"הממשלה לא מתמודדת עם בריחת המוחות – ומשאירה את זה לחברות"

"בריחת המוחות הגיעה גם להיי-טק", כך אומרת ליאת הדר שרביט, מנכ"לית פורטל דרושים, בראיון לאנשים ומחשבים. הראיון נערך בעקבות סקר שבדק את ממדי הרילוקיישן של עובדי היי-טק בעולם, בתחומים בהם הביקוש גבוה במיוחד: מפתחים ואנשי איטנרט, מפתחי יישומים ניידים, בינה מלאכותית, רובוטיקה והנדסה.

סקר עולמי שערכו דה נטוורק – ברית גלובלית של יותר מ-50 אתרי גיוס מובילים, הכוללת את פורטל דרושים בישראל – וחברת הייעוץ הגלובלית בוסטון סיינטיפיק עסק במגמות הקיימות בעבודה בהיי-טק. במסגרת הסקר רואיינו 27,000 אנשים ב-180 מדינות, אשר להם מומחיות ומיומנויות כגון: תכנות ופיתוח אינטרנט, פיתוח יישומים ניידים, בינה מלאכותית, רובוטיקה והנדסה. ל-80% מהם יש תואר אקדמי, ו-68% הם גברים.

בניגוד לדעה הרווחת, הסקר מצא כי הנסקרים מעדיפים לעבוד בחברה גדולה, ולא בסטארט-אפ. רק 9% מהם בעמדת ניהול בכיר ו-41% מתוכם עובדים במשרות ללא אחריות ניהולית. היעדים הפופולריים בנוסף לארה"ב הם גרמניה, קנדה אוסטרליה ובריטניה, כאשר לונדון היא העיר המובילה בעולם למי שמוכן לעבור, ואחריה ניו יורק, ברלין, אמסטרדם וברצלונה. מסתבר שלא תמיד יש קשר בין הערים המבוקשות למרכזי היי-טק גדולים.

ליאת הדר שרביט, מנכ"לית פורטל דרושים אמרה כי "הסקר מחדד את בעיית בריחת המוחות כבעיה לאומית המושפעת מהבעיה הגלובלית בנושא. צריך לטפל בכך בדרך שונה מזו שבה הממשלה מטפלת בבריחת המוחות באקדמיה".

איך מתבטאת התופעה בארץ?
"אנחנו יודעים שגם לישראל יש בעיה גדולה של בריחת מוחות. עד היום מי שהתחרה על המפתחים היו חברות סטארט-אפ או מרכזי פיתוח של חברות גדולות, בעיקר מחו"ל. עכשיו נוסף לכך גם גיוס מאסיבי שנעשה בישראל, עבור חברות בחו"ל שאין להן מרכז פיתוח בארץ, בין אם בעבודה מהבית ובין אם ברילוקיישן. בכל מקרה, זה חלק מהתופעה של הפיכת קבוצות הפיתוח לגלובליות".

האם בריחת המוחות גורמת להגדלת המחסור בארץ?
"בהחלט. התופעה גורמת להגדלת המחסור בארץ. המפתחים מקבלים חבילות כאלה או אחרות, שגורמות להם לעשות רילוקיישן לחו"ל. זה מגדיל את המחסור בארץ. מי שמתמודד עם התופעה היום זו לא הממשלה, אלא חברות כמו מטריקס או אקסטרים, שמפעילות תוכניות הסבה. לוקחים אנשים ממקצועות מדעים מדויקים, ומלמדים אותם את הפיתוח. זה התחיל במגזר החרדי והפך לתופעה כללית. ויש עוד תופעה – קיימת יותר ויותר נכונות בגופים גדולים וקטנים לאמץ אנשים שעשו הסבה. מה שהיה יותר קשה. היום לאנשים שעברו הסבה רצינית של קורס ממושך לאורך שנה יש ביקוש לא פחות גבוה מאשר לבוגרי תואר. כמובן, השכר הוא אחר, יש תשלום על זה שהם לא מאה אחוז בוגרי תואר ראשון, אבל יש להם ביקוש בשוק העבודה".

לדברי הדר-שרביט, הבעיה רק צפויה להחריף. פתרונות בחינוך הינם טובים לטווח הארוך, אך צריך לייצר גם פתרונות לטווח הקצר. "כיום במחסור הקיים אנו רואים שאנשים שעשו הסבה למקצועות המחשוב משתלבים באופן קל ומהיר יותר מבעבר בשוק העבודה", אמרה.

לדבריה, ערים ומדינות חייבות להתחרות עם תחומים אחרים בכדי לגייס או לשמור על מומחים דיגיטליים אשר יכולים להיות גורם מכריע לפיתוח הכלכלי שלהן. הצעדים הראשונים שיש לנקוט בהם הינם ביצוע תכנית עבודה אסטרטגית של המדינה או האזור כולו, מיפוי ההיצע והביקוש של מומחים דיגיטליים והשקת תוכניות חינוך ממשלתית במטרה לייצר "מותג" לאומי.