"ישראל יכולה להוביל בתחום הבלוקצ'יין"

"ישראל יכולה להוביל בתחום הבלוקצ'יין", כך אמר היזם הסדרתי משה חוגג באירוע חגיגי להשקת מכון חוגג למחקר ביישומי בלוקצ'יין בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, שהתקיים ביום ה' האחרון, במסגרת מושב חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב.

חוגג תרם סכום של 7 מיליון שקלים להקמת המכון.

מימין: ד"ר יעקב מנדל, פרופ' משה צבירן, משה חוגג, פרופ' יעקב פרנקל, פרופ' יוסף קלפטר ופרופ' דן עמירם. צילום: חן גלילי

לדברי דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, פרופ' משה צבירן, המכון – שכבר פועל למעשה מתחילת השנה האקדמית – עוסק בהוראה, מחקר והפצת הידע בתחום יישומי טכנולוגיית הבלוקצ'יין. בכך מצטרפת האוניברסיטה למספר מכוני מחקר הקיימים באוניברסיטאות מובילות, כגון סטנפורד וקולומביה. המכון נועד לשמש מוקד מרכזי ומשמעותי לידע והנגשת התחום בארץ ובעולם, בעבור חוקרים, סטודנטים, חברות עסקיות וגורמי ממשל.

אירוע ההשקה נערך בהשתתפות פרופ' יוסף קלפטר, נשיא האוניברסיטה, היזם משה חוגג, פרופ' משה צבירן, דיקן הפקולטה לניהול, פרופ' דן עמירם, סגן דיקן הפקולטה לניהול וראש מכון חוגג, ד"ר יעקב מנדל, מנהל המכון, וגל לנדאו, מנהלת המחקר של מכון חוגג.

בדברים שנשא התייחס חוגג לכך ש"טכנולוגית הבלוקצ'יין תוטמע בכל יישום מסביבנו, גם אם לא נדע זאת. טכנולוגיה זו היא היסוד לכל הטכנולוגיות האחרות. ישנה חשיבות מכרעת ללימוד ויישום של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, אשר בכוחה לחולל שינוי דרמטי בחיינו בעתיד הלא רחוק".

ואולם, הוא הוסיף כי התחום כמעט לא נחקר. לפני הקמת המכון היו רק שישה מכונים כאלה, כולם באוניברסיטאות היוקרה של ארה"ב. "כיזם, שהחל את דרכו לפני כעשור ונחשף לטכנולוגיה המרתקת הזו, אני רואה שליחות בעידוד הדור הבא של היזמים לחקור את התחום וסבור כי ככל שייחשפו אליו יותר ויותר, כך יידעו לקחת קדימה את הידע. מיטב המוחות והכישרונות מצויים כאן בישראל ואנו יכולים וצריכים להוביל בעולם גם בתחום זה", אמר חוגג.

"המרכיב החשוב בבלוקצ'יין הוא היותה ספר חשבונות מבוזר (decentralized ledger) והיא תוכל לספק חופש. זו הטכנולוגיה הפוליטית ביותר עד כה, כי יש לה את הכוח לשנות את החברה בדרכים רבות. כך למשל, בתחום הרפואי תתאפשר העברת מידע בדרך פרטית בין בתי החולים, דבר שיכול להיות ההבדל בין חיים ומוות", הוסיף.

"דוגמה נוספת היא ענף הביטוח. בלוקצ'יין יכול לפתור את ניגוד העניינים בין המבוטח וחברת הביטוח, בעזרת חוזה חכם שיכיל את הקונצנזוס בין שני הצדדים, והמחשב הוא זה שינהל את התשלומים בהתאם לתנאי החוזה", סיכם חוגג.

מימין: גל לנדאו, פרופ' משה צבירן, משה חוגג, פרופ' דן עמירם וד"ר יעקב מנדל. צילום: חן גלילי

ד"ר יעקב מנדל, מנהל המכון: "על מנת להבין את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיית הבלוקצ'יין יש להבין שמדובר במהפכה בסדר גודל הדומה למהפכת האינטנרט. יישומי טכנולוגיית הבלוקצ'יין רלוונטיים למכלול תחומים, בהם רפואה, בנקאות, שרשרת אספקה, סייבר, ניהול זהויות ועוד, המאפשרים שיפור, ייעול ושקיפות לצד התפתחות והתקדמות מואצת של תחומים אלה. משימתנו המרכזית, מעבר להוראת הטכנולוגיה, היא לקדם את המחקר האקדמי היישומי, ובמקביל לסייע להרחבת השימוש בטכנולוגיה, וזאת בשיתוף עם יזמים והעולם העסקי".

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' משה קלפטר: "סוגיית הבלוקצ'יין איננה רק עניין השייך לבית הספר לניהול או לתחום הפיננסים. לטכנולוגיה זו תהיה השפעה רב-תחומית על הבריאות, המשפט, הממשלה ועוד. אנו בין החלוצים בתחום זה, שיעניקו תואר אקדמי ברמה הגלובלית, משום שרק מעט מאוד אוניברסיטאות מובילות חוקרות את התחום".

בימים אלה יצא "קול קורא" של המכון הפונה לחוקרים בארץ ובעולם לקדם מחקר מולטי דיסיפלינרי, ולהגיש הצעות למחקר של יישומי בלוקצ'יין, במגוון תחומים דוגמת – מדעי המחשב, קריפטוגרפיה, סייבר ומדעי ביטחון, כלכלה, ניהול, משפטים, רפואה, ומדיניות ציבורית.

בתחום ההוראה, המכון כבר גיבש ומעביר את הקורס הראשון בבלוקצ'יין, שבו לומדים סטודנטים בפקולטה לניהול, וכן מקדם שיתופי פעולה עם חברות וגופים בארץ ובעולם, המאפשרים לסטודנטים בפקולטה גישה לנתונים ולמערכות של הבלוקצ'יין למטרות למידה ולמחקר.