מדינת האוטוטק ממתינה להמצאה שתחלץ את נהגיה מהפקקים

השבוע הקצר הנוכחי רווי באירועים הקשורים בתעשיית האוטוטק הישראלית, התחבורה החכמה והרכב החכם. היום (ב') נערכו שני אירועים במקביל: האחד – השקת מעבדת חדשנות בתל אביב של הברית שבין החברות רנו, ניסאן ומיצובישי. באירוע השני, שנערך בהוד השרון, חשפה חברת האוטומוטיב הרמן, חברה בת של סמסונג, את החידושים הטכנולוגיים שמפותחים במתחם הפיתוח והמחקר שלה. אחת מגולות הכותרת של האירוע הייתה פיתוח ישראלי שמאפשר הגנה על מכוניות חכמות מפני מתקפות סייבר.

היום גם נפתחה במרכז הירידים בתל אביב התערוכה השנתית בתחום האקומושן, שמרכזת את מיטב החברות הישראליות, הסטארט-אפים המקומיים וחברות מחו"ל שעוסקים בתחום הרכב החכם. בנוסף, יאנדקס תכריז ביום ד' על הרכב האוטונומי שלה, שייסע בכבישי תל אביב, ופורד תכריז באותו היום על הקמת האקלסרטור הראשון שלה בישראל. יצרניות רכב אחרות כבר מפעילות כאן מרכזי חדשנות ומרכזי פיתוח, למרות העובדה שבישראל אין תעשיית ייצור רכב מזה עשרות שנים, מאז הניסיון הלא מוצלח של הסוסיתא.

התחרות עוברת לתא הנהג

החדשנות הטכנולוגית בעולם הרכב, בעיקר בכל מה שקשור למחשוב תא הנהג והתקשורת עם היצרן ועם נותני השירותים, מבוססת על פתרונות IT קלאסיים, לא חדשים כלל. השוני הוא היכולת של חברות ישראליות ומרכזי פיתוח בארץ לייצר פתרונות תוכנה בתחומי הבינה העסקית, הבינה המלאכותית, המובייל ועוד, שמאפשרים לאסוף מידע רב ערך מכל מכונית של היצרן שנעה על הכביש, לנתח אותו ולספק לנהג שירותים חכמים שיחסכו ממנו הגעה למוסך, למשל. כמו כן, החברות הללו רוצות ליצור אפליקציות שיהיו בחנויות מיוחדות שהן יפתחו עבור לקוחותיהן. הקונסולידציה בענף הרכב, התחרות העזה, השינוי בהרגלי הרכישה של המכוניות והמעבר לתחבורה ציבורית יעילה (לא, עדיין לא בישראל) מעבירים את הקרבות בין היצרנים לתא הנהג ולמושבים של אלה שיושבים לידו.

ההייפ הגדול של האוטוטק הישראלי לא החל אתמול ולא שלשום. הוא קיים כבר זמן רב, אבל בעצימות נמוכה, בפרט לפני פתיחתם כאן של מרכזי החדשנות של יצרניות הרכב. זרקור בולט הושם על התחום עם רכישתה של אינטל את מובילאיי באקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם – בסכום של 15.3 מיליארד דולר. ישראל הועמדה אז בשורה הראשונה של המדינות שמשתתפות במרוץ לפיתוח הרכב החכם.

אבל עד מהרה התברר שמובילאיי היא רק הטריגר. יש בישראל עשרות חברות צעירות וצעירות פחות שמפתחות פתרונות לענף האוטומוטיב, הן בכל מה שקשור לקישוריות בין הרכב ליצרנים והן בתחום האבטחה והסייבר – אחד החסמים של הרכבים האוטונומיים והחכמים. אחד השיאים, מבחינת הדמיון והתעוזה, הוא מכונית המעופפת הישראלית שפיתחה NFT מנתניה. את הרעיון יזמו גיא קפלינסקי ורעייתו היפנית, מאקי. הם מבטיחים שבשנה הבאה המכונית תתעופף מעל פקקי תל אביב.

זה מביא אותנו לתחום התחבורה החכמה. הצורך בצמצום נפחי התנועה בכבישים, כדי למנוע שיתוק מוחלט של מרכזי הערים, הביא לפתרונות תוכנה שפיתחו חברות ישראליות, שנועדו לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית. בין היתר, מדובר בפתרונות בתחומי התשלומים, קישור אמין ובזמן אמת בין לוחות הזמנים של אמצעי התחבורה, ופתרונות אחרים שמשלימים את הנסיעה באוטובוס או ברכבת. משרד התחבורה, באמצעות אגף החדשנות שלו, מעודד עד כמה שהוא יכול את פיתוח הרעיונות. אבל למרבה הצער, עדיין לא נמצא הפטנט שישכנע את הנהג הישראלי להשאיר את מכוניתו בבית ולהעדיף את התחבורה הציבורית. הסיבות לכך ידועות, ולא ממש קשורות בטכנולוגיה. שוב אנחנו עדים לתחום שבו אומת הסטארט-אפ נחשבת למובילה עולמית, אבל אזרחיה ותושביה יצטרכו להמתין עוד הרבה זמן עד שהם יוכלו ליהנות מכך. בינתיים מומלץ לכולם: סעו בזהירות.