"הפופוליזם האמריקני לא פגע בסחר הטכנולוגי שבין ישראל לסין"

אחד ממנועי הצמיחה של סין בשנים האחרונות הוא המעבר להיי-טק. אין הכוונה רק למפעלי הייצור וסדנאות היזע, אלא גם למשרדים נוצצים ולמטות של חברות מקומיות ורב לאומיות במרכזי היי-טק במדינה, וכן למעבר ההולך וגובר של התעשייה המסורתית בה לטכנולוגיה. אחד המחוזות הבולטים בהקשר זה הוא מחוז שנדונג המתפתח.

המשקיעים הסיניים כבר שמעו מזמן על ההיי-טק הישראלי והחדשנות של אומת הסטארט-אפ, ומשקיעים לא מעט מכספם כאן. הבשורה הגיעה גם למחוז שנדונג, ולראייה – לפני ימים אחדים התקיים בבירת המחוז, ג'ינאן, כנס ענק בשם GoForIsrael. את הכנס ערכו שנדונג גוהוי אינבסטמנטס, זרוע ההשקעות של המחוז, ובית ההשקעות הישראלי קוקירמן.

"כל חברה ישראלית יכולה למצוא בשנדונג שותפים לעסקים בתחום שלה ולמצוא שוק למוצרים ולשירותים שהיא מספקת, בשל הצורך שלנו לשדרג את התעשייה המסורתית ולהכניס ענפי היי-טק", אמר יו שאומינג, יו"ר שנדונג גוהוי אינבסטמנטס, בראיון לאנשים ומחשבים, שהתקיים במהלך הכנס.

שנדונג הוא מחוז גדול בסין, אם כי לא אחד הגדולים ביותר. חיים בו 100 מיליון תושבים – מספר עצום במונחים ישראליים, אבל פחות במונחים סיניים, בהתחשב בעובדה שגרים במדינה קרוב ל-1.4 מיליארד איש. התל"ג של המחוז עומד על 1.1 טריליון דולר, אלא ש-70% ממנו עדיין מגיעים מהתעשיות המסורתיות, בעיקר תעשיות כבדות דוגמת מכרות ברזל ופחם. יש בשנדונג מי ששואפים לשנות את המשוואה הזאת ולהעלות את החלק של ענפי המחשוב והטכנולוגיה.

שנדונג גוהוי אינבסטמנטס נוסדה ב-2016 לפי החלטת ממשלת המחוז, והיא מחזיקה חמישית מהמניות של 26 חברות שנמצאות בבעלות ממשלה זו. נכון לסוף 2018, ההון הרשום שלה הגיע ל-30 מיליארד יואן, שהם כחמישה מיליארד דולר.

עלה מהכנס שאתם מתחילים להכניס לשנדונג תעשיות היי-טק והן לשדרג את התעשייה המסורתית. איך אתם עושים את זה?
"כדי שנוכל לבצע מודרניזציה של התעשייה המסורתית אנחנו צריכים להכניס לכאן תעשייה עתירת ידע, שתביא אתה גם את הידע הטכנולוגי הדרוש לשדרוג התעשייה המסורתית. הפנייה לחברות ישראליות והכנס הזה הם בין הדרכים שאנחנו נוקטים כדי לבצע זאת. בישראל ישנן החברות החדשניות ביותר בעולם, בהיותה אומת הסטארט-אפ".

אילו חברות מעניינות אתכם?
"אנחנו מעוניינים בחברות שמספקות ציוד ברמה הגבוהה ביותר, ICT, מדעי החיים, חומרים מתקדמים וחקלאות מודרנית. הבאנו לכאן יותר מ-100 חברות ישראליות כדי למצוא את נקודות ההשקה בין הטכנולוגיה הישראלית לשוק הסיני. כמעט 2,000 אנשים מעורבים בכנס הזה, משני הצדדים.

בתחום המחשוב, אנחנו מחפשים חברות ישראליות מובילות בתחומי ה-IT, הסיליקון, השבבים והאינטרנט של הדברים".

מדוע שחברות ישראליות יתעניינו בכלל בשנדונג?
"ראשית, בגלל הפוטנציאל העסקי הגלום כאן. שנית, בשנדונג יש מגוון גדול של תחומים תעשייתיים, אולי יותר מבכל מקום אחר בעולם, ולכן ניתן לומר שכל חברה ישראלית, בכל תחום, יכולה למצוא פה שותפים עסקיים בתחומים בהם היא פועלת. שלישית, אנחנו בונים גשר בין מחוז שנדונג לחברות ישראליות, ומקימים מכניזם להיעזרות שלנו בכישורים של החברות הישראליות, כדי שנוכל לעבוד ביחד בעתיד, בין היתר באמצעות הקמת קרנות ענפיות וייסוד פארקים תעשייתיים סינו-ישראליים. מלבד כמה חברות בשנדונג, מרבית החברות התעשייתיות במחוז לא מחוברות לשותפים ישראליים. את זה אנחנו הולכים לשנות באמצעות הקמת קרן השקעות והבאת יותר חברות ישראליות לכאן".

לא משפיע על הקשרים המסחריים עם ישראל – לפחות לטענת הסינים. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: BigStock

כיצד תשפיע מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין על הקשרים שלכם עם ישראל? האמריקנים רגישים מאוד להעברת טכנולוגיות לסין וישראל היא בעלת ברית של ארצות הברית.
"אינני סבור שהמגבלות שהציבה ארצות הברית יפריעו ליצירת שותפות בין סין לישראל. אי אפשר לפרק את שרשרת האספקה הגלובלית ואת הגלובליזציה בכלל, וההתעניינות הערה של חברות ישראליות מראה שהפופוליזם האמריקני לא פגע בסחר בין ישראל לסין".

הכותב היה אורח בית ההשקעות קוקירמן בכנס.