה, ולדעת כל המומחים הזמן פועל לרעתנו. מנהלים אחרים קראו לממשלה לאתר ולהתמקד במספר טכנולוגיות מובילות: כגון כלים אוטונומיים, מחשוב קוונטום, בינה מלאכותית, ומערכות רפואיות חדישות. אלו הם תחומים שמחייבים התערבות ממשלתית, הן ברמת התשתיות והן ברמה של עידוד צעירים ללכת ללמוד את זה במסגרות החינוכיות השונות.

יש לציין כי ההצעות האלו נדונו על ידי הממשלה בישיבות שונות במהלך ארבע השנים האחרונות, בכנסת ובוועדות השונות. הן זכו לרוב מכל סיעות הבית, ללא הבדלי השקפות פוליטיות אלו או אחרות. לכן מתבקשת פה ההמלצה של צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה וההיי-טק, בהתאחדות התעשיינים, שאמר כי כל מה שממשלה חדשה צריכה לעשות הוא ליישם קודם כל את התכניות וההחלטות שלה עצמה. אין צורך להמציא את הגלגל. והייתה גם ההצעה לבחון מינוי שר לענייני היי-טק, שיהווה ביטוי להחלטה עקרונית של ראש הממשלה הבא וחבריו שהיי-טק הוא משאב לאומי שיש לטפח אותו. האם זה יקרה? זאת נדע רק אחרי הבחירות, ביום שלישי הבא.